"הצמרת הכלכלית": ynet כלכלה מביא אליכם מדי שבוע את הכתבות הנצפות של השבוע, אלה שעשו הכי הרבה כותרות ועוררו שיח, ולצידן המלצה אישית שלנו – כתבה אחת שחמקה מתחת לרדאר ולדעתנו ראויה לתשומת לב מיוחדת.
אחרי למעלה מ-50 שנה: המפעל המיתולוגי בצפון נסגר – 600 עובדים פוטרו
חברת הענק האמריקנית פראט אנד ויטני הודיעה השבוע על סגירתו הסופית מפעל טכנולוגיית להבים בנהריה, בתום ארבע שנות מאבק מאז ההחלטה המקורית לסגור ב-2022 בשל הפסדים כלכליים. מכתבי הפיטורים הראשונים נמסרו ל-600 העובדים שנותרו במפעל שהקים סטף ורטהיימר לפני יותר מ-50 שנה, והסגירה הסופית תתרחש בעוד כמה שבועות. גם כשחברות אחרות הביעו עניין לקנות את המפעל ולהמשיך להעסיק את העובדים, ההחלטה נותרה בעינה. "לא הופתעתי שזה יקרה, אבל שמביאים לך את המכתב, אתה מקבל בום בבטן שאי אפשר להסביר", תיארה עובדת ותיקה.
"המפעל הזה נתן לנו ביטחון עד שנפלה עלינו הפצצה הזאת בדצמבר 2022", סיפרה אותה עובדת, שבעלה עבד במפעל שלושה עשורים ובגיל 60 ייאלץ לחפש קריירה חדשה. הסגירה צפויה להשפיע על מעגלי תעסוקה נרחבים בגליל המערבי: לפי הערכת עובד אחר, כ-5,000 תושבים מהאזור עלולים להיפגע, בין היתר ספקי הסעות ולוגיסטיקה שמקבלים כמיליון שקל בחודש. על שטח המפעל יוקמו מגדלי מגורים ומסחר.
זכה בחצי מיליון בכרטיס גירוד – ובמשך עשור נאסר עליו לקחת את הכסף
אימגבה אהיזומוונגיה, מהגר ניגרי בן 36 שעזב את ארצו ב-2016 לאחר שסירב להצטרף לכת סודית בראשות אביו, עבר מסע של יותר מעשור לאירופה – כולל שנתיים בשבי בלוב – עד שהתיישב באיטליה. שם קנה כרטיס גירוד ב-5 אירו וזכה בחצי מיליון, אך נתקע במלכוד בירוקרטי: כדי לגבות את הפרס נדרש חשבון בנק, וכדי לפתוח חשבון בנק נדרשה תושבות שאותה לא יכול היה להוכיח בלי עצמאות כלכלית – זו שהפרס היה אמור לספק.
ב-4 ביוני קיבל בית משפט באנקונה החלטה שאישרה לו מעמד, אחרי שעורך דינו טען כי שליטתו באיטלקית, עבודתו בחנות מזון אפריקני שפתח ועצמאותו הכלכלית מקנות לו זכאות לתושבות. "התפללתי לרגע הזה מאז הגעתי לאיטליה", אמר אהיזומוונגיה. "קבלת ההיתר משמעותית עבורי יותר מאשר הזכייה בכסף. אני רוצה לעבוד ולתרום לחברה". כעת יוכל סוף סוף לפתוח חשבון בנק ולתבוע רשמית את הפרס.
חשש שזה רק ההתחלה: 1,000 דונם אבטיחים אושרו להשמדה – זו הסיבה
ענף גידול האבטיחים בישראל סובל השנה נזקים חריגים במיליוני שקלים בשל שילוב קשה של שתי פגיעות טבע: עננות וקור חריגים במרץ פגעו בחנטה והביאו לפחיתה דרמטית ביבולים, בעיקר בצפון הבקעה ועמק המעיינות; והתפרצות קיצונית של וירוס דלועיים בהיקף הגדול פי 6-5 מהממוצע השנתי. עד כה אושרו להשמדה יותר מ-1,000 דונם – כ-10% מכלל שטחי גידול האבטיחים בישראל. הווירוס הופך את האבטיחים לקמחיים ולא בשלים במראה, מה שפוסל אותם לשיווק.
מכיוון שקטיף האבטיח עולה כ-2,000 שקל לדונם, קנט – הקרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות – פועלת לפצות חקלאים על השמדת שדות פגומים מראש, כדי לחסוך עלויות קטיף ושינוע מיותרות. הנזקים נרשמים בכל רחבי הארץ – עמק הירדן, הגליל התחתון ועוטף עזה. בקנט מזהירים שעוד לא נראה הסוף: שטחים רבים טרם הבשילו, והחשש הוא שהפגיעה תתגלה רק בקיץ, עם פוטנציאל להתרחב לאלפי דונמים נוספים.
"הייתה פנטזיה נהדרת אבל השוק התפכח": מה עובר על בורסת ת"א?
שלושה ימי ירידות רצופים בבורסה בתל אביב, בניגוד מוחלט למגמה בוול סטריט ובאירופה, מגיעים בעקבות חשיפת פרטי ההסכם הצפוי בין איראן לארה"ב – הסכם שנתפס בישראל כהפסד אסטרטגי. מדד ת"א 125 ירד אתמול ב-1.72% ואיבד 9.5% מאז שיאו, ומדד הביטחוניות צנח 7.2% מתחילת השבוע. "הייתה פנטזיה שיקום מזרח תיכון חדש, השלטון האיראני ייחלש וסעודיה תחתום הסכמי אברהם", אמר פעיל שוק ההון. "לצערנו זה לא קרה, והשוק מבצע תיקון".
לצד ההתפכחות הגיאופוליטית, השפיע גם מתווה חדש של רשות החשמל לחוות שרתים: יזמים יחויבו לשלם מיליוני שקלים בשנה עבור מקום בתור לחיבור לחשמל, לעומת המצב הקיים שבו הבקשות חינמיות, ולרשות תהיה גם סמכות לנתק חוות שרתים למשך שש שעות. בעקבות זאת צנחו חברות אנרגיה הפעילות בתחום – משק אנרגיה ב-12.6%, דוראל אנרגיה ב-11.84%. "הבנקים הגיעו בשיא למכפילי הון עצמי של 1.7, מחיר מוגזם", אמר מנהל השקעות אחד. "כעת המחירים סבירים".
"לא אוכל לפנות אשפה": היישוב שפרח במלחמה ונמצא בגירעון עצום
מצפה רמון, שגדלה לכ-6,000 תושבים ונמצאת בתנופת בנייה ופיתוח, מוצאת עצמה על סף קריסה כלכלית: גירעון שנתי של 15 מיליון שקל – 16% מתקציבה – מאז ביטול מעמד "עיר עולים" ב-2016. ראש המועצה אליה וינטר טען בדיון בוועדת הפנים של הכנסת: "אני לא מסוגל לפנות את האשפה מהרחובות, ובעוד חודש וחצי-חודשיים לא אהיה מסוגל לשלם משכורות לעובדים". הקרן לצמצום פערים ברשויות, שהוקמה אותה שנה, מעניקה למצפה רמון רק 1.5 מיליון שקל – לעומת 20.1 מיליון לבית שמש ו-15.7 מיליון לביתר עילית.
וינטר טען שביקש פתרון ממנכ"ל משרד הפנים ולא קיבל מענה, ושכשפנה בעבר לשר הפנים אריה דרעי, נאמר לו שהיישוב "לא ייפגע כהוא זה". נציג משרד האוצר השיב בדיון כי המצב הפיננסי של מצפה רמון טוב יחסית לרשויות רבות אחרות שאינן מקבלות סיוע פרטני. יו"ר ועדת הפנים, ח"כ יצחק קרויזר, מתח ביקורת: "לוקחים את הרשות שמתנהלת באופן אחראי והופכים אותה למודל. יש אג'נדה במשרדי הממשלה להחזיק את ראשי הרשויות בגרון".
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות – הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
