"האתגר בהתחדשות עירונית הוא למצוא פיתרונות של שכירות. אנחנו מקדמים הרבה פרויקטים וכמעט בכל פרויקט משתדלים להכניס פיתרונות של שכירות ארוכת טווח. זה בהחלט אתגר שנצטרך להתמודד איתו בהמשך על מנת לייצר פיתרונות לזמן בו יתפנו הרבה בניינים המיועדים להריסה. בכל הארץ המחירים עולים גם בדיור להשכרה וגם בדיור רגיל, ההיצע פותר את הבעיה הזו". כך אמר אינג' יואל אבן, מהנדס עיריית ירושלים וראש מנהל תכנון ותשתיות בעיר, זאת על רקע היקפי הבנייה המשמעותיים של ההתחדשות העירונית בבירה. הדברים נאמרו בכנס "תוכניות העתיד של ירושלים" של מרכז הנדל"ן בשיתוף עיריית ירושלים.
אבן נשאל גם על המצוקה והמחסור במוסדות חינוך תקניים בעיר, על רקע אסון פטירת הפעוטות במעון בירושלים ואמר, "זו נקודה כואבת מאוד. זה אסון אמיתי וכבד. אנחנו מעודדים מאוד התחדשות עירונית רחבה ולא בניין אחד או שניים, כדי לייצר יותר שטחים ציבוריים. כל הבינוי הציבורי עבר לאגף שלי בנגוד לעבר אז התחלק גם עם מנהל חינוך. אנחנו מייצרים תכנית עבודה מסודרת לכל הבינוי הציבורי כדי לאפשר את הפתרונות המתאימים. אנחנו בונים היום לכל המגזרים, במזרח העיר לציבור החרדי והכללי. יש קושי לייצר בבנייה לאוכלוסייה החרדית שטחים ציבוריים ברמה גבוהה, אבל אנחנו כן מצליחים לייצר בירושלים פיתרונות. יש כבר התחלות של התחדשות עירונית באזורים חרדיים. אנחנו יושבים עם האוכלוסייה ואני מקווה שנצליח לייצר יותר. הדגש הוא על בינוי מתחמי כי זה הפיתרון האמיתי לבעיות כאלה".
אבן התייחס גם לנושא כניסת הרישוי העצמי לירושלים ואמר שהעירייה עוד בוחנת את הנושא, "אני קצת חושש מהרישוי העצמי. בסופו של דבר צריך לזכור שהוא עובד טוב כשיש תב"ע שסגורה היטב ושמגיע שלב ההיתר הכול ברור. נרצה לראות שהיזמים מבינים מה אנחנו רוצים והשיח איתם חשוב מאוד. מי שירצה לעשות רישוי עצמי בירושלים, כדאי שידבר איתנו עוד בתחילת התהליך. אנחנו לא תוקעים דברים אבל חשוב לנו שהשיח איתנו יישמר".
"קרן פנסיה למגדלים"
רונית אשד לוי, מנכ"לית אפריקה ישראל מגורים, התייחסה גם היא למצוקת השכירות בעיר ואמרה במסגרת פאנל בכנס כי, "אנו לקראת אכלוס פרויקט אחד של דיור להשכרה בעיר של 200 יח"ד עם מעל אלף מתעניינים.
רונית אשד לוי מנכ"ל אפריקה התחדשות עירונית צילום: ענבל מרמרימעבר לכך אנחנו מאכלסים ומוסרים פרויקט פינוי בינוי מהראשונים בקטמונים ומשווקים עוד. הביקוש הוא גם מתושבי חו"ל , יש הרבה שמעוניינים לעלות ובעיקר לירושלים".
שירה תלמי באבאי, יו"ר הוועדה המחוזית ירושלים במשרד הפנים אמרה בכנס כי: "לפעמים מאשימים אותי שאני עובדת מהר מידי אבל אני חושבת שהפיתוח של העיר הזו בעיכוב של 20 שנה. לירושלים נגמרו הקרקעות לפיתוח והיה קשה לייצר התחדשות. המדיניות של הרק"ל הצליחה לפצח את זה ולייצר עוד אפשרויות לבניה. כל תכנית מביאה איתה את התשומות שלה אנחנו בונים בעיר חיה וקיימת ומתפקדת ואין לנו פריבילגיה של עבודה בשטח ריק".
עוד אמרה תלמי באבאי כי, "כל התכניות בתקן 41 בירושלים כוללות מרכיב של קרן תחזוקה לדיירים הקיימים ל-10 שנים. מעבר לכך, יש קרן תחזוקה ארוכת טווח - קרן פנסיה למגדלים. חשוב שיהיה לבניין 5-6 מיליון שקלים בקרן נאמנות לעוד 20 שנה בשביל למשל להחליף מעליות. הקרן מקבלת את הכסף שלה מזכויות עודפות. הכסף לא הולך ליזם. הקרן סגורה ואסור לגעת בה בשנים הראשונות"
חגית וולף, מנכ"לית קן התור התחדשות עירונית התייחסה גם היא לפעילות בעיר ולמצוקת השכירות: "ירושלים סבלה הרבה שנים ממחסור בדירות וכיום היא מדביקה את הפער. אני מקווה שההיצע יעזור להחזיר אנשים לירושלים. למצוא דירות לשכירות זה מאוד מורכב, זה עניין דרמטי, וצריך למצוא לזה פיתרון מערכתי, זה החסם העיקרי היום בעיני".
גם עו"ד ונוטריון דן הלפרט, מייסד ובעלים הלפרט ושות׳ משרד עורכי דין ונוטריון, הזהיר מפני המצב בשוק השכירות ואמר, "אנחנו מזהים בעיה שתהיה בהמשך לאור ההתחדשות העירונית הנרחבת עם הדירות החלופיות. לאן ילכו כל הדיירים שמתפנים אין לזה כרגע פתרון במיוחד בעיר כזו כמו ירושלים שיש בה הרבה התחדשות עירונית צריך לתת פתרון כי לא יהיה דיור חלופי.
"לא מאפשרים ליזמים להתמהמה"
משה ליאוןצילום: אלכס קולומויסקיראש עיריית ירושלים משה לאון אמר בכנס כי, "דירות רפאים בירושלים, זאת סטיגמה שכבר אינה רלוונטית. תושבי החוץ שרוכשים כיום בבירה, מייעדים את הדירה לאחד מבני המשפחה הצעירים ובוודאי לביקוריהם התכופים בעיר ובארץ. בשנים הקרובות נרגיש את העלייה הגדולה לירושלים וזאת בעקבות גל האנטישמיות ההולך ועולה. המבוגרים דואגים לילדים שלהם שיגדלו במדינת ישראל ולא בגולה. הכנו היצע ענק של דירות והם יבואו לגור בהן. ירושלים כיום היא מוקד משיכה לעליה היהודית".
נטע נסים, ראש מינהלת התחדשות עירונית ירושלים התייחסה לכמות האדירה של מיזמי ההתחדשות העירונית בבירה: "כמעט מחצית מהתכניות להתחדשות עירונית בעיר נמצאות בשלב של תוכניות מאושרות והלאה. זאת דרמה. יש 400 יח"ד שאוכלסו , 4,000 יח"ד בביצוע ו-7,000 שכבר קיבלו היתר עד שנת 2024. במקביל, יש לנו כרגע מלאי של 19 אלף יח"ד בתכניות מאושרות שממתינות להיכנס לתהליך. אני שמחה שיש גידול בהיתרים שממשיך כל הזמן . שנה שעברה היינו ב-3,000 היתרים והשנה זה עלה ב-1,000 נוספים ואני מאמינה ששנה הבאה זה עוד יעלה . אנחנו מייצרים לחץ על היזמים להתקדם. בתקופה הזו היה מצופה שיזמים קצת יתמהמהו עם היתרי בניה אבל אנחנו לא מאפשרים להם את זה".
בכל הקשור למגזר החרדי ולהתחדשות העירונית אמרה נסים: "אנחנו כבר 5 שנים עובדים מאוד קשה מול המגזר החרדי עשינו התאמות והסברה ועשינו מהפיכה בנושא הזה. אין הרבה תב"עות מקודמות אבל מסר היוזמות פנומנלי רק בשכונת רמות יש 6000 יח"ד בתהליכים ראשונים. יש לנו יועצים חברתיים שהכשרנו למגזר החרדי וזה מקצוע חדש באוכלוסייה הזו והם עושים עבודה נהדרת בגישור על הפערים".
דן קצ'נובסקי מנכ"ל מרכז הנדל"ן אמר בכנס כי: "ירושלים בונה את העתיד שלה בזמן אמת ומבלי לוותר על העבר. האתגר של בירת ישראל, לשמור על ירושלים משגשגת עם גיוון תעסוקתי לכולם. שנים היא דשדשה מאחור במגורים ומסחר ותעסוקה אבל בשנים האחרונות חל שינוי משמעותי ששם את הצמיחה במקום הראשון ומיישם מדיניות מובנית וסדורה, כך שהעיר מייצרת וודאות גבוהה מאוד ליזמים שעובדים בירושלים".
"אבל צריך גם להזהיר ולהעלות שאלות" ציין קצ'נובסקי, "אנחנו רואים כאן כמויות בנייה לגובה חסרות תקדים. לעתים השיקול הוא כלכלי, בעיקר במיזמי ההתחדשות העירונית, ולעתים מיתוגי ועיצובי. בעיר מתקיים דיון סוער האם סוג בנייה שכזה מתאים לה ולתושביה. בקרב האוכלוסייה החרדית, שמהווה פלח משמעותי בעיר, נתקלים הליכי ההתחדשות העירונית בלא מעט קשיים, בעיקר כשמדובר בתכנון מתחמי ומיזמי פינוי-בינוי. אמנם צורת התחדשות זו עשויה לספק לציבור החרדי את שטחי הציבור הרבים שהוא כה זקוק לו, אך מבחינת רבים בתוכו - צורת המגורים במגדל כרגע לא באה בחשבון".
