פסק הדין שניתן לאחרונה בבית משפט השלום בתל אביב, שבמסגרתו הורשע אדם בעשרות עבירות מס חמורות כחלק ממנגנון להנפקת חשבוניות פיקטיביות בהיקף של מאות מיליוני שקלים – אך לבסוף נשלח לביצוע עבודות שירות בלבד – מעורר שיח מהותי בשאלת האיזון שבין שמירה על שלטון החוק לבין זכויות הפרט להליך הוגן.
מדובר בנאשם שהורשע במסגרת הסדר טיעון בביצוע 42 עבירות מס, תוך שיתוף פעולה עם ארגון פשיעה. חומרת העבירות איננה שנויה במחלוקת: מדובר בפגיעה שיטתית בקופת המדינה, תוך שימוש במנגנוני הסתרה וניצול פרצות שיטתיות. ועדיין, בית המשפט גזר עליו עונש מקל ביותר של עבודות שירות, בשל שיהוי ניכר – בן למעלה משש שנים – בהגשת כתב האישום.
החלטת בית המשפט מבוססת על עקרונות יסוד במשפט הפלילי: הזכות להליך הוגן והחובה לקיים אכיפה ראויה ומידתית. כאשר המדינה נמנעת מהגשת כתב אישום במועד סביר, ללא הצדקה עניינית, נפגעת זכות הנאשם להתגונן כראוי, ולעיתים גם אמון הציבור במערכת המשפט נפגם.

חשוב להדגיש כי ההקלה בעונש לא נבעה מנסיבות אישיות בלבד, אלא בראש ובראשונה ממחדל של המערכת עצמה. השופט מיכאל קרשן קבע בצדק כי אין זה סביר להמתין שנים רבות עד להגשת כתב אישום בתיק כל כך חמור, תוך פגיעה ממשית בזכותו של הנאשם להליך הוגן.
מצד אחד, פסיקה זו עלולה להתפרש כמסר בעייתי לעברייני צווארון לבן, שלפיו גם אם ייתפסו ייתכן שיוכלו להתחמק ממאסר בעזרת שיהוי דיוני. מאידך, מדובר במסר ברור לרשויות האכיפה: עליכן לפעול במהירות, ביעילות ובשקיפות, אחרת ייגרם נזק ראייתי שיוביל בהמשך לתוצאה שתקל עם העבריין ויש בכך נזק מוסרי.
כמי שעוסק בתחום הפלילי ומלווה לא אחת נאשמים בתיקי צווארון לבן, אני רואה בפסק הדין הזה תמרור אזהרה כפול. לא רק לחשודים, אלא גם (ובעיקר) למערכת: אסור להניח שלזמן אין משמעות. צדק שמוגש באיחור – לעיתים אינו צדק כלל, ולכן טוב עשה בית המשפט כשהקל עם הנאשם.
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• עו"ד שרון נהרי עוסק במשפט פלילי, צווארון לבן והסגרות
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין