"בעיית ההיצע לא תיפתר על ידי מס רכוש", כך אמר יהודה מורגנשטרן, מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון ומ"מ ראש הרשות להתחדשות עירונית בכנס השנתי של לשכת שמאי המקרקעין ובכך יצא למעשה נגד אחד הסעיפים המשמעותיים שמקדם משרד האוצר בחוק ההסדרים.
נזכיר כי במסגרת חוק ההסדרים מוצע להחזיר את מס רכוש שמאז שנת 2000 נקבע על שיעור 0% ואינו ממומש. הרציונל של משרד האוצר הוא שמס הרכוש ידרבן יזמים או קבלנים בעלי קרקעות זמינות לבנייה צאת לבנייה ולהגדיל את היצע הדירות וזאת כדי להימנע מתשלום המס. כעת, מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון אמר על הבמה בכנס שהצעד לא יוביל לטיפול נכון במחירי הדירות הגבוהים.
"אנחנו בשוק עם מומנטום של ירידת מחירים והיא תמשיך בשנה הקרובה", המשיך ואמר מורגנשטרן, "רק בשנה האחרונה נוספו מאות אלפי יח"ד פוטנציאליות בהסכמי גג ולכן ההיצע יישאר גבוה - מס על אמצעי יצור לא מוריד מחיר הוא מעלה מחיר. אם רוצים לפתור את הבעיה צריך להתמקד בחסמים. אם רוצים לפתור את בעיית ההיצע צריך להמשיך להגדיל אותו . מס רכוש הוא אולי פיתרון להכנסה למדינה אבל לא להורדת מחירי הדיור. המס יפגע במומנטום החיובי של השוק".
1 צפייה בגלריה
הריסת בניינים ב רמת גן שנפגעו מטיל מ איראן
הריסת בניינים ב רמת גן שנפגעו מטיל מ איראן
הריסת בניינים ב רמת גן שנפגעו מטיל מאיראן
(צילום: אורי חבושי)
עוד נושא אליו התייחס מנכ"ל המשרד הממשלתי הוא דיור להשכרה. "אנחנו מאמינים בשכירות ארוכת טווח. אם בעולם יש מודל כלכלי מוצלח אנחנו חייבים שגם פה יהיה. לצערי הרב הושקעו משאבים רבים לייצר שכירות ארוכת טווח עד כה, אבל התוצאות לא מספיק טובות. ברגע שהכסף הפך ליקר יותר והריבית עלתה, המודל הזה קרס לתוך עצמו".
זה המקום להזכיר שבמשרד הבינוי והשיכון גיבשו תוכנית המתייחס לתחום השכירות אך היא לא מתקדמת כבר חודשים ארוכים וגם לא נכללת בתוך חוק ההסדרים. על כך אמר מורגנשטרן: "הכנו טיוטת חוק לטיפול במחירי הקרקע לשכירות מוסדית. במצב הקיים זה לא עובד וצריך לבנות צפוף יותר, יעיל יותר וגם להסתכל על עולם המיסוי לצד שכירות פרטית. מבלי שנמצא פיתרון לשכירות ארוכת טווח לא יהיה פתרון למשבר הדיור. אנחנו עובדים על לגייס את שאר השותפים בממשלה, אבל כשצריכים לגייס את משרד המשפטים, את האוצר, את מינהל התכנון, זה לפעמים מורכב".

"המדינה יכולה להתערב ולהפקיע"

עוד נושא אליו התייחס מורגנשטרן היה חוק שיקום נזקי מלחמה שקיבל לאחרונה את אישור וועדת שרים לחקיקה והתחיל להתקדם בכנסת. "החוק בא לתת נתיב מהיר ללא רמזורים, צומת או כיכר . אנחנו נותנים לרשויות המקומיות את המנגנונים המתאימים לטיפול יעיל ומהיר במצב שנוצר. לקח הרבה זמן לחוקק את החוק אבל התוצר שלו לנתיב מהיר יניב פירות. אני מקווה שנוכל גם ללמוד ואפילו ליישם זאת בהתחדשות עירונית הקלאסית כי יש לנו מעל 100 אלף יח"ד בארץ שמאושרות תב"עית ולא ניתן להוציא עליהם היתרים. המדינה בקצה יכולה להתערב ולהפקיע על פי החוק, אבל אנחנו מקווים שזה לא יקרה בעקבות ההסדרה שיצרנו. זה בא להקל על היזמים והדיירים".
יו"ר לשכת שמאי המקרקעין, נחמה בוגין פתחה את ועידת לשכת שמאי המקרקעין באילת וחשפה כי בקרוב תונח על שולחן הכנסת הצעת חוק חדשה שהשמאים חיכו לה תקופה ארוכה: "בקרוב תוגש המצעת חוק להקמת ועדת ערר חיצונית על שומות רשות מקרקעי ישראל, ועדה אובייקטיבית שתוסמך לדון גם בשאלות משפטיות ובנושאי פיתוח. הגיע הזמן להליך ראוי ואני מתחייבת בפניכם לא להרפות עד שהדבר ייצא לפועל. את ההצעה מניח ח"כ יעקב אשר, חבר ועדת הפנים ואיכות הסביבה, שהרים את הכפפה".
נחמה בוגיןנחמה בוגיןצילום: ניר שהרבני
בוגין התייחסה גם להיטל ההשבחה, נושא שמעורר סערה לאחרונה בעקבות פסיקה של בית המשפט העליון שקבעה כי אופן החישוב של העיריות היה מוטעה וכי יש לשנות אותו. "הצעת ״הנפל״ של ביטול היטל ההשבחה, לא תעבור אותי, לא תעבור אותנו, לא תעבור את ראשי השלטון המקומי והיא לא תעבור בכלל. אחריות פירושה להיות ערניים, וגם הצעות פופוליסטיות, שבראשית הדרך ובסוף הדרך פוגעות קודם כל בציבור - הצעות כאלו, בגלל חוסר ערנות יכולות להיות אסון לציבור הרחב ולענף כולו".
בוגין התייחסה בנאומה גם לנושא נוסף שמטריד את שמאי המקרקעין כבר תקופה ארוכה והוא שימוש בבינה מלאכותית שמאיים להחליף בין היתר את עבודת השמאים בחלק מהמקומות. "אנחנו נמשיך לקדם את עתיד המקצוע בידע, בחקיקה מתקדמת ובטכנולוגיה. אנחנו לא מפחדים מהטכנולוגיה, אנחנו מאמצים אותה", כך בןגין בהקשר זה, "אנחנו מכניסים את הטכנולוגיה למערכת ההפעלה שלנו, היא תהייה מהירה יותר, היא תקל עלינו את העבודה, אבל את החותמת המקצועית ייתן רק שמאי מקרקעין שלמד והוסמך לכך".

"ישראל חייבת להיות ערוכה לרעידת אדמה"

עוד משתתף בכנס היה עמית גל, הממונה על רשות שוק ההון, הביטוח וחיסכון במשרד האוצר. לדבריו, "קצב הצמיחה של שוק האשראי החוץ בנקאי, תחום שמפוקח פחות מעשור כבר עומד על למעלה מ-70 מיליארד שקל ומחצית ממנו מופנה לשוק הנדל"ן". מדובר בנתון משמעותי.
גל נשאל האם הוא מרוצה מרמת הכיסוי הביטוחי בישראל למקרה של רעידות אדמה והשיב: "זוהי אחת הסוגיות שבסדר העדיפות הלאומי הגבוה ביותר. אנחנו אחרי שנתיים של מלחמה צברנו הרבה ניסיון איך מתמודדים עם אתרים של הרס. אבל זה אירוע קטן לעומת מקרה של רעידות אדמה. ישראל חייבת להיות ערוכה גם ברמה הפיננסית. שיקום באמצעות התחדשות עירונית זה צעד נכון בכיוון הנכון ואנחנו ממשיכים לעבוד בצוותים ממשלתיים שפותרים את כל מעגל האינטרסים המאוד מורכב".