הלחץ הכלכלי בשל יוקר המחייה ועליית תשלומי המשכנתאות וההלוואות מגביר את קצב המשיכות מקופות הגמל, שהגיע בשבעת החודשים הראשונים של השנה לשיא היסטורי של 8.2 מיליארד שקל. עורך הדין ניב בוקסבאום, מנכ"ל דור פיננסים ומתכנן פיננסי, הסביר ב"כסף חדש", הפודקאסט הכלכלי של ynet, מהם הסיכונים שלוקחים חוסכים שפודים את חסכונותיהם לפני הזמן ואילו עוד אלטרנטיבות עומדות בפני מי שזקוק לכסף.
"מה שקורה בחלק מקופות הגמל אם אתה מושך בטרם עת, זה שצריך לשלם מס אגרסיבי של לפחות 35%. עכשיו מה שקרה זה שאנשים שמשכו מקופות הגמל בעצם חטפו פעמיים - פעם אחת את הירידות של 2022, ופעם שנייה גם את המיסוי הגבוה הזה, שהוא נכון לחלק מסוגי הקופות. בנוסף, עליית הריבית המשמעותית משפיעה - בין השאר בגלל שאנשים לקחו הלוואות בשביל להשקיע אותן כשהריבית הייתה נמוכה, ועכשיו הם בבעיה כי הריבית גבוהה.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו, האזינו לפודקאסט הכלכלי היומי "כסף חדש", וסמנו "כלכלה" בהתראות אפליקציית ynet
1 צפייה בגלריה
כסף. אילוסטרציה
כסף. אילוסטרציה
כסף. אילוסטרציה
(צילום: shutterstock)
"הרצון לפדות את הכספים באמת נובע מהשילוב הזה של הירידה בערך הכסף בגלל שוק ההון, האינפלציה שזינקה, ועליית הריבית - בהנחה שאותם אנשים לא ציפו שהיא תעלה באופן אגרסיבי כזה. הכל נסמך כמובן על תיאום ציפיות והבנה שהמצבים האלה יכולים לקרות, והנה הם קרו".
מתי אפשר למשוך את הכספים מקופת הגמל בלי לשלם 35% מס או יותר? "קודם כל זה מאוד תלוי באיזו קופת גמל מדובר. יש קופות גמל שבהן הכסף נצבר עוד לפני שנת 2008 ואז מה שנקרא זה כספים הוניים, אותם אפשר למשוך בלי תשלום של מס גבוה. קופות גמל אחרות, בחלקן, אם עדיין לא הגעת לגיל פרישה מוקדמת, אתה תצטרך לשלם תשלום מיסוי של 35%. זה באופן כללי".
"מי שבכל זאת צריך את הכסף עכשיו צריך לבדוק את שאר המקורות הכספיים שלו. הרבה פעמים אני נתקל באנשים שבמקביל לכסף הזה, יש להם גם כספים בכל מיני חסכנות, בפק"מים, בבנק, אפילו בעובר ושב. אז קודם כל צריך לבדוק מאיפה מושכים את הכסף. לפעמים אנשים מושכים כסף מקרן השתלמות, שהוא פטור ממס, זה כסף מעולה, עוד לפני שהם נוגעים בשאר הכספים שלהם. אז קודם כל תבדקו מאיפה כדאי לכם למשוך את הכסף, בהנחה שאתם חייבים אותו כרגע.
"שנית, אם אתם לא ממש חייבים את הכסף בשנה הקרובה, אולי כדאי שאנשים יבדקו את טווח ההשקעה שעוד יש להם. יכול להיות שאם אפשר לחכות שנתיים-שלוש, יכול להיות שכדאי להמשיך לצפות לעוד תיקונים שיהיו בשוק ההון, אגב כמו שקרו מתחילת השנה".
יש מקרים שכדאי לקחת הלוואה כדי לא להוציא את כל הכסף מקופת הגמל ולשלם מס כל כך גבוה? "לפעמים כן, בוודאי, זה משהו שאנשים חייבים לקחת בחשבון. זה לא נעים לשלם כ-6% ריבית על הלוואה, אבל מצד שני לשלם תשלום של 35% מס, וגם למשוך את זה בדיוק בתקופה של ירידות, זה בוודאי לא מומלץ, אלא אם כן אין ברירה לחלוטין". לריאיון המלא האזינו בסימנייה הראשונה בנגן שבראש הכתבה.

איך שילוב נשים בסיירות ישפיע על שילוב נשים במשק?

צה"ל הודיע על הרחבת פיילוט גיוס הנשים ביחידות מובחרות, ביניהן גם סיירת מטכ"ל. האם המהלך ייצר בעתיד גם שינוי בעולם התעסוקה? פרופ' רונית קרק, מומחית למגדר ומנהיגות מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת בר אילן, הסבירה ב"כסף חדש", כי "יש לזה הרבה משמעויות. קודם כל יש לזה משמעות סימבולית, כי מדובר בתפקידים מאוד נחשבים, עם הרבה יוקרה, והרבה הערכה כלפיהם בציבוריות הישראלית. והדבר הזה, אנשים אחרי זה נושאים איתם לתוך שוק העבודה.
"חוץ מזה, נשים שנכנסות לתפקידים האלה בעצם יוצרות קשרים עם כל אותם גברים וחיילים שנמצאים בתפקידים האלה, ואנחנו יודעים שאחת הסיבות שנשים אחר כך מתקדמות פחות בעולמות התעסוקה זה החבר מביא חבר, ופה יש לנו סיכוי לחבר מביא חברה. אותן נשים למעשה מייצרות איזשהו הון חברתי על ידי כל רשתות הקשרים, ואנחנו רואים את זה קורה בעולמות של ההייטק ובעולמות של הטיס.
"מעבר לקשרים ולסטטוס, יש גם את החלק של לקיחות סיכונים ואיזשהו חוסן שאולי אפשר לפתח ביחידות האלה. למשל, יש מחקר גדול שמראה ש-96% מהנשים בתפקידים הבכירים בארה"ב הן נשים שבילדות שלהן או בקולג' עסקו בספורט. אז גם הפעילות הפיזית הזו של ספורט, של לשחק עם קבוצה או להבין מה זה לנצח ומה זה להפסיד.
"יכול להיות גם שהדבר שמביא אותן לספורט או מביא אותן ליחידות מובחרות הוא זה שגורם להם להצליח בקריירה. אבל מעבר למרכיב הזה אני חושבת שהן לומדות להתחרות, לומדות להתמודד עם משימות מאוד מורכבות, אני חושבת שבספורט ואולי גם בתחומים האלה לומדים להצליח, אבל גם לומדים להפסיד, ולומדים איך קמים מתוך סבל, לומדים איך לפתח חוסן מאוד גדול. מישהי שמתמודדת באולימפיאדה או בטניס ומפסידה צריכה אחרי זה לקום על הרגליים, ואני חושבת שפה במשך שירות שלם, שהוא מהגיבוש דרך השלבים של המיונים ועד השלבים המתקדמים יותר - יש פה הרבה מאוד הכשרה, למידה, חשיבה וחוסן אישי, וכמובן במקביל לזה יש את כל הכישורים שבעצם לומדים. עוד זווית היא שזה מסמן לשוק האזרחי ולמעסיקים שנשים יכולות להשתלב".
לסיכום אמרה כי "אני חושבת שהיום באווירה שקיימת, שבה יש הרבה שיח על הדרה ועל זה שנשים צריכות לתפוס את מקומן - זה מסר מאוד משמעותי שאומר שלנשים יש מקום, ואם הן מסוגלות ואם יש להן את המיומנויות הן צריכות להיות בכל מקום.
"אז אני חושבת שאמנם פה זה במקום אחד ספציפי, אבל זה מקום שמייחסים לו הרבה חשיבות בציבוריות הישראלית, ואנחנו גם יודעים שנשים בעבר הגיעו משם לפוליטיקה, הגיעו משם להיות מובילים בתחומי התעשייה והיזמות, ואני חושבת שברגע שיותר ויותר תחומים נפתחים ופחות ופחות יש הפרדה, אז זה בעצם מסר לאורך כל שדרות החברה הישראלית על הרבה סוגים של נהגי מוניות, נהגות אוטובוס, כל מיני תפקידים שבהם אפשר להבין שאם נשים מסוגלות לעשות את זה הן גם מסוגלות לעשות דברים אחרים". לריאיון המלא האזינו בסימנייה השנייה בנגן שבראש הכתבה.

העיר תל אביב כבר לא בסיכון להיות בועת נדל"ן

העיר תל אביב כבר אינה מצויה בסיכון גבוה להיווצרותה של בועת נדל"ן - כך עולה ממדד בועת הנדל"ן הגלובלי שפרסם היום בנק ההשקעות השוויצרי UBS לשנת 2023. על פי המדד, בעוד שמחירי הדירות בעיר ללא הפסקה שולשו בין 2002 ל-2022, הצמיחה הגבוהה ביותר מבין כל הערים שנותחו במחקר, עליית שיעורי המשכנתאות במהלך 2022 שמה קץ פתאומי לעלייה הזו.
הילה ציאון, עורכת ערוץ הנדל"ן של ynet, הסבירה ב"כסף חדש" כי "תל אביב נכנסה למדד הזה פעם ראשונה בשנה שעברה כשבאמת המחירים היו גבוהים וטיפסו ב-18% ממחצית 2021 למחצית 2022, אבל השנה כמו שכולנו יודעים, שוק הדיור נמצא במשבר חסר תקדים, אז זה בעצם לטוב ולרע. כי אחד הדברים שבאמת קרו בעקבות המשבר, בעקבות עליית ריבית שייקרה את המשכנתאות, זה שמחירי הדירות ירדו, וכך באמת גם בעיר תל אביב מחירי הדירות התחילו קצת לרדת, ולכן העיר ללא הפסקה היא כבר לא נמצאת בסיכון של בועת נדל"ן כפי שמגדירים אותה במדד, היא עדיין נמצאת בהערכת יתר, אבל לא ברמה של סיכון". לריאיון המלא האזינו בסימנייה בשלישית בנגן שבראש הכתבה.
אם פספסתם: אתמול דיברנו עם מרכז האופוזיציה בוועדת הכספים, ח"כ ולדימיר בליאק, על אישור ההעברה של עוד 150 מיליון שקל למוסדות דת, בעוד שעדיין לא ברור בדיוק מאיפה יקוצצו הסכומים האלה. "באוצר לא אמרו לנו את האמת, התקציב לא דומה למה שאושר במאי", אמר בליאק. לפרק המלא האזינו>>
בכל יום מראשון עד רביעי רועי כ"ץ, צחי שדה ודן רבן מביאים לכם את החדשות הכלכליות המעניינות של היום ועוד הרבה דברים שמשפיעים על הכיס של כולנו. חפשו אותנו ב-ynet פודקאסטים או באפליקציות הפודקאסטים המובילות