על רקע המשבר בענף הבנייה והמחסור בידיים עובדות, מחקר חדש של בנק ישראל קורא להחזיר את העובדים הפלסטינים לענף. עורכי הדוח ממליצים לעודד ככל האפשר תעסוקה של ישראלים בתחום הבינוי, תוך שימוש בטכנולוגיה שתגדיל את הפריון והשכר של העובדים הישראלים; אך ממליצים כי בהינתן ההחלטה להעסיק עובדים לא ישראלים - ליצור תמהיל של עובדים פלסטינים וזרים.
במחקר שפורסם אתמול כתבו עורכי הדוח כי "עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל הופסקה כמעט כל התעסוקה הפלסטינית בישראל, והצטמצמה תעסוקת העובדים הזרים. אלה יחד היוו, עד המלחמה, כשליש וכמחצית מהמועסקים בענפי הבינוי והחקלאות, בהתאמה. הממשלה פעלה להביא עובדים זרים לענפים אלו, עד כה בהצלחה חלקית, ודחתה עד כה הצעות לחידוש התעסוקה הפלסטינית".
לדבריהם, "העובדים הפלסטינים זמינים לתעסוקה ארוכת טווח ועונתית בישראל, אך זמינותם מוגבלת במהלך משברים ביטחוניים חמורים. על כן יש חשיבות להרחבה מסוימת של מספיק עובדים זרים בענפים ספציפיים למרות הקשיחות בהעסקתם, והשפעות חברתיות שליליות אפשריות".
עד מלחמת "חרבות ברזל" הועסקו במשק הישראלי כ-310 אלף עובדים לא ישראלים – כמחציתם פלסטינים וכמחציתם זרים. עם פרוץ המלחמה נאסר על הרוב המוחלט של העובדים הפלסטינים לעבוד בישראל, וחלק מהזרים, בעיקר בענף החקלאות, עזבו את המדינה. לכן נפגעה קשות הפעילות בענפי הבינוי והחקלאות, שבהם העובדים הלא ישראלים היו ערב המלחמה כשליש וכמחצית, בהתאמה, מהמועסקים. בתגובה ניסתה הממשלה להגדיל במהירות את מספר העובדים הזרים, אך גם בבנק ישראל מבהירים כי עד סוף פברואר השנה מספרם לא גדל בהיקף משמעותי.
עורכי הדוח מזכירים כי צמצום התעסוקה הפלסטינית בישראל מפרוץ המלחמה הוא המחזור השלישי של צמצום כזה לתקופה ארוכה בשל אירועים ביטחוניים: התעסוקה הפלסטינית צומצמה בעקבות הפיגועים בשנים 1995–1993 ובראשית האינתיפאדה השנייה (2000–2002), והתעסוקה של עובדים זרים, שמוסדה לראשונה בתחילת שנות ה-90 של המאה הקודמת, הורחבה לכ-6% מהמועסקים במגזר העסקי ב-1995 ולכ-13% ב-2001.
אולם, כותבים עורכי הדוח, עקב ההשפעות החברתיות השליליות של העסקת זרים בהיקפים גדולים, פעלו ממשלות ישראל לצמצום את העסקתם ברוב ענפי המשק החל מ-2002. כנגד זאת, העסקת פלסטינים בישראל הורחבה בהדרגה משלהי האינתיפאדה השנייה (2005), בין היתר משיקולים מדיניים-ביטחוניים. "הגדלת התעסוקה הזרה וצמצום התעסוקה הפלסטינית במשק מאוקטובר 2023 הם אפוא תפנית חדה במדיניות בהשוואה לשני העשורים האחרונים", נכתב.
יצוין כי בסוף השבוע נערך כנס ביוזמת ההסתדרות הלאומית ואיגוד תאגידי כוח אדם זר לענף הבנייה שנועד לחנוך את מרכז ההכשרות לפועלים זרים שהגיעו לישראל. בכנס השתתפו נציגי ממשלה, בהם שר הבינוי והשיכון, יצחק גולדקנופף, שר הפנים, משה ארבל, שר העבודה, יואב בן צור, יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, ח"כ יעקב ואשר, ואחרים. הכנס נערך על רקע הגעתם של העובדים הזרים הראשונים לענף הבנייה לישראל, אולם מדובר בטיפה בים ביחס למספר העובדים החסרים בענף.
בהתאחדות הקבלנים בוני הארץ מתחו ביקורת על קיום הכנס וטענו כי "שרי הממשלה ובכירי משרדיהם חגגו יחד עם נציגי תאגידי כח אדם זר לענף הבנייה וההסתדרות הלאומית את הגעתם של העובדים הזרים מהודו לישראל. חגגו בגין מה ולמה? הרי אין עוגה. בהודו, סרי לנקה, אוזבקיסטן ומולדובה ישנם קרוב ל-20 אלף עובדים זרים, אשר נבחנו ואושרו לעבודה על ידי התאחדות הקבלנים הממתינים להגיע לישראל. עד כה פחות מ-1% מהם הגיעו לכאן. החגיגה בשל מה? הרי ענף הבנייה והתשתיות קורס, המשק איבד כבר מיליארדי שקלים, משקי בית של 250 אלף עובדים ישראליים בענף בסכנה כלכלית, ולאלפי אנשי מילואים מהענף אין חברות לחזור אליהן, קצב הגעת עובדים הזרים לישראל עומד על פחות מ-1,000 בשבוע. ממשלת ישראל חייבת להתעשת ולוודא הגעתם המיידית של עשרות אלפי עובדי בניין ותשתיות לישראל".
נזכיר כי אתמול אישרה הממשלה הצעת החלטה של משרד התחבורה להביא לראשונה לארץ 10,000 עובדים זרים גם לענף התשתיות, שכמו ענף הבנייה אף הוא סובל ממחסור חמור בידיים עובדות, מאחר שהסתמך בעיקרו על העובדים הפלסטינים, שכניסתם לישראל נמנעה מאז תחילת המלחמה.
