התיקון של בנק ישראל שאוסר על הבנקים לסרב באופן גורף לכספי קריפטו נכנס היום (ד') לתוקף, ובכך האסדרה (רגולציה) של תחום המטבעות הווירטואליים בישראל התקדמה צעד משמעותי נוסף. יחד עם זאת, מבדיקת ynet עולה כי חלק מהבנקים עדיין אוסרים באופן גורף על חלק גדול מהפעילות בתחום.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
עברה כמעט שנה מאז שפורסם לראשונה התיקון להוראת ניהול סיכוני איסור הלבנת הון ואיסור מימון טרור, אשר דורש מהבנקים לבחון כל מקרה בנפרד בהתאם לנהלי מעקב ודיווח מיוחדים ולא לאסור באופן גורף על כל פעילות של לקוחות בתחום.
חלק מהבנקים אכן נשמעו להוראות הבנק המרכזי והפסיקו לאסור באופן גורף על כל פעילות בתחום הקריפטו. אולם, חלק גדול מהם עדיין מאפשרים להכניס ולהוציא כספים שמקורם רק במספר מאוד מצומצם של מטבעות וירטואליים ושומרים לעצמם זכות נרחבת מאוד לסרב לכל עסקה בתחום.
כאשר נשאלנו לתגובת בנק ישראל בנושא, נעננו רק כי "בהתאם להערכות הפיקוח על הבנקים ולהתפתחויות בפעילות, הפיקוח יבחן האם יש מקום להפעלת כלים פיקוחיים נוספים".
איזה בנקים מאפשרים כעת פעילות בקריפטו?
בנק הפועלים, אשר היה בין הבנקים הראשונים בישראל שהתווה מדיניות יחסית מרחיבה של ניהול כספי קריפטו של לקוחות, גם עכשיו מאפשר הכנסה והוצאה של כספים אלו באמצעות בחינה של כל מקרה בנפרד ובהתאם לנהלי הסיכון של הבנק. למעשה, מדובר בדיוק באותה מדיניות שהייתה בבנק עוד קודם כניסת התיקון של בנק ישראל לתוקף.
6 צפייה בגלריה
בין הבנקים הראשונים בישראל שהתווה מדיניות מרחיבה בתחום. סניף בנק הפועלים בתל אביב
(צילום: רויטרס)
כאשר מדובר בפעילות "פשוטה" שכוללת קנייה ומכירה בלבד באמצעות גוף מפוקח, כדוגמת בורסת המסחר הגדולה קראקן או אחת מחברות המסחר הישראליות כדוגמת ביטס אוף גולד (Bits of Gold) וביטוסי (Bit2C), הבנק עשוי לאפשר את הכנסת והוצאת הכספים באמצעות הוכחת קנייה ומכירה ואישור תשלום על מס בלבד.
בבנק ציינו כי קבלת הכספים כפופה לקיום התנאים הבאים: "היכרות נאותה עם הלקוח ופעילותו; הכספים מועברים לבנק מחשבון הלקוח אצל נותן שירות במטבע וירטואלי בעל רישיון תקף, או אצל גוף פיננסי מפוקח המקובל על הבנק בלבד; ההשקעה במטבעות הוירטואליים בוצעה מחשבון המתנהל על שם הלקוח; הוצגו לבנק מסמכים ואישורים בקשר עם 'נתיב' הכספים והמטבעות הוירטואליים. במקרים מסוימים (סכום גבוה או מורכבות) יידרש דוח בדיקה מגורם חיצוני מומחה".
הבנק הבינלאומי נוקט גם הוא במדיניות דומה מאוד לזו של הפועלים עוד לפני כניסת התיקון לתוקף ולא אוסר באופן גורף על פעילות הקשורה למטבעות וירטואליים. "כבר בסוף 2021 אושרה בבנק מדיניות בנושא לפיה כל מקרה נבחן לגופו, בהתאם לתהליך מובנה וסדור שהוגדר בבנק ותואם את נוהל בנק ישראל שנכנס לתוקף", מסרו בבנק.
צפו: איך קונים ומוכרים מטבעות וירטואליים?
(בימוי: אסף קוזין, צילום: ירון שרון, עריכה: גיא פוקס)
בתגובה לפניית ynet לפני מספר חודשים, הוסיפו בבנק כי "בהעברה מהחשבון הבקשה מוגשת בסניף, בצירוף כל הפרטים. מתבצעות העברות לביטוסי, ביטס אוף גולד ולאלטשולר הוריזון. לגבי גופים בחו"ל מתקיימת בדיקה נוספת וההחלטה מתקבלת לגופה של הבקשה עם עדיפות לגוף מפוקח ו/או עם רישיון.
"במקרה של תקבול לחשבון, הבקשה צריכה לכלול בנוסף גם פירוט של מסלול הכסף, כולל תנועות בארנק האלקטרוני, אסמכתא על מקורות הכספים ששימשו לרכישה ואישור על תשלומי מיסים על הרווח". מדיניות זו תקפה גם עבור לקוחות בנק אוצר החייל ובנק מסד מקבוצת הבינלאומי.
בנק דיסקונט, אשר עד כה לא הגביל הוצאת כספים למסחר במטבעות וירטואליים, אך כן אסר באופן גורף על כל הכנסה של כספים מקריפטו בחזרה לחשבונות הלקוחות, גם כן פרסם נהלים חדשים אשר לכאורה תואמים את הוראת בנק ישראל.
לפי הנהלים החדשים, כל מקרה יבחן לגופו ומקרים שנוגעים למסחר דרך גוף מפוקח עשויים להיות מאושרים. העברת כספים שהגיעו דרך גוף שאינו מפוקח או דרך אדם פרטי ככל הנראה תסורב. בין התנאים שפרסם הבנק: הרכישה והמכירה התבצעה דרך אותו חשבון בנק; העסקאות בוצעו דרך גוף בעל רישיון; ניתן להתחקות אחר נתיב המטבעות.
מי מאפשר, אבל רק באופן חלקי?
בנק לאומי, בו עד כה אומנם לא סירבו באופן גלוי לכל העברת כספים הקשורה בתחום אך גם לא ציינו מה הם התנאים לפיהם הבנק קובע האם כן לאפשר זאת או לא, פרסמו לאחרונה מדיניות חדשה של הבנק אשר תואמת לכאורה את הצו החדש של בנק ישראל - אולם רק לחלק מאוד ספציפי (אם כי משמעותי בנפח) מתוך כלל הפעילות בתחום.
6 צפייה בגלריה
סוף-סוף פרסמו מדיניות: מאפשרים, אך רק מסחר בביטקוין ובאתריום. סניף בנק לאומי בתל אביב
(צילום: רויטרס)
"אם הבנק זיהה כי לקוח מבקש להעביר כספים מחשבונו בבנק אל חשבון המתנהל אצל נותן שירות במטבע וירטואלי, הבנק יביא לידיעת הלקוח את מדיניותו לעניין זה. אם יוחלט על מתן גילוי כאמור, הוא יינתן בסמוך לבקשת הלקוח הראשונה להוצאת הכספים מחשבונו, ויודגש כי בכל מקרה אין במתן אישור הבנק להוצאת כספים מחשבון בלאומי במסגרת פעילות הקשורה למטבעות וירטואליים כדי להבטיח את אישור החזרתם ללאומי, וכל בקשה להעברת כספים ללאומי תיבחן לגופה, בהתאם למדיניות ולנהלי הבנק כפי שיהיו בזמנים הרלוונטיים", נכתב באתר הבנק.
במקביל, לאחרונה נודע כי פפר, הבנק הדיגיטלי מבית לאומי, יחל לאפשר מסחר באותם שני מטבעות דרך פלטפורמת ההשקעות שלו פפר אינווסט וכי בהמשך האפשרות תורחב גם ללקוחות לאומי. יחד עם זאת, מומחים בתחום מתחו ביקורת על המהלך וטענו כי לא מדובר במסחר במטבעות וירטואליים בפועל, אלא רק לחשיפה לשער שלהם, שכן פפר לא מאפשר לסוחרים להחזיק במטבעות ובמפתחות האישיים, אלא רק מייצג להם את האחזקה שלהם כמו כל מניה או נייר ערך אחר.
בנק מזרחי טפחות עבר עם כניסת התיקון לתוקף מלאסור באופן גורף למדיניות דומה לזו של לאומי - אישור פרטני, אולם רק בכל הנוגע למטבעות הגדולים ביותר בשוק. "מזרחי טפחות יאפשר קבלת כספים מפעילות במטבעות הקריפטו המובילים, שמקורם בבורסות מפוקחות ובעלות רישוי מתאים, תוך הסתייעות, ככל שיידרש, בחוות דעתם של מומחים בתחום. זאת, על מנת לאזן באופן מיטבי בין צורכי הלקוחות הרלוונטיים וניהול מושכל ושמרני של הסיכון הכרוך בפעילות המדוברת", נמסר.
בבנק יהב, אשר עד כה אסר באופן גורף על כל עסקה הקשורה במטבעות וירטואליים, סירבו לספק מדיניות סדורה לקבלה או אי-קבלה של כספי הקריפטו וציינו כי "הבנק קבע מדיניות ונהלים למתן שירותי תשלום ופעילות במטבע וירטואלי. בין היתר מתאפשרת הוצאת כספים לצורך פעילות כזו וכן קבלתם, וזאת בהתאם ובכפוף למדיניות הבנק שעיקריה מתפרסמים באתר הבנק, לרבות לעניין סוגי מטבע, נותני שירותים מסוימים וכיו"ב".
יחד עם זאת, מעיון במסמך המדיניות שפורסם באתר הבנק ניתן לראות כי הבנק מאפשר כעת הכנסה ויציאה של כספים שמקורם בביטקוין, אתריום ומטבע יציב צמוד לדולר (USDC). גם ביהב כל העברה נבחנת באופן פרטני, כאשר רשימת הגופים המאושרים על ידי הבנק למסחר כוללת בין היתר את ביטס אוף גולד, ביטוסי (Bit2C) והוריזון הישראליות, אך לא כוללת למשל את בורסת קראקן המפוקחת שכן מתקבלת בקרב חלק מהבנקים האחרים.
מי עדיין מסרב או לא מפרסם מדיניות סדורה?
בבנק הדיגיטלי וואן זירו (One Zero), אשר נפתח לאחרונה לקהל הרחב, עדיין מסרבים באופן גורף לכל פעילות בתחום. זאת, על אף שבשיחה עם ynet לפני כחצי שנה הבטיחו בבנק שינוי של מדיניות זו "לקראת סוף חודש יולי". ל-ynet נודע כי בימים האחרונים וואן זירו פנה לבנק ישראל בבקשת דחייה.
בבנק מסרו כי "הבנק בחן את מתווה העבודה הנדרש ואת הסיכונים הכרוכים בקבלת מטבעות קריפטוגרפיים ולאחר בחינה מעמיקה של ההזדמנויות לצד הסיכונים, החליט הדירקטוריון כי בשלב זה של חיי הבנק אין מקום לחשוף אותו לסיכונים נוספים, וכי עלינו להתמקד כרגע במוצרי ופעילויות הליבה הבנקאיים לטובת לקוחותינו.
"הוספת פעילות במטבעות קריפטו, אשר בין היתר טומנת בחובה היבטים משמעותיים של הלבנת הון, תסיט כרגע משאבים חיוניים מפעילויות הליבה בשעה שאנו שמים את כל מרצנו בבניית בנק ובניית האמון שהציבור ולקוחותיו נותנים בו. הבנק פנה לבנק ישראל בנושא וביקש לשוב ולבחון את הנושא לאחר שישלים ציוני דרך נוספים בפעילותו במהלך 2023".
בבנק ירושלים, אשר בסוף השנה שעברה נחשף ב-ynet כי אינו מאפשר ללקוחות פרטיים להפקיד או להוציא כספים שמקורם במסחר במטבעות וירטואליים בעוד הוא כן מאפשר זאת לגופים מוסדיים - בהם אלטשולר שחם הוריזון, סירבו להתייחס למדיניות הבנק העדכנית בנושא.
