הבורסה לניירות ערך בתל אביב פרסמה היום (ד') את סיכום הרבעון הראשון של שנת 2023, ממנו עולה כי הסערה סביב המהפכה המשפטית והמחאות הנרחבות נגדה השפיעו לשלילה על המסחר בישראל: מדדי ת"א-35 ות"א-90 ירדו בכ-2% ובכ-7%, בהתאמה. זאת, ביחס למשל למדדים המובילים בארה"ב S&P 500 ונאסד"ק שעלו ב-3.85% וב-16%, בהתאמה.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לתוכנית כסף חדש ב-ynet radio
בבורסה מציינים את היחלשות השקל המשמעותית מתחילת השנה (כ-3% ביחס לדולר וכ-4% ביחס לאירו) כאחד הגורמים שהשפיעו לשלילה על המסחר בתחילת השנה, כמו גם היחלשות שוק הנדל"ן שהושפע מאוד מעליות הריבית, האינפלציה הגבוהה במשק המקומי וההאטה הכללית בפעילות המשק שהתבטאה בירידה בהכנסות המדינה ממיסים.
לדברי הבורסה, "המסחר בתל אביב הושפע מהמשך העלאת הריבית במשק על מנת לרסן את האינפלציה, בדומה למגמה הכלל עולמית. בנוסף, הושפע לשלילה מהרפורמה המתוכננת במערכת המשפטית - המחאה הגוברת נגדה, ובעקבות החשש מפני השלכותיה על הכלכלה הישראלית.
"בעקבות זאת, נרשמו ירידות שערים בשוקי המניות ואיגרות החוב, ההנפקות הראשוניות נבלמו לחלוטין וגיוסי ההון והחוב על ידי חברות נסחרות הואטו בהשוואה לרבעון המקביל בשנת 2023. הציבור החל להסיט את כספו מקרנות המשקיעות במניות ובאיגרות חוב בארץ לקרנות הכספיות ולקרנות המשקיעות במניות ובאיגרות חוב בחו"ל".
מהנתונים עוד עולה כי הציבור משך מהקרנות המשקיעות באג"ח בתל אביב כ-12 מיליארד שקל נטו ברבעון הראשון של 2023, בהמשך לפדיונות ענק בסך כ-24.6 מיליארד שקל בכל שנת 2022. בנוסף, הציבור משך מהקרנות המנייתיות המשקיעות בת"א כשלושה מיליארד שקל נטו ברבעון הראשון של 2023, לאחר שהזרים כ-0.8 מיליארד שקל נטו לקרנות אלה בשנת 2022.
מנגד, בקרנות המשקיעות במניות ובאיגרות חוב בחו"ל הציבור הזרים ברבעון הראשון של 2023 כ-2.2 מיליארד שקל נטו לקרנות אלה, בחלקים שווים, לאחר שמשך כ-3.2 מיליארד שקל מקרנות אלה בכל שנת 2022.
ירידות שערים בכמעט כל המדדים, פרט לת"א נפט וגז
בצל זאת, בבורסה מציינים כי ירידות שערים אפיינו את כל המדדים, מלבד מדד ת"א נפט וגז שזינק בכ-20% בשבועיים האחרונים ובסיכום הרבעון הראשון של השנה עלה בכ-10%, ומדד ת"א בנקים שנותר ללא שינוי. מחזור המסחר היומי במניות הסתכם בכ-2.1 מיליארד שקל ברבעון הראשון של 2023 - נמוך בכ-7% מהמחזור הממוצע בשנת 2022.
כמו כן, המסחר באיגרות חוב הושפע אף הוא מהמשך העלאת הריבית בארץ והסתכם בירידות שערים במדדי איגרות החוב השקליות, בראשן איגרות החוב הממשלתיות שקליות ל-10+ שנים שירדו בכ-3.6%.
במקביל, בבורסה מציינים כי הגיוסים בשוק המניות הואטו ברבעון הראשון של 2023 והסתכמו בכ-2.5 מיליארד שקל, ירידה של כ-67% לעומת הגיוס ברבעון המקביל אשתקד. בנוסף, הסקטור העסקי גייס כ-16.3 מיליארד שקל בהנפקות של איגרות חוב לציבור - נמוך בכ-32% מהגיוס ברבעון המקביל אשתקד.
ירידה זו ביכולת גיוס הכספים של חברות נרשמה בחודשים האחרונים במרבית העולם המערבי, ברקע העלייה באינפלציה והעלאות הריבית החדות שהגיעו בעקבותיה. בבורסה מציינים כי "עיקר הירידה בגיוס חל בגיוסי הסקטור הפיננסי, בעיקר הבנקים, בהשפעת היחלשות ענף הנדל"ן".
מלבד העלייה המתמשכת בריבית, בבורסה מציינים כמובן גם את קריסתם של סיליקון ואלי בנק (SVB) וסיג'ניצ'ר בנק בארה"ב והקשיים אליהם נקלעו קרדיט סוויס השוויצרי ודויטשה בנק הגרמני, כאחד הגורמים שהשפיעו לרעה על שוק הבנקאות העולמי והמקומי.
