בית המשפט העליון הפך היום (שלישי) את החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, וקבע כי בנק מזרחי טפחות לא יעביר לזק"א שמונה מיליון שקל שנתרמו על ידי רומן אברמוביץ'. בכך קיבל בית המשפט העליון את הערעור שהגיש מזרחי טפחות באמצעות עוה"ד שרון לובצקי הס ויניב הולצמן ממשרד עמית פולק מטלון.
מזרחי טפחות הגיש לאחרונה ערעור על החלטת שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, ירדנה סרוסי, שקיבלה בסוף ינואר את בקשת אברמוביץ' וזק"א, שמיוצגים על ידי עוה"ד שמוליק קסוטו ובלה פלד, להורות לבנק להעביר את התרומה מחשבונו של אברמוביץ' בבנק.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
החלטת השופטת סרוסי ניתנה בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה, ובניגוד לעמדת הבנק, שסירב להעביר את התרומה לאור סנקציות שהוטלו על אברמוביץ' באיחוד האירופי ובבריטניה, אשר הבנק אימץ. מזרחי טפחות טען כי הותרת החלטת בית המשפט המחוזי על כנה יש בה לגרום לנזק עצום ובלתי הפיך לבנק ולקוחותיו, למערכת הבנקאית ולמשק בכללותו. זאת מכיוון שהמשמעות של קבלת הבקשה הינה שעל הבנק להפר משטרי סנקציות בינלאומיות אותן אימץ בהתאם למדיניות ניהול סיכונים שקבע בעניין בהוראת המפקח על הבנקים, תוך גם הפרה של מצגים ברורים שניתנו על ידו לבנקים זרים עימם הוא עובד. מזרחי טפחות טען כי הפרת משטרי הסנקציות חושפת את הבנק לסיכונים משמעותיים.
מהחלטת השופטת סרוסי במחוזי עלה כי אברמוביץ' הוא אזרח ישראלי שמנהל חשבון עו"ש במזרחי טפחות. הבנק חסם את החשבון לפעילות וזאת בשל סנקציות שהטילו בריטניה והאיחוד האירופי על אברמוביץ' עקב המלחמה בין רוסיה לאוקראינה. אין מחלוקת בין הצדדים שהסנקציות שהוטלו על אברמוביץ' הן בבריטניה והן באיחוד האירופי, לא חלות בישראל. מדינת ישראל לא החילה סנקציות מטעמה על אברמוביץ' והבנק אימץ באופן עצמאי את הסנקציות שהוטלו בבריטניה ובאיחוד האירופי על מנת שלא להיתפס כמי שמסייע בהפרת משטר הסנקציות. השופטת קבעה בהחלטתה כי הבנק החיל את משטר הסנקציות באופן גורף, וזאת בניגוד לפסיקה המנחה בעניין.
היום בית המשפט העליון קיבל את ערעור הבנק והפך את החלטת המחוזי בת"א. השופטת גילה כנפי-שטייניץ קבעה כי "מבלי להמעיט ולו כמלוא הנימה מחשיבות פעילותה של זק"א, המשיבים (אברמוביץ' וזק"א - ל.ד) לא הוכיחו כי אי-העברת התרומה כבר בשלב זה תפגע בפעילות זו באופן בלתי הפיך. המשיבים לא הציגו ראיות ממשיות הנוגעות למצבה הכלכלי של זק"א, או ליכולתה לגייס כספים הדרושים לה לצורך מימון פעילותה ממקורות אחרים, בפרט עת המדינה הצהירה כי פעלה למתן מענה מידי למתנדבי זק"א בכל הנוגע לתמיכה ולטיפולים רגשיים הדרושים להם.
"מנגד, הוכח ברף הנדרש בשלב מקדמי זה כי להעברת התרומה פוטנציאל לחשיפת הבנק לסיכונים משמעותיים. בניגוד לקביעת בית המשפט המחוזי, איני סבורה כי מדובר ב'נזק תיאורטי' שלא הוכח על-ידי הבנק. גם אם נזקים אלה אינם נראים לעין בטרם התממש הסיכון, אין בכך כדי לבטל את הפוטנציאל להתממשותם".
בית המשפט העליון קבע כי "הצגת מדיניות ניהול הסיכונים שקבע הבנק, על-ידי בית המשפט המחוזי, כהחלה "וולונטרית" של הסנקציות, כך ש'הבנק הוא שאסר, והבנק הוא שיכול להתיר', מעלה קושי. הצגה זו עלולה שלא לשקף כראוי כי מדובר במדיניות ניהול סיכונים אותה מחויב הבנק לאמץ וליישם מכוח הוראות המפקח על הבנקים, המוסמך ליתן הוראות לבנק, כגורם האמון על האינטרס הציבורי בשמירת יציבותם של התאגידים הבנקאיים ודרך התנהלותם. בית המשפט המחוזי קבע בהחלטתו כי הבנק ניהל את סיכוניו באמצעות 'הימנעות גורפת ממתן שירותים', באופן בלתי סביר. זאת, בשל סירובו לבצע כל פעולה המנוגדת למשטר הסנקציות, מבלי לבחון באופן פרטני את הנזק והתועלת הכרוכים בביצועה; ומכיוון שאימץ את משטר הסנקציות מבלי שהותיר פתח לחריגים, גם כאלה המופיעים במשטר הסנקציות עצמו. לטעמי, שגה בית המשפט המחוזי בקביעתו זו".
עו״ד שמוליק קסוטו, שמייצג את רומן אברמוביץ׳ וזק״א בתביעה נגד בנק מזרחי טפחות: "אנו מצרים על החלטת בית המשפט העליון שלא לאפשר למר אברמוביץ' לתרום שמונה מיליון שקל לזק"א בזמן המלחמה. מטרת התביעה הייתה לאפשר לזק"א, שזוכה לתמיכה ממשלתית מינימלית, להיערך להמשך האתגרים הפוקדים אותנו בזמן המלחמה ולפעול למען מלאכתם החשובה". מר אברמוביץ', שהינו אזרח ישראלי ביקש להעביר תרומה מחשבונו הפרטי בבנק מזרחי בישראל למתנדבי זק"א, אשר חירפו נפשם ב-7 באוקטובר ומאז עובדים לילות כימים לעשות חסד של אמת עם החללים והקורבנות.
"כפי שצוין על ידי מומחים בבית המשפט, תרומה זו הינה בתוך שטח ישראל, הרחק ממשטר הסנקציות של האיחוד האירופי ובריטניה, ואף עומדת בכל התקנות ואינה מהווה כל סיכון לבנק. בית המשפט המחוזי אישר תחילה את בקשתו של מר אברמוביץ' וקבע כי בנק מזרחי לא פעל באופן סביר בעת שסירב, אך בעקבות התערבותה של היועצת המשפטית לממשלה בתיק, בית המשפט קבע כעת אחרת. התערבותה ועמדתה של היועצת המשפטית לממשלה מהווה תקדים מדאיג שכן היא מעניקה לממשלות זרות סמכות על אזרחי ישראל גם כאשר ממשלת ישראל החליטה אחרת. אנו נלמד ונבחן לעומק את פסק הדין במלואו, ונשקול את המשך צעדינו המשפטיים״.
