בשיתוף "נשר - מלט ישראלי"
כתבת: שי בן יעקב | צילום: ירון שרון | עריכה: אסף אושי | תוכן: איתי חמני
כששני פריבש זגדון מספרת שהיא עובדת במפעל מלט, היא כבר יודעת למה לצפות. "אנשים מדמיינים משהו מיושן", היא אומרת. בפועל, את יום העבודה שלה היא מעבירה במחלקת מערכות המידע של מפעל "נשר" ברמלה, שם מערכות דיגיטליות מלוות את תהליך הייצור מקצה לקצה.
סמיח אבו זיאד, ממונה הבטיחות במפעל, פוגש את אותה מציאות מזווית אחרת: הוא מבלה את רוב זמנו בשטח, אבל גם עבודתו נשענת על מערכות מתקדמות ועל תהליכי בקרה, כשהמטרה היא אחת - שכל עובד יחזור הביתה בשלום.
במשך יותר ממאה שנה מלווה "נשר" את ענף הבנייה בישראל. במפעל החברה ברמלה, היצרן היחיד של מלט בישראל, מועסקים מאות עובדים במגוון רחב של תפקידים - מהנדסים, אנשי מערכות מידע, אנשי בטיחות, מפעילי ציוד ואנשי תפעול. פגשנו את שני וסמיח ליום עבודה במפעל שמשלב בין תהליכי ייצור מורכבים לטכנולוגיה מתקדמת, ובין עובדים ממגוון מגזרים ורקעים.
"יש סטיגמה על התעשייה הכבדה - אני פה לנפץ אותה"
כשהצטרפה למפעל "נשר", לקראת סיום לימודיה, שני פריבש זגדון חשבה שמדובר בעוד תחנה בדרך - אבל היום, 11 שנים אחרי, היא מיישמת פיננסית במחלקת מערכות המידע של החברה. "הגעתי לעבודה פה בנשר לקראת סיום התואר. זאת לא הייתה אמורה להיות עבודה לאורך שנים, אבל ניתנה לי הזדמנות להיות מיישמת על מערכת האורקל (מערכת המידע)", היא מספרת. "נתנו בי פה את כל האמון, ופשוט החלטתי להישאר ולהתפתח ולהתקדם בתוך הארגון".
מאז, פריבש זגדון כבר התרגלה לתגובות שהיא מקבלת כשהיא מספרת איפה היא עובדת. "כשאני מספרת לאנשים שאני עובדת במפעל נשר, תמיד יש הפתעה. אפשר להגיד שיש סטיגמה על מפעל, תעשייה כבדה, שזה אזור שהוא יותר גברי - אבל אני פה לנפץ את הסטיגמה. אני חושבת שארגון נשר זה ארגון שנותן מקום לנשים, בעמדות מפתח, בתפקידים בכירים ובניהול. אני, כאישה, מרגישה פה שאני יכולה להתפתח מבחינת הקריירה שלי. אני אמא לשלושה ילדים, ואני באמת מרגישה שפה בתפקיד שלי בנשר, יש לי את האפשרות לנהל קריירה לצד אימהות בצורה הטובה והמאוזנת ביותר".
לדבריה, מערכות המידע מלוות את כל שרשרת הפעילות של המפעל, החל מהייצור, דרך שרשרת האספקה ועד שהמלט מגיע ללקוח. "אנחנו נמצאים כל הזמן בקדמת הטכנולוגיה מבחינת כל התחומים וכל הנושאים. כל תהליך שמגיע מהשטח נתמך על ידי המערכות שלנו - החל מהייצור של המלט, דרך שרשרת אספקה ועד המכירה, עד שהמלט מגיע ללקוח עצמו. הכול עובר דרך המערכות הטכנולוגיות, וזה באמת ממש גורם לי להרגיש חלק מהעשייה של המפעל, מייצור המלט".
"המלט הוא אמצעי, המטרה היא הבן אדם"
סמיח אבו זיאד הצטרף לנשר לפני כשנה ומשמש כממונה בטיחות במפעל. "תפקידי העיקרי זה לשמור על הבטיחות של העובדים במפעל", הוא אומר.
רוב יום העבודה שלו מתנהל בשטח, בין קווי הייצור. "ביום יום שלי אני יוצא לשטח, ואז אני מתעד את הביקור שעשיתי דרך תוכנת הבטיחות, שזו העבודה המשרדית. תיעוד הזה, אנחנו מעבירים אותו למנהלים, כדי שהמנהלים ידעו מה העובדים שלהם עושים באתר, למען שיפור הבטיחות וקידום הבטיחות במפעל".
לדבריו, האחריות לבטיחות מתחילה בכל אחד מהעובדים. "אני מסביר לעובדים שבסוף, אם אתם לא שומרים על עצמכם, אף אחד לא ישמור עליכם, לא ממונה הבטיחות ולא אף אחד אחר". את תפיסת העולם שמנחה אותו הוא מסכם במשפט אחד: "המפעל שלנו מייצר מלט, אבל המלט זה אמצעי. לא ייתכן שאנחנו נשמור על האמצעי ונבטל את המטרה, כי בסוף המטרה זה לשמור על הבטיחות של הבן אדם, כי בסוף המלט משרת את האדם".
100 שנות מלט כחול לבן
עבור אבו זיאד, החיבור למפעל נובע קודם כול מהאנשים. "אני פה אהבתי את האנשים ממגזרים שונים, בין אם זה ערבים או יהודים, ואני מאוד נהנה פה, גם ההנהלה וגם העובדים כאחד. אני רואה את העתיד שלי פה".
עבור פריבש זגדון, החיבור נובע גם מההבנה מה יוצא בסופו של דבר משערי המפעל: המלט שמיוצר בנשר הוא חומר יסוד לבנייה בישראל. "אני חושבת שלכל העובדים כאן יש איזושהי אחריות משותפת כלפי המדינה", היא מסכמת. "כולנו מבינים את החשיבות של מפעל מלט במדינת ישראל".
בשיתוף "נשר - מלט ישראלי"
פורסם לראשונה: 09:48, 05.07.26








