עד לפני ימים אחדים דירוג האשראי של ישראל לא היה יורד בפעם השנייה בתוך שבועות ספורים. בחברת דירוג האשראי הגדולה בעולם, סטנדרד אנד פורס, היו מודאגים אמנם מהמצב הביטחוני בישראל ומההוצאות הגדולות הנגזרות ממנו, אולם הביעו ביטחון שסיום קרוב של המלחמה בגבולות הדרום והצפון יאפשר שליטה מחודשת ותקינה בתקציב המדינה, מה שיחייב רק דוח אזהרה חמור לישראל.
אולם, גזירת הורדת הדירוג נולדה בשני שלבים. תחילה בעקבות ההתקפה החמורה של איראן במוצאי השבת שעברה ובעיקר בשתי היממות האחרונות. ברגע שהתברר שממשלת ישראל הודיעה חד משמעית שהיא נחושה להגיב בפעולה צבאית על התקיפה האיראנית – נגזר דינו של דירוג האשראי של ישראל לרדת.
1 צפייה בגלריה
ישיבת ממשלה
ישיבת ממשלה
ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ'
(צילום: חיים צח / לע״מ)

ההודעה בשעת לילה לא שגרתית, 2:00 לפי שעון ישראל, גרמה למבוכה בצמרת הכלכלית. למעשה ההודעה פורסמה שעתיים לפני התקיפה הישראלית והייתה בעצם "הפרומו" לתגובה הצפויה בקרוב מאוד של ישראל על אדמת איראן.
מה שמדאיג כעת במיוחד את כלכלני חברת הדירוג הגדולה בעולם, שהצטרפה בכך לחברת מוד'יס בהורדת הדירוג, הוא שממשלת ישראל לא תצליח למנוע גידול עצום בהוצאות הביטחון, בעיקר אם העימות בין ישראל לבין איראן רק ילך ויחריף בתקופה הקרובה.
הרי איראן הבטיחה תגובה על התגובה, ולא ברור אם מצב כזה לא ידרדר את המזרח התיכון למלחמה קשה מסוג חדש והפעם לא בין מדינה לארגון טרור אלא בין שני צבאות מהגדולים והחזקים בעולם.
גורם ממשלתי בכיר אמר לנו הבוקר כי כעת המבחן של ממשלת ישראל הוא ברור לגמרי, "אחרת הדירוג שלנו יירד עוד בהמשך. הממשלה חייבת להפגין בכל מצב שליטה מוחלטת על גובה הוצאות הביטחון ומניעת זליגת הגירעון בתקציב למקום שיהיה קשה מאוד לצאת ממנו".
גורם כלכלי בכיר אמר לנו היום, כי "מדאיג מאוד אצלנו, ובוודאי גם את חברות דירוג האשראי, שאין שיח עמוק על הוצאות הביטחון ואפילו הוועדה המיוחדת לעניין זה טרם הוקמה. אם ההוצאות הענקיות האלה ייצאו משליטה - המשק הישראלי יתדרדר למצב שטרם היה בו אפילו במלחמות הקשות הקודמות, ואזרחי המדינה ייאלצו לחוות קיצוצים עצומים בשירותים והעלאות מיסים כואבות. כל אזרח ישלם על מחדל כזה".

מה שקרה הלילה למשק הישראלי הוא פגיעה קשה במוניטין של כלכלת ישראל בעולם הפיננסי. מרכז האופוזיציה בוועדת הכספים של הכנסת, ח"כ ולדימיר בליאק, החמיר בהתבטאות שלו הבוקר וקרא לזה "כלכלת ישראל כבר על הקרשים".
תרשו לנו לערער על הקביעה הזאת. כלכלת ישראל, גם אחרי הורדת הדירוג, עודנה נחשבת ככלכלה יציבה של מדינה שמעולם לא אחרה בהחזרת חוב. המשק הישראלי עדיין מצוי ברמה A בכל שלוש חברות הדירוג, כאשר דירוג מוד'יס נמוך אמנם בדרגה אחת משל שתי החברות האחרות, אך גם בה ישראל לא התדרדרה עדיין לדרג B.
וזה חייב להיאמר בהדגשה: אחרי שנות שגשוג רבות בתחום הכלכלי, ישראל מצויה עדיין בקבוצת 25 המדינות עם דירוג האשראי הגבוה בעולם. השקעות בישראל, כמו בחברות אינטל, טבע ובמיזמי הייטק, עדיין גבוהות ויציבות. חברות זרות, כמו בתחום המזון, החלו רק לאחרונה לפעול בישראל. אחרות בוחנות עדיין אפשרות כזאת לעתיד הלא רחוק. להספיד את כלכלת ישראל בעקבות הורדת דירוגה תהיה שגיאה גדולה מאוד.
אולם, הורדת דירוג על ידי שתי החברות הגדולות בעולם, אינה בכל זאת דבר של מה בכך. העלאת הריבית להלוואות של ממשלת ישראל ולחברות ישראליות תעלה לנו מיליארדים של דולרים. אזרחי ישראל ייאלצו לשלם הרבה יותר כסף על עלות המלחמה וההוצאות האחרות. רמת החיים שלנו תפחת לשנים הקרובות. רמת שירותי החינוך, הבריאות והרווחה תרד במקום לעלות, כאשר סל הקניות שלנו יתייקר.
דירוג האשראי בוודאי לא יעלה מחדש בשנתיים הקרובות, בניגוד להבטחות חסרות כל בסיס של ראש הממשלה כי הדירוג יחזור לרמתו הקודמת "מיד אחרי סיום המלחמה". אין לאמירות כאלה שחר במצב הנוכחי במזרח התיכון ובחברות הדירוג כולן הוצמדה לרמת הדירוג הנוכחית "תחזית שלילית", משמע שהדירוג עלול להתדרדר עוד כבר בקרוב. תחזית חיובית רחוקה הרבה יותר מהמרחק בקילומטרים בין איראן לישראל.

מה צריך לעשות כעת?

גורם ממשלתי כלכלי בכיר מאוד אמר לנו הבוקר באופן הברור ביותר: "נגמרה עת התעלולים והמשחקים בכספי התקציב. עכשיו, לא בעוד שנה או שנתיים, צריך לסגור 12 משרדי ממשלה לפחות, לצמצם את מספר השרים, כפי שכבר חוקקו בעבר בתקופות ראשי הממשלה נתניהו וברק, ל-18 בלבד, לבטל לצמיתות את שיטת הכספים הקואליציוניים ולגבש תוכנית ברורה לתקציב ביטחון הגיוני ומבוקר לעשור הקרוב. בלי זה לא נוכל להמשיך לנהל כאן כלכלה של מדינה מתקדמת ופשוט נתדרדר לרמת מדינות העולם השלישי, עם כל ההשלכות של מצב כזה על חיי אזרחי ישראל".
חברת הדירוג הגדולה בעולם הסבירה הלילה כי ההודעה בעת הזאת (הדוח אמור היה להתפרסם ב-10 במאי), "תוך סטייה מלוחות הזמנים שהוגדרו מראש, מותרת רק בנסיבות מוגבלות וחייבת להיות מלווה בהסבר מפורט של הסיבות לסטייה. במקרה זה, הסיבה לסטייה מלוחות הזמנים המוסדרים היא בשל הגידול המשמעותי בסיכונים הגיאו-פולטיים והביטחוניים במדינת ישראל".
אין צורך להכביר במילים על הגידול בסיכונים. הוא ברור לכל סטודנט לכלכלה ובוודאי לבכירי המשק. וכאן באה העובדה המצערת, שהתגלתה במלוא חריפותה, כאשר שאלתי בתדריך האחרון של נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, האם הממשלה התייעצה עמו על ההיבטים הכלכליים של המלחמה והמצב הביטחוני הרגיש בישראל בעת האחרונה.
הנגיד, שלפי חוק הוא "היועץ הכלכלי לממשלת ישראל", נראה מהסס, לא התכונן כנראה לשאלה כזאת, והתלבט כיצד לענות עליה. ואז ציין הנגיד, כי בנק ישראל העביר לאחרונה דוחות לממשלה. התשובה המתחמקת הייתה ברורה מאי מתן תשובה ברורה וחד משמעית לשאלה: ממשלת ישראל וראשה לא מתייעצים כלל עם היועץ הכלכלי של ממשלת ישראל גם בעת הוצאות הענק הנגזרות מהמצב הביטחוני בחודשים האחרונים ובאלה שעוד יבואו.
החשב הכללי באוצר, רו"ח יהלי רוטנברג, שצבר כעדותו לאחרונה מאות שעות של שיחות עם ראשי חברות דירוג האשראי בשנים האחרונות, לא יכול היה הפעם למנוע את הורדת דירוג האשראי.
הבוקר אמר החשב כי "החלטת סטנדד אנד פורס באה בתגובה ישירה למתקפת הטילים האיראנית. בחברה מעריכים שהעלייה בסיכונים הגיאו-פוליטיים והביטחוניים עלולה להשפיע לרעה על הגירעון הממשלתי וביצועי המשק".
ומי לא פרסמו מיד הודעות צהלה ושמחה, כפי שעשו אחרי שחברת פיץ' לא הורידה את דירוג האשראי של ישראל? נכון, ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ'. על החלטות שליליות ואזהרות כלכלנים, כמו בימי הרפורמה המשפטית, השניים הללו מדלגים וגם מזלזלים, כבר מאז כינון הממשלה לפני שנה וארבעה חודשים. למה להעכיר את מצב רוחו של העם או להודות בכך שבעקבות המחדל הביטחוני החמור של הממשלה והצבא עומד לפתחנו המחדל הכלכלי?
אמר לי הבוקר בכיר במשרד האוצר: "אומר זאת במילים הכי ברורות. הגיע הזמן להתעשת. אי אפשר להעביר יותר מיליונים ואפילו מיליארדים לעמותות עלומות להנצחת אישים ולהגברת הזהות היהודית והגברת התמיכה במי שלא תורמים שקל לצמיחת המשק. הפרק הזה בתולדות כלכלת ישראל חייב להיגמר, לפני שהדירוג שלנו יירד עוד".
ועל אמירה כזאת אין מה להוסיף. כדאי רק שהאדונים נתניהו, סמוטריץ', גפני ודרעי, יתחילו להפנים את המצב הכלכלי שהם אחראים לא מעט לדרדורה אליו של כלכלת ישראל. וחשוב מאוד שזה יקרה בקרוב מאוד, מיד אחרי פסח, שחייב להיות לא רק חג החירות לחטופים אלא גם חג החירות למשק הישראלי משגיונות הממשלה הזאת בתחום הכלכלי.