עובדים בחברת אמזון מנפחים את צריכת הטוקנים שלהם בכלי הבינה המלאכותית הפנימיים של החברה, כדי לעמוד ביעדי שימוש שהנהלת ענקית הטק הטילה עליהם. תופעה דומה תועדה בחודש שעבר גם בקרב עובדי מטא ומיקרוסופט – וכעת מתברר שהיא רק קצה הקרחון.
אמזון קבעה יעדים פנימיים המחייבים יותר מ-80% מהמפתחים שלה להשתמש בכלי בינה מלאכותית מדי שבוע, והיא אף עקבה אחרי נתוני העמידה ביעדים לכל עובד באמצעות טבלאות דירוג פנימיות. החברה הבטיחה לצוותיה כי סטטיסטיקות הטוקנים לא ישמשו בעת הערכות הביצועים של העובדים, אך חלק מהעובדים ציינו כי הם בטוחים שהמנהלים שלהם עוקבים אחרי המספרים בכל מקרה.
2 צפייה בגלריה
אמזון, מטא
(צילומים: REUTERS/Stephane Mahe, REUTERS/Carlos Barria/File Photo/File Photo Tags)
במרכז תופעת הניפוח נמצאת MeshClaw, פלטפורמה פנימית לסוכני בינה מלאכותית שמאפשרת לעובדים ליצור סוכנים אוטונומיים. הסוכנים הללו מחוברים ליישומי עבודה, ומסוגלים לבצע משימות כמו שליחת אימיילים, ניהול הודעות בסלאק (מערכת הודעות פנימית של החברה) וכתיבת קוד. אלפי עובדים משתמשים בה מדי יום, לדברי החברה, כדי לייעל את עבודתם.
אלא שחלק מהעובדים השתמשו ב-MeshClaw ליצירת פעילות בינה מלאכותית "מלאכותית", במטרה לנפח את ספירת הטוקנים שלהם. "היה כל כך הרבה לחץ להשתמש בכלים האלה", אמרו עובדים שתיארו כיצד המעקב יוצר "תמריצים מעוותים". הפרקטיקה אף זכתה לכינוי "tokenmaxxing" והפכה נפוצה מספיק עד שייצרה אוצר מילים וטבלאות דירוג פנימיות משלה.
לצד בעיית הניפוח, עלו גם חששות בטיחותיים: עובד אמזון ציין כי האבטחה של MeshClaw "מפחידה אותי", והוסיף כי אינו מתכוון לאפשר לה לפעול באופן עצמאי ללא פיקוח. אמזון מסרה בתגובה כי היא מחויבת לפיתוח והטמעה בטוחים ואחראיים של בינה מלאכותית גנרטיבית, וכי MeshClaw הוא כלי ש"מעצים צוותים" להתנסות בטכנולוגיה.
מטא: מעקב, מחאה ופיטורים
במקביל, גל מחאות פנימי מתגבר במטא: עובדים במספר משרדים ברחבי ארה"ב מוחים על השקת תוכנת מעקב אחר פעילות המחשב שלהם, מחלקים עלונים המסבירים את זכויותיהם להתאגדות, וחותמים על עצומה מקוונת נגד מה שהם מכנים "מפעל לחילוץ נתוני עובדים".
תוכנית המעקב הפנימית, שנקראת Model Capability Initiative, לוכדת תוכן מוקלד, תנועות עכבר, לחיצות ותוכן מסך בתוך יישומי עבודה מאושרים. המטרה המוצהרת היא לאמן מערכות בינה מלאכותית על "האופן שבו אנשים מבצעים משימות יומיומיות באמצעות מחשבים" – ולא לפקח על עובדים או להעריך ביצועיהם. אולם העובדים אינם רשאים לסרב להשתתף.
עובדים רבים אינם מקבלים את ההסבר. "עוקבים אחר כל תנועה של העכבר שלנו", אמר עובד אחד לפייננשל טיימס. עובדת אחרת תיארה כיצד הצוות שלה "מכוון להריץ כלי בינה מלאכותית על משימות שכבר הושלמו, רק כדי להעלות את המספרים". הכעס התחזק גם לנוכח מערכת פנימית בשם "Claudeonomics" – שנקראה על שם הצ'אטבוט Claude – שספרה אינטראקציות עובדים עם בינה מלאכותית ויצרה טבלאות דירוג עם תארים כמו "אגדת הטוקנים" למשתמשים הכבדים ביותר, שחלקם צרכו לפי הדיווחים מיליארדי טוקנים בשבוע אחד.
התסיסה מתרחשת על רקע גל פיטורים: מטא מפטרת כ-10% מכוח האדם שלה, כ-7,800 עובדים, כדי לממן את השקעותיה הכבדות בבינה המלאכותית. המייסד מארק צוקרברג טען כי כלי הבינה המלאכותית אינם הגורם העיקרי לקיצוצים, אך סמנכ"לית הכספים סוזן לי רמזה לשינויים נוספים. עובדים רבים חוששים כי הם מאמנים בפועל את הכלים שיחליפו אותם.
במקביל, אמזון, מיקרוסופט, אלפבית ומטא צפויות להשקיע יחד בין 650 ל-700 מיליארד דולר בבינה מלאכותית ב-2026, כאשר חלק מהתחזיות בוול סטריט עולות על טריליון דולר ל-2027. מנכ"ל אנבידיה ג'נסן הואנג אף הצהיר כי שימוש כבד בבינה מלאכותית הוא "קו בסיס" לתפקידים טכניים בכירים, וכי הוא יהיה "מודאג עד עמקי נשמתו" אם מהנדס שמרוויח חצי מיליון דולר בשנה לא יצרוך טוקנים בלפחות רבע מיליון דולר.
המתח בין מדדי אימוץ לתוצאות עסקיות אמיתיות הפך לאתגר חוצת תעשייה, ולשאלה שענקיות הטק ייאלצו לתת עליה את הדעת, ככל שההשקעות בבינה המלאכותית ממשיכות לשבור שיאים.
