ענף הבנייה והתשתיות נקלע למשבר מהחמורים שידע בעקבות המלחמה בעזה, על רקע המחסור של כ-80 אלף פועלי בניין פלסטינים ועזיבתם של כ-15 אלף עובדי בניין זרים בחזרה למדינות מוצאם בעקבות המצב הביטחוני. מרבית הפעילות בענף משותקת, לאחר שבמהלך אוקטובר רק 15% מאתרי הבנייה היו פעילים בעקבות סגירת השערים לפועלים מיו"ש, הנחיות פיקוד העורף ומגבלות שהטילו רשויות מקומיות, ובנובמבר פעלו פחות ממחציתם.
בחודשים האחרונים הזהירו הקבלנים מפני קריסת הענף, בעיקר של חברות ביצוע וחברות בינוניות וקטנות, ולאחרונה החליטה המדינה להגדיל את מכסת העובדים הזרים מ-20 אלף ל-50 אלף עובדים בהסכמים בילטרליים, ולהביא 10,000 עובדים זרים בהסכמים פרטיים על ידי המגזר העסקי על מנת לקצר בירוקרטיה. אולם ההערכות הן שבחודש הבא יגיעו בשלב זה רק כמה מאות עובדים ראשונים, ובינתיים הקיפאון נמשך.
1 צפייה בגלריה
אתר בנייה
אתר בנייה
אתר בנייה
(צילום: shutterstock)
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
גורמים בענף שעמם שוחחנו מציעים לשלב עובדים ישראלים גם בעבודות הליבה באתרי הבנייה, שמזוהות בעיקר עם העובדים הפלסטינים והזרים, ובכך להוות פתרון למחסור בידיים עובדות. הרוב המוחלט של עובדים ישראלים בענף מועסק בעיקר בשלבי גמר הבנייה (עבודות חשמל, מיזוג אוויר, גבס, חיפויים חיצוניים, נגרות, שיש ועוד) ובניהול אתרים ופרויקטים. אולם כל אלה מתנהלים לאחר עבודתם של פועלי העבודות הרטובות (עבודות הקשורות בשלד המבנה כגון טפסנות, ברזלנות, רצפות, טייחות והכנת תשתית).

עבודה מאתגרת

"ענף הבנייה לא התאים את עצמו לשוק העבודה המודרני – 9-8 שעות עבודה ביום, 5 ימים בשבוע, עבודה קשה שלא מתאימה לישראלים. אבל הוא משלם מצוין ואם נצליח להכשיר חיילים משוחררים או סטודנטים צעירים, הם יוכלו להרוויח כפול ממה שהם מרוויחים במלצרות או במשלוחים", אומר ערן בן דוד, בעלי חברת קבלנות ביצוע במרכז הארץ. "נכון, זאת עבודה מאתגרת, ואנחנו עם מפונק ונראה לנו כמעט בלתי אפשרי שישראלי יעבוד בעבודת כפיים. אבל העבודה תהיה איכותית, הכסף לא יברח לחו"ל ולא נהיה תלויים בגורמים מבחוץ. בשביל לקדם את היוזמה הזאת המדינה צריכה לתמוך בזה".
בדיקת ynet ו-"ממון" מעלה כי בתחילת החודש עלה לרשתות החברתיות קמפיין ראשון מזה שנים לגיוס עובדים ישראלים לענף בשיתוף משרד הבינוי והשיכון, התאחדות הקבלנים בוני הארץ והקרן לעידוד ופיתוח ענף הבנייה, שהקימה אשתקד את האקדמיה למקצועות הבנייה. הממשלה הציבה תקציב של כ-20 מיליון שקל להכשרות. בהתאחדות ובקרן אומרים שזו "התחלה טובה, אך יש להרחיב את התקציב משמעותית". על פי ההתאחדות, בתום שבועיים מאז עלה הקמפיין לאוויר נרשמו להכשרות בענף מעל 1,000 ישראלים.
השכר ההתחלתי לישראלי בעבודות רטובות בענף הבנייה הוא כ-11 אלף שקל בחודש ויכול להגיע בהמשך עד ל-15 אלף שקל. בנוסף, מקבלים העובדים תנאים סוציאליים, כולל קרן השתלמות. בהתאחדות מדגישים כי פועלים ערבים-ישראלים הם חלק בלתי נפרד מהישראלים שעובדים בענף וללא שום הבדל, כך שכל החוקים והתקנות, כולל ההסכמים הקיבוציים, שווים לכולם. עובדים פלסטינים מקבלים שכר שנע בין 6,500 שקל לפועלים חסרי ניסיון ועד ל8,000-10,000 שקל בחודש כלל שצוברים ותק. בשנים האחרונות פועלי בניין זרים שהגיעו לארץ מחו"ל הרוויחו בין 13-15 אלף שקל. בעקבות המחסור בידיים עובדות בשל הלחימה, שכרם של הפועלים הזרים שנשארו בישראל טיפס ל-15-20 אלף שקל. הקבלנים מציינים כי ככל שיגדל שוב מספר העובדים, כך יירד השכר בחזרה לרף שלפני המלחמה.

מיומנות מנטלית

לדברי עמית גוטליב, סגן נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ וראש אגף כוח אדם, "השכר שענף הבנייה משלם יחסית לענפים אחרים מאוד גבוה, וחיילים משוחררים יכולים להצטרף ולהתפרנס בכבוד. העניין הוא שהעבודה דורשת לא רק מיומנות אישית אלא גם מיומנות מנטלית, הרבה פעמים באופי הישראלי זה פחות עובד. בניגוד לענף החקלאות, שבו כל אחד יכול להגיע ולסייע, בענף הבנייה צריך ללמוד מקצוע".
גוטליב מציין כי "כן צריך להגיד שהישראלים הם שחקנים מאוד חשובים בענף במספר הרבה יותר גדול מהעובדים הפלסטינים והזרים – מעל 200 אלף איש – רק שהם אינם מנותבים למקצועות הרטובים. הממשלה היא זו שניתבה להעסקת פלסטינים, בין היתר מסיבות ביטחוניות על מנת לספק להם פרנסה, ואנחנו נקראנו לדגל. זה כמובן לא קל שבכל סבב או פיגוע אנחנו לא יודעים אם מחר בבוקר יהיו עובדים באתרים, ולפני חול המועד אנחנו בודקים אם שר הביטחון יאשר לנו לעבוד".
גוטליב מוסיף כי בשנים האחרונות ניכר שינוי במגזר החרדי, וגברים חרדים מעוניינים לעבוד בענף. "יש נכונות לעבוד, הם מאוד אוהבים את ענף הבנייה כי הם לא פוגשים שם כמעט נשים. זה עובד בשיטת חבר מביא חבר. יש תנאים מצוינים בעבודות הרטובות שכר כפול משכר המינימום, קרן השתלמות, ימי חופשה, ימי הבראה. ואם רוצים להתקדם – הדלת פתוחה". עם זאת, הוא מבהיר כי "גם אם המאמץ להכשרות ישראלים יצליח, הוא ייקח שנים. כרגע אנחנו צריכים פתרון מיידי להעלמות כמעט 100 אלף עובדים מהענף, ולכן הממשלה הבינה שיש להגביר את פעילות הבאת העובדים הזרים".
"גברים חרדים מעוניינים לעבוד בענף, הם לא פוגשים שם כמעט נשים. זה עובד בשיטת חבר מביא חבר. יש תנאים מצוינים בעבודת הבניין ואם רוצים להתקדם – הדלת פתוחה"
לדברי ערן סיב, יו"ר התאחדות קבלני השיפוצים, מה שנעשה עד כה עדיין לא מספיק. "מאז תחילת המלחמה ענף השיפוצים נמצא בקריסה טוטלית, ובקמפיין הארצי לקריאה לעובדים ישראלים נרשמו לענף השיפוצים רק 14 איש. ללא התערבות המדינה והכנסת היד עמוק לכיס, כולל תמריצים כלכליים קבועים, עידוד כניסה לענפי הבניין והשיפוצים ותקצוב אקדמיות לבנייה ושיפוצים, ייווצר צוואר בקבוק של עבודות שיפוצים ובנייה שיקשה מאוד על אזורים שלמים בישראל שנפגעו עקב המלחמה, מה שעלול להוביל לעליית מחירים אצל מי שכבר היום נאבק כלכלית בעקבות הלחימה".
מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, יהודה מורגנשטרן, אמר ל-ynet ו-"ממון" כי "המשרד פועל כל העת במטרה להגדיל את כוח האדם בענף הבנייה במגוון אפיקים, ונושא זה נמצא בראש סדר העדיפויות של השר והמנכ"ל בתקופה האחרונה. המשרד לוקח חלק בתוכנית לעידוד תעסוקה מקומית בענף עם כלל השותפים הממשלתיים, ובשיתוף פעולה עם הקרן לפיתוח ענף הבנייה והתאחדות הקבלנים פורסם קמפיין גיוס עובדים במסגרתו אלפי אזרחים פנו לקבלת מידע. המשרד מוביל מיזם משותף להכשרה של עובדים בענף והשמתם בתום ההליך, כמו גם בניית תוכנית משותפת עם רשות התעסוקה ומשרדי הכלכלה והעבודה".
לדבריו, "במקביל, בחודשיים האחרונים העביר המשרד 3 החלטות ממשלה, לפיהן הוגדלה מכסת העובדים הזרים ב-20 אלף ועומדת כיום על 50 אלף עובדים, הוכפלה והוארכה פעילות חברות הביצוע הזרות ונפתח מסלול הבאת עובדים זרים באופן פרטי, במסגרתו צפויים כבר בשבועות הקרובים להיכנס ארצה כ-10,000 עובדים חדשים מהודו, סרילנקה ואוזבקיסטן. כמו כן, המשרד פועל ומשקיע מאמצים בפעילות הממשלתית הענפה המקודמת בנושא ההסכמים הבילטרליים בין מדינות. בחודשים האחרונים נעשים צעדים רבים להטמעת חדשנות וטכנולוגיות בענף הבנייה על מנת להגביר את הפריון, לקצר את זמן הבנייה ולצמצם את התלות בענף בחלק מהעובדים באתרים".
חשוב לציין כי לפי נתונים שהוצגו השבוע בדיון בוועדת העבודה והרווחה של הכנסת, בראשות ח"כ ישראל אייכלר, בשנת 2023 נרשמה עד כה עלייה של 29% במספר ההרוגים בענף הבנייה, למרות שבחודשיים וחצי האחרונים מרבית פעילות הענף הייתה משותקת. על פי הנתונים, בשנת 2022 נהרגו באתרי בנייה 32 פועלים, והשנה נהרגו עד היום 45 איש, ועל המדינה והקבלנים להתייחס בכובד ראש לנתונים העגומים הללו.