יותר מחצי מיליארד שקל - זאת העלות המוערכת של הקמת משרדי ממשלה חדשים, מינוי שרים לצרכים פוליטיים בלבד, מינוי שרים כפולים במשרדי ממשלה ושינוי "החוק הנורבגי" שיתיר את כניסתם לכנסת של כ-20 חברי כנסת "נורבגים" במקומם של שרים וסגני שרים שיתפטרו עבורם מהכנסת.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לתוכנית כסף חדש ב-ynet radio
במשרד האוצר ובכנסת גיבשו בשנים האחרונות מספר מסמכים על העלות הגבוהה של הקמת וקיום משרדי ממשלה שאין כלל צורך בהם ועל עלות כניסתם לכנסת של חברי כנסת "נורבגים" רבים, שמהווים פשוט הוצאה תקציבית מיותרת נוספת. באגף התקציבים באוצר מתחו בשנים האחרונות ביקורת על ריבוי משרדי הממשלה ואף המליצו לסגור משרדים מיותרים.
1 צפייה בגלריה
השבעת הממשלה ה-37 במליאת הכנסת
השבעת הממשלה ה-37 במליאת הכנסת
השבעת הממשלה ה-37 במליאת הכנסת
(צילום: עמית שאבי)
אולם בממשלה הנוכחית קורה ההפך: יהיה משרד מורשת נפרד (הופרד עבור עמיחי אליהו) ממשרד ירושלים, משרד ירושלים והר מירון (הורחב עבור מאיר פורוש), משרד המודיעין (השרה תהיה גילה גמליאל), המשרד לעניינים אסטרטגיים (שלא נסגר כדי למנות את רון דרמר, מקורבו של ראש הממשלה, לשר), המשרד למשימות לאומיות (משרד חדש שהוקם עבור אורית סטרוק), משרד התפוצות והשוויון (הורחב למען עמיחי שקלי).
לעומת זאת בממשלה הקודמת הוקמו שלושה משרדי ממשלה מיותרים לחלוטין, שנסגרו עם נפילתה: הקידום והחיזוק הקהילתי, משרד המים וההשכלה המשלימה ומשרד הדיגיטל והחברות הממשלתיות. שלושת האחרונים אכן נסגרו עם נפילת ממשלת בנט-לפיד, אולם בממשלה הנוכחית הוקמו ופוצלו משרדי ממשלה נוספים ואף מונו שרים נוספים במשרדי ממשלה מעבר לשר הבכיר.
כך מונו לראשונה אי פעם שני שרי רווחה (יעקב מרגי ויואב בן צור), השר בצלאל סמוטריץ' מונה חוץ מהיותו שר האוצר גם כשר נוסף במשרד הביטחון, חיים ביטון מונה לראשונה כשר נוסף במשרד החינוך ומונתה גם שרה ללא תיק במשרד ראש הממשלה, שרית דיסטל-אטבריאן.
על פי דוח של מרכז המידע והמחקר של הכנסת מלפני כשנתיים, עלות הקמת משרד ממשלתי קטן חדש ופעילותו השנתית עמדה אז על 31 מיליון שקל. עלות חבר כנסת בשנה תגיע ב-2023 לכ-2 מיליון שקל, כולל שכרו, לשכתו, עוזריו הפרלמנטריים, מכונית השרד שתועמד לרשותו, מימון פעילות חבר הכנסת והפעלת לשכת חבר הכנסת.
כעת התברר כי אפילו כאשר שר מתמנה לשני משרדי ממשלה בו זמנית, כמו מינוי אריה דרעי לשר הפנים והבריאות או מינוי סמוטריץ' לשר האוצר ולשר במשרד הביטחון – מוקמות עבורם לשכות שרים מלאות בשני המשרדים.
על פי החישוב, 20 חברי כנסת "נורבגים" יעלו למשלם המיסים 40 מיליון שקל בשנה ובמשך קדנציה של ארבע שנים – 160 מיליון שקל.
הקמת שלושה משרדי ממשלה חדשים תעלה למשלם המיסים 93 מיליון שקל בשנה שהם 372 מיליון שקל בארבע שנים.
מינוי שרה במשרד ראש הממשלה וכפילות של שלושה שרים נוספים במשרדי הממשלה תעלה 4 עד 6 מיליון שקל בשנה לכל שר ובסך הכל לפחות 20 מיליון שקל בשנה ו-80 מיליון שקל בארבע שנים.
החישוב מגלה כי מדובר בהוצאה של יותר מ-600 מיליון שקל בארבע שנים להקמת משרדים לא נחוצים, מינוי פוליטי של שרים כפולים במשרדי ממשלה וכניסת כ-20 חברי כנסת "נורבגים" לכנסת, מנהג שהשתרש רק בשנים האחרונות, כולל באופן מורחב גם בממשלה היוצאת של נפתלי בנט ויאיר לפיד.