ביום ראשון תובא לאישור ועדת השרים לחקיקה הצעת החוק מעוררת המחלוקת שיזם פרופסור אבי שמחון, יועצו הכלכלי של ראש הממשלה, להקל על נוטלי המשכנתאות שנפגעו מאוד מהריבית הגבוהה במשק ומתקשים בהחזר המשכנתאות.
במכתב דחוף ששיגרו היום (שישי) כל בכירי משרד האוצר לשר בצלאל סמוטריץ', ודרכו לכל חברי הממשלה, הם מתנגדים בתקיפות להצעת החוק של פרופ' שמחון ומזהירים מכך שהיא מסוכנת ועלולה להביא בעתיד נוטלי משכנתאות ליטול הלוואות שלא יוכלו להחזיר, בתקווה שהממשלה תסייע להם כאשר ייקלעו לקושי להחזיר את הלוואת המשכנתה.
"אנו מבקשים להאיר את הקשיים המקצועיים המהותיים במהלך המוצע, ולהדגיש באופן מיוחד את חשיבות אי אישור הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה משיקולי מדיניות פיסקאלית ומקרו כלכלית, בהינתן שההצעה מובאת ללא מקור תקציבי", כתבו ראשי האגפים במשרד האוצר.
על פי הצעת שמחון, שהוא ראש המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה, יינתן סיוע ממשלתי מתוך תקציב המדינה למאות אלפי נוטלי משכנתאות שמתקשים לעמוד בהחזרים החודשיים. המדינה תסבסד חלק מהפרשי הריבית שנוצרו בשנים האחרונות עקב העלייה החדה בריבית בנק ישראל. בדברי ההסבר להצעת החוק נאמר כי "הסבסוד נועד למנוע מצב שבו משקי בית יקרסו תחת הנטל ויאבדו את בתיהם".
עיקרי ההתנגדות מוסברים על ידי אגף הכלכלן הראשי ואגף התקציבים באוצר בכך שלמעשה "הפעולה נוגדת את המאמץ הממשלתי להורדת מחירי הדיור. כידוע, הממשלה פועלת מזה שנים לעידוד ירידת מחירי הדיור. סבסוד התייקרות בהחזר החודשי של הלוואות לדיור מפחית משמעותית את התמריץ של בעלי משכנתאות למכור את דירתם, ובכך לפחות מפחית את הלחצים להורדת מחירי הדיור בישראל".
עוד קובעים בכירי האוצר כי מדובר בפגיעה יסודית ביעילות שוק המשכנתאות וכי "התערבות ממשלתית בדיעבד בתוצאות של הסכמי הלוואה פרטיים מהווה פעולה שהינה ככל הידוע חסרת תקדים, שיכולה להביא לבעיה מסוג 'סיכון מוסרי'. נוטלי הלוואות עתידיים יניחו מעתה והלאה שהמדינה תסייע להם אם הריבית תעלה, מה שיגדיל את תיאבון הסיכון ולתמחור מחודש של הריביות בשוק זה. כך, עלול המהלך להביא לנטייה למינוף יתר של משקי הבית בישראל ומכאן בהמשך לעליית מחירי דיור".
עוד קובעים ראשי האוצר, מאחר שהמתווה צפוי לעלות מיליארדי שקלים לתקציב המדינה, כי החוק יגרום להתחייבות תקציבית כבדה וארוכת טווח - ללא מקור תקציבי - בתקופה של אי ודאות פיסקאלית: "הצעת החוק קובעת, בהוראת שעה, מנגנון מענקים ל-5 שנים, עם סמכות לשר האוצר להאריכו בתקופות נוספות של עד שנה. אישור ההחלטה במתווה המוצע, מייצרת התחייבות מבנית אשר עשויה להתפרש כסטייה מהמשמעת הפיסקלית.
"רק לפני כחודש הגדילה הממשלה את מגבלת ההוצאה ואת יעד הגירעון באופן ניכר, על רקע המלחמה, וזאת בהשוואה להצעת התקציב המקורית לשנת 2026 שאושרה על ידה. פריצת מסגרות התקציב או הסטת מקורות בעת הזו, לטובת סבסוד של קבוצה מובחנת, שאינו תורם למאמץ המלחמתי או ליציבות המשק ולצמיחה, ובפרט תוך זמן קצר ממועד אישור התקציב, תהווה פגיעה באמינותה הכלכלית של הממשלה, בנקודת הזמן בה המשק משווע למסר אמין וחד משמעי של אחריות פיסקלית".
2 צפייה בגלריה
מימין: ראש אגף התקציבים מהרן פרוזנפר, החשבת הכללית מיכל עבאדי-בויאנג'ו והכלכלן הראשי שמואל אברמזון
(צילומים: גיל יוחנן, שלו שלום, דוברות משרד האוצר)
הבכירים שמתנגדים לחוק מוסיפים כי "המציאות הנוכחית מתאפיינת באי ודאות לגבי התמונה הפיסקאלית והתמונה המקרו כלכלית. הימשכות הלחימה צפויה לפגוע בצמיחה באופן ניכר ביחס לתחזית המקורית שעל בסיסה נבנה התקציב, ולייצר דרישות תקציביות נוספות מעבר לאלו שכבר תוקצבו. על רקע זה, אישור מהלך כזה עלול להביא לערעור אמון השווקים במדיניותה הכלכלית של הממשלה. בכך, הוא עלול להוביל לעליית פרמיית הסיכון של ישראל ולהוביל להתייקרות של החוב הממשלתי ואף להתייקרות בעלויות הגיוס של המגזר העסקי".
הבכירים באוצר, כמו גם ראשי בנק ישראל, מזהירים כי מדובר בהתערבות חריגה ברמת הריבית במשק: "ההצעה בתזכיר החוק מציגה כלי מדיניות הנוגע במישרין לריבית במשק באופן המנוגד למדיניות הריבית של הבנק המרכזי. זאת בניגוד לצעדים ממשלתיים מקובלים אחרים שעשויה להיות להם השפעה על הסביבה המוניטרית אך לא באופן כה ישיר. נקיטה בפעולה חריגה שכזו עלולה מצידה גם לפגוע במוניטין של הבנק המרכזי כגוף עצמאי לקביעת מדיניות הריבית – סוגיה אשר עלולה לפגוע בתפיסת הסיכון כלפי מדינת ישראל וחברות ישראליות. בנוסף, מדיניות מסוג זה עשויה דווקא לעודד את הבנק המרכזי להימנע מהפחתת ריבית ואף להעלותה, תוך פגיעה רחבה הרבה יותר במשקי הבית והחברות במשק. זאת, לאחר חודשים של ירידה עקבית ניכרת במחירי הדירות, נומינלית וריאלית".
ראשי האוצר מסכמים: "לאור כל הסיבות שנמנו, אנו מתנגדים לקידומו של צעד זה, אשר עלותו משמעותית, שאינו יעיל כלכלית ושהשלכותיו השליליות משמעותיות. בנוסף, אומדן העלות ביישום הצעת החוק מוערך בכ-2 מיליארד שקלים בשנת 2026 לשנת תקציב מלאה, וכ-3.5 מיליארד שקלים נוספים בשנים 2027-2030. בהתאם לסעיף 40א לחוק יסודות התקציב, הממשלה מחויבת להתנגד להצעת חוק זו, בקריאה הראשונה, השנייה והשלישית, בהעדר פעולה מאזנת".
