למרות התנגדות השכנים: ועדת הערר המחוזית לתכנון ולבנייה במחוז ירושלים החליטה לאחרונה לאשר בקשה להוספת מעלית חיצונית לבית דירות בירושלים לבקשת בני זוג לילדה נכה. זאת על אף שהשניים לא השיגו את שיעור ההסכמות שהחוק קובע מקרב שאר דיירי הבניין, העומד על 66% מבעלי הדירות.
את הבקשה להיתר הגישו בני זוג המתגוררים בקומה הרביעית של בניין דירות ותיק ברחוב דוידסון בבירה, שבתם בת ה-3.5 נכה ב-100%. בבקשה שהוגשה לוועדה המקומית לתכנון ולבנייה, התבקשה הוועדה להעניק היתר בנייה להקמת מעלית חיצונית, על מנת לאפשר לבת נגישות לדירה. חלק מדיירי הבניין התנגדו לבקשה להיתר וטענו בפני הוועדה המקומית כי אין לאשר את הבקשה להיתר בהיעדר הרוב הדרוש בחוק לשם ביצוע הבנייה. הוועדה המקומית קיבלה את הטענה ודחתה את הבקשה להיתר.
בעקבות זאת הגישו בני הזוג ערר לוועדת הערר המחוזית. זו עמדה על החשיבות הרבה שיש לתוספת מעליות לבניינים ישנים וקבעה כי אין מדובר במותרות - אלא בצורך חיוני לשיפור איכות החיים של מי שמתגוררים בבניינים ללא מעלית. ועדת הערר ציינה בהחלטתה כי "המעלית היא זו שמאפשרת לאוכלוסיות החלשות בקרבנו: בעלי נכויות, קשישים וטף התניידות למרחב הציבורי".
עו"ד מיכה גדרון: "לנוכח החשיבות של מתן אפשרות הנגשה לילדה בעלת הנכות, יש להתעלם מהעובדה כי לא קיים הרוב הקנייני הדרוש לשם מתן היתר הבנייה, וכי יש לתת את ההיתר וזאת מבלי להכריע בנושא הקנייני"
לדברי עו"ד מיכה גדרון, לשעבר יו"ר ועדת ערר מחוזית תל אביב ומומחה בתחום התכנון והבנייה, "במקרה הנדון קבעה ועדת הערר כי לנוכח החשיבות של מתן אפשרות הנגשה לילדה בעלת הנכות, יש להתעלם מהעובדה כי לא קיים הרוב הקנייני הדרוש לשם מתן היתר הבנייה, וכי יש לתת את ההיתר וזאת מבלי להכריע בנושא הקנייני".
עוד הוסיף כי "מדובר בהחלטה חשובה, המנחה את הוועדות המקומיות שלא לאפשר להתנגדויות קנייניות מצד בעלי דירות בבתים משותפים, המונעים במקרים רבים משיקולים לא ענייניים, לסכל בקשות להיתרי בנייה שיש להן חשיבות תכנונית בכלל, ובקשות המאפשרות נגישות לבעלי מוגבלויות בפרט".
