"המשק הישראלי מתמודד עם מיתון קשה והתמ"ג צפוי לרדת ב-8.3% (כלומר הצמיחה צפויה להיות שלילית ולעמוד על 8.3%). אם תתרחש התפרצות שנייה של מגיפת הקורונה בהמשך השנה (תרחיש 'המכה כפולה'), וב-6.2% אם המגיפה תיעלם עד הקיץ"; זו התחזית הקודרת שחיברו כלכלני ה-OECD עבור כלכלת ישראל במסגרת דו"ח התחזית השנתית החצי שנתית שמפרסם הארגון.
מדובר במיתון החריף ביותר מאז קום המדינה, ובתחזית קודרת הרבה יותר מזו של בנק ישראל שאמד את הפגיעה בתוצר בשיעור של 5.3% בלבד. גם הירידה בצמיחה לפי התחזית האופטימית חזקה יותר מהממוצע הצפוי בעולם כולו (6%-), אך פחות גרועה מהשיעור הממוצע הצפוי במערב (7.5%-).
מיתון. אילוסטרציהמיתון. אילוסטרציה
מיתון. אילוסטרציה
( צילום: shutterstock)
ב-OECD מציינים כי אמצעי ההכלה שננקטו בישראל היו מחמירים, אך מיד מסתייגים ומוסיפים כי הם היו גם "קצרים יותר מאשר במדינות אחרות ב-OECD", למרות שהצליחו 'לשטח את העקומה'.
כבר בפתיח של הדו"ח על ישראל נכתב כי ההתאוששות הכלכלית תהיה הדרגתית ורמת התוצר תישאר עד סוף 2021 מתחת לרמות בהן היתה לפני המשבר; כלומר, רק בתחילת 2022 נראה סימנים חיובים ראשונים, אם בכלל, וזאת "כתוצאה מאבטלה גבוהה וחוסר ודאות המכבידים על הביקושים המקומיים, כאשר הביקושים החיצוניים מתאוששים אט אט", לשון הדו"ח. לפי התרחיש הפסימי יותר, של "מכה כפולה, צפויה עלייה בחדלות פירעון של חברות כמו גם אבטלה ממושכת, דבר שיאט עוד יותר את ההתאוששות וינחית על כלכלת ישראל נזקים ארוכי-טווח", כותבים כלכלני הארגון. יצוין, כי חברות במקרה של חדלות פירעון חברות לא יוכלו לעמוד בפירעון ההתחייבויות שלהן, בין אם לספקים או לבנקים – חדלות פירעון מובילה לכינוס נכסים, הקפאת הליכים או פירוק.

שיעור האבטלה נאמד כבר עכשיו בלמעלה מ-25%

לפי הדו"ח, שיעור האבטלה בישראל נאמד ביותר מ-25%, שכן ב-OECD לא השתכנעו מהגדרות הלמ"ס לפיהן העובדים שיצאו לחל"ת הם מועסקים לכל דבר ועניין שבסך הכול "נעדרו ממקום עבודתם במשך שבוע או יותר" (לשון ההגדרות של הלמ"ס). לפי ה-OECD, נכון לסוף אפריל יש כמיליון ו-60 אלף ישראלים מחוסרי עבודה, וגם בהקשר הזה התחזית קודרת: "הרוב הגדול של תביעות לדמי אבטלה (קרוב ל-90%) הם של עובדים שהוצאו לחל"ת העשויים לחזור למקומות העבודה שלהם ברגע שהכלכלה תתאושש. עם זאת, לפחות חלק מהפיטורים הזמניים עשויים להיות קבועים לאור חומרת המשבר".
שוק הכרמל, תל אביבשוק הכרמל, תל אביב
שוק הכרמל בת"א סגור בתקופת ההסגר
(צילום: מוטי קמחי)
כלכלני ה-OECD משבחים את המדיניות הכלכלית שננקטה, וכותבים כי "ממשלת ישראל והבנק המרכזי נקטו אמצעים מתאימים לתמיכה במשקי בית ואספקת נזילות לחברות". עם זאת, הם מכריזים כי "המדיניות הפיסקאלית צריכה להישאר תומכת עד שההתאוששות תעלה על המסלול". כלומר, גם ב-OECD מציינים כי ביצוע קיצוצים תקציביים והעלאות מיסים אינן רצויות בעת הנוכחית.
"יתרה מזו - אם ההתאוששות תהיה חלשה, יתכן שיהיה צורך בצעדי מדיניות נוספים לצורך שמירה על התעסוקה, תוך חיזוק ההכשרה המקצועית והגדלה נוספת בנזילות העסקים הקטנים. אם התנאים הכספיים יתהדקו, הבנק המרכזי יכול להרחיב את רכישות הנכסים הפיננסים", נכתב בדו"ח.

הצריכה הפרטית צפויה לקרוס בשיעור של 12%

התחזיות לכלכלת ישראל - בדומה למדינות אחרות בעולם המפותח - קודרות, בעיקר במקרה של גל שני שיחייב, שוב, נקיטת צעדים של ריחוק חברתי קיצוני: לא רק שהתוצר יירד ביותר מ-8%, אלא שהצריכה הפרטית - המנוע של הכלכלה הישראלית בשנים האחרונות - תקרוס ב-12%; לא פחות חמור, ההשקעות במשק (המאותתות על צמיחה עתידית, א.פ), ייפלו ביותר מ-17% רק בשנת 2020.
בנוסף, היקף היצוא צפוי להצטמצם ב-10%. לפי אותו תרחיש, ישראל תכנס לדפלציה (ירידה באינפלציה של 0.6%-, א.פ), הגירעון יזנק ל-12% מהתמ"ג ויהיה הגבוה ביותר בארגון למעט ארה"ב, כאשר יחס החוב-תוצר יטוס לרמה של כ-87% מהתמ"ג לעומת 61% מהתמ"ג - תוך מחיקת ההישגים 15 השנים האחרונות בתחום. גם בתרחיש הפסימי והקשה, הצמיחה ב-2021 תהיה מתונה מאוד ותעמוד על 2.6% בלבד.
לפי התרחיש האופטימי יותר - כלומר, ללא גל שני חריף של התפרצות ש'יסגור את המדינה' - ההתאוששות צפויה להגיע כבר ב-2021, אז הצמיחה צפויה לזנק בשיעור של 5.7%, הצריכה הפרטית לעלות בשיעור של 9% והיקף היצוא להתחזק בשיעור של 7%. מנגד, הגירעון צפוי לטפס ליותר מ-8% מהתמ"ג, והחוב להגיע לרף של 80% מהתמ"ג.
כלכלני ה-OECD משלבים לצד התחזיות גם מספר המלצות מדיניות, לנוכח ההתפתחויות בישראל. כך, בארגון ממליצים שבמידה וההתאוששות מתעכבת, "חלק מהצעדים של הממשלה שהם תומכי הכנסה יידרשו הארכה", במיוחד אם גל שני ידרוש השבתה מחודשת של המשק. כלומר, ב-OECD מעודדים את הממשלה להאריך את מדיניות התמריצים שיקלו על האוכלוסייה שנפגעה כתוצאה מהמשבר.
כמו כן, ב-OECD מציינים כי תוכנית הערבויות לעסקים של משרד האוצר היא דלה יחסית למדינות אחרות ב-OECD, ו"יכולה להיות מורחבת, במיוחד עבור עסקים קטנים שזקוקים לנזילות".
גם הפעם קוראים בארגון לשלב במדיניות ההתאוששות המתוכננת תוכנית תשתיות רחבה יחד עם מדיניות פעילה בשוק העבודה - לרבות השקעות בהסבה מקצועית ותמיכה בחיפוש עבודה, בעיקר בענפים בהם ברור כי העובדים שהוצאו לחל"ת עתידים לאבד את עבודתם. מחברי הדו"ח מציינים כי מדובר בהזדמנות ל"הקצאה יעילה יותר של עובדים מחדש".