היציאה הקרובה מהסגר השלישי, כנראה ביום ראשון, צפויה להביא בשבוע הקרוב להחזרת אלפי מחוסרי עבודה למקומות עבודתם. אלא שמנתוני שירות שירות התעסוקה שפורסמו היום (ה') עולה כי כבר השבוע הצטמצם היחס בין המפוטרים והיוצאים לחל"ת החדשים לבין אלה שחזרו כבר.
כך, בשבוע הרביעי של הסגר על כל עשרה נרשמים בשירות התעסוקה חזרו 1.3 דורשי עבודה למעגל העבודה ואילו בשבוע החמישי היחס כמעט והוכפל כאשר על כל עשרה נרשמים חזרו לעבודה 2.3 דורשי עבודה. כך או כך, נראה שהמגמה תתהפך כבר בשבוע הקרוב ויותר עובדים יחזרו לעבודתם מאשר יוצאו לחופשות ויפוטרו.
בתוך כך, שירות התעסוקה דיווח היום גם ש-173,474 דורשי עבודה חדשים הצטרפו למעגל האבטלה מאז תחילת הסגר, 113,548 מאז הידוק הסגר, ו-2,119 ביממה האחרונה - ש-50% מהם אינם בחל"ת אלא נותרו ללא מעסיק. מאז החל הסגר, 22% מדורשי העבודה, שהם 39,176, הם כאלה שנותרו ללא מעסיק - מהם שפוטרו, מהם שהתפטרו ומהם שנותרו ללא מעסיק מסיבות אחרות.
מניתוח עומק שערך ד"ר גל זהר, מנהל מחלקת המחקר והמדיניות של שירות התעסוקה, על נתוני התעסוקה של השבוע החמישי לסגר, שהחל ב-24 בינואר, עולות עוד שתי מגמות עיקריות: ירידה עקבית במספר הנרשמים החדשים ושינוי בתמהיל הנרשמים, כלומר ירידה במספר היוצאים לחל"ת לצד עלייה משמעותית בשיעור המפוטרים, שעמד בשבוע החמישי לסגר על 18% לעומת 15.4% בשבוע שקדם לו.
"הירידה במספר הנרשמים לצד העלייה ביחס שבין חוזרים ונרשמים מלמדות על כך שהמשק מראה סימני התאוששות וחזרה לשגרה. לצד זאת, העלייה בשיעור המפוטרים מבטאת מגמה מדאיגה של עלייה במספר דורשי העבודה שעלולים להיקלע לאבטלה ממושכת וכתוצאה יתקשו לשוב למעגל העבודה עם שוך המשבר", אמר ד"ר זהר.
בעוד ממוצע הנרשמים השבועי בארבעת השבועות הראשונים לסגר עמד על 37,737, הרי שמספר הנרשמים בשבוע החמישי עמד על 13,017, המהווים 34.5% מממוצע הנרשמים בארבעה השבועות שקדמו לו.
לטענת ד"ר זהר, הסגר השלישי מתנהג כשני סגרים נפרדים - קודם להידוק המגבלות (27.12.20-7.1.21) ומאז הידוק המגבלות (8.1.21 ועד עתה), כאשר אחד ממאפייניו הבולטים של הסגר השלישי הוא מספר הנרשמים הגבוה בשבוע הראשון של כל אחד מחלקי הסגר וירידה עקבית משבוע לשבוע ככל שמתרחקים מתחילתו.
כך למשל, בשבוע הראשון לחלק הראשון של הסגר נרשמו 44,702 דורשי עבודה ואילו בשבוע השני נרשמו 29,779 ובשבוע השלישי, שהוא השבוע הראשון של הסגר מאז הידוק המגבלות נרשמו כבר 57,307 דורשי עבודה ובשבועות שאחריו נרשמה ירידה עקבית ל-19,136 ו-13,017 בשבועות הרביעי והחמישי (שהם השבועות השני והשלישי לחלק ב' של הסגר), בהתאמה.
גם במגמות שיעור המפוטרים ניתן לראות את אופיו של הסגר השלישי כשני סגרים נפרדים - בשבוע הראשון לסגר, שיעור המפוטרים עמד על 12% ובשבוע השני עלה שיעורם ל-13%. בשבוע השלישי, שבו הודק הסגר, נסגרה מערכת החינוך ולמעשה החל חלקו השני של הסגר, שיעור המפוטרים ירד ל-6.1% ואילו בשבועיים שלאחריו (הרביעי והחמישי מתחילת הסגר, והשני והשלישי בחלקו השני) עלה כאמור כבר ל-15.4% ול-18%, בהתאמה.
הצעירים חוזרים פחות לעבודה
התובנה כי בשבוע האחרון המשק מראה סימנים של חזרה לשגרה הולכת ומתחזקת כאשר מפלחים את יחס החוזרים-נרשמים לפי קבוצות גיל. כך, יחס החוזרים-נרשמים של גילי 34-55, קבוצת הגיל המרכזית ביותר בשוק העבודה, עומד על 0.57 - על כל 10 נרשמים בקבוצת הגיל הזו 5.7 חוזרים לעבודה, פי 2.5 מהממוצע הכללי. לעומת זאת, בקרב הצעירים (עד 34) היחס עומד על 0.211, נמוך מהממוצע, נתון המוסבר נוכח העובדה שצעירים רבים עובדים בענפי המכירות, השירותים, ההוראה, החינוך וההדרכה, וכל זמן שטרם הוסרו המגבלות מעל ענפים אלה ממילא שיעורי חזרתם לעבודה נמוכים יותר.
בנוסף, בפילוח מגדרי עולה כי יחס החוזרים-נרשמים של נשים (0.197) נמוך משמעותית משל גברים (0.267) וכן, בהשוואה בין יהודים לערבים עולה כי יחס זה אצל יהודים (0.25) גבוה בכפי 2 מאשר אצל ערבים (0.139). גיאוגרפית, יחס החזרה בחיפה (0.274), בתל אביב (0.267), בדרום (0.267) ובמרכז (0.228) גבוה משמעותית מזה שבירושלים (0.154) ובצפון (0.203), הנמוכים גם מהממוצע הכללי (0.23).
בפילוח יחס החזרה לפי משלחי יד, עולה כי היחס הגבוה ביותר נרשם במשלחי היד האקדמאים (0.425, היינו 4.25 חוזרים לעבודה על כל 10 נרשמים), פקידים ועובדי משרד (0.362 - חוזר אחד מול שלושה נרשמים) והנדסאים וטכנאים (0.314). לעומת זאת, כצפוי, יחס החוזרים-נרשמים של עובדי המכירות והשירות נמוך מהממוצע ועומד על 0.166, בהינתן שענף זה עודנו סגור. אם כי, יש לשים לב שאינם רחוקים בהרבה מהיחס חוזרים-נרשמים הממוצע (0.23), מה שיכול להעיד שוב על סימני חזרה לשגרה של המשק.
עוד עולה מהדו"ח כי גם בשבוע החמישי לסגר, שיעור הצעירים בקרב הנרשמים כדורשי עבודה עמד על למעלה מ-50% ואף עלה קלות ביחס לשבוע שקדם לו, 53.2% לעומת 51.9%. בנוסף, לראשונה מאז פרוץ הסגר שיעורן של הנשים בקרב הנרשמים החדשים ירד מ-63.1% ועמד בשבוע החמישי על 59.1%, עדיין גבוה בהרבה משיעורם של הגברים, אך מדובר בשיפור משמעותי ביחס לשבוע הרביעי (64.9%) והשלישי (75.8%) שקדמו לו.
הלמ"ס: עלייה של 10% בשכר הממוצע בנובמבר
בתוך כך, מנתונים שפרסמה היום (ה') הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) עולה כי השכר הממוצע בנובמבר 2020 עמד על 11,525 שקל ברוטו בחודש, לעומת 10,483 שקל בנובמבר 2019 - עלייה של 10%. זאת בשל הפיטורים וההוצאות חופשות ללא תשלום של מאות אלפי עובדים בעלי שכר נמוך במיוחד במשבר הקורונה.
הענף המוביל בשכר הממוצע במשק בחודש נובמבר האחרון היה מידע ותקשורת עם 22,689 שקל. אחריו ענף החשמל והמים עם 19,651 שקל; שירותים פיננסיים וביטוח עם 17,577 שקל; שירותים מקצועיים, מדעיים וטכניים עם 15,900 שקל; מינהל מקומי, ציבורי, ביטחון וביטוח לאומי - 15,639 שקל; תעשייה - 15,030 שקל.
סוגרים את הרשימה, כמו לפני וגם במשבר הקורונה, עובדי ענף שירותי אירוח ואוכל עם שכר של 5,738 שקל, רק מעט מעל לשכר המינימום העומד על 5,300 שקל.
מהדו"ח מתברר, כי גם בימי משבר הקורונה המקום שהיה כדאי לעבוד בו במיוחד הוא בחברות בענף ההייטק: בראש עמדו עובדי מחקר מדעי ופיתוח עם שכר של 28,150 שקל, לפני עובידי תכנות וייעוץ בתחום המחשבים עם 24,471 שקל, ועובדי ייצור מחשבים, מכשור אלקטרוני ואופטי עם שכר של 22,112 שקל. השכר הממוצע בענף ההייטק, המופרד מיתר הענפים בדו"ח, היה בנובמבר האחרון 23,536 שקל.
פורסם לראשונה: 11:23, 04.02.21
