אליס וולטון (76) לא מתעניינת במיוחד בעולם העסקים. אביה אולי הקים את ענקית המסחר וולמארט, אבל היא עבדה שם בפועל רק כמה חודשים בשנת 1971 כאשת רכש במחלקת בגדי הילדים. מלבד החזקת כמות מניות עצומה, היא מעולם לא הייתה חברת דירקטוריון או חלק מהנהלת החברה. את זה היא השאירה לאחים שלה, ועם הכסף הגדול העדיפה לעשות דברים אחרים.
והכסף בהחלט גדול: וולטון זכתה השנה בפעם השלישית בתואר "האישה העשירה בעולם", והונה נאמד לפי מגזין פורבס בכ-134 מיליארד דולר. בדירוג הכללי היא מדורגת במקום ה-14 ברשימת עשירי העולם.
בעוד שאר המשפחה השתלבה בעולם העסקים, היא היחידה מבין ילדיו של המייסד סם וולטון שבחרה באופן מודע ועקבי, לאורך יותר מ-50 שנה, שלא להיכנס לעולם הניהול של החברה המשפחתית - ובמקום זאת בנתה קריירה עצמאית לגמרי.
אז מה עושה אישה עם הון בלתי מוגבל, וכשכל האפשרויות פתוחות בפניה? מתמסרת לתשוקות שלה: אמנות וסוסים. בתחום האמנות, יש לה עקרון מנחה: אמנות אמריקנית בלבד, מהתקופה הקולוניאלית ועד היום. התעניינותה באמנות החלה בילדות, כשגילתה ציורי מים - היא ואמה נהגו לצייר בטיולי מחנאות משפחתיים ובטיולים ברמת האוזרק. בבגרותה החלה לאסוף ציורי מים, וזה התפתח בהדרגה לעניין רחב יותר בהיסטוריית האמנות ובכל סוגי האמנות האמריקנית.
מוזיאון האמנות האמריקני בארקנסו. כניסה חינם לכולם לתמיד
(צילום: Sue Ogrocki / AP)
האדריכל משה ספדיה במוזיאון האמנות בארקנסו שתוכנן על ידיו
(צילום: Danny Johnston / AP)
רכישות בולטות שלה היו דיוקן ג'ורג' וושינגטון מאת גילברט סטיוארט (1797) - אחד מפריטי המופת ההיסטוריים, ו"Flag" של ג'ספר ג'ונס (1983) - שנרכש בכ-36 מיליון דולר.
מה שמעניין הוא שכל הפילוסופיה שלה כאספנית נועדה לשרת מטרה דמוקרטית-חינוכית: לספר את "הסיפור האמריקני" באמצעות אמנות, ולהנגיש אותו בחינם לכל אחד - ולא לצבור אוסף פרטי סגור. זו בעצם המשכיות ישירה של פילוסופיית "המחיר הנמוך לכולם" של אביה בוולמארט, רק מותאמת לעולם התרבות.
גולת הכותרת של הפעילות האמנותית שלה הייתה הקמת מוזיאון קריסטל בריג'ז לאמנות אמריקנית ב-2005 כארגון צדקה ללא כוונת רווח, שנועד להיות פתוח לכולם. התכנון וההקמה ארכו שש שנים - המוזיאון נפתח לציבור ב-11 בנובמבר 2011.
הכתבת שליוותה את וולטן נדהמה לראות אותה עולה שלבים בתחרות הרכיבה, אבל גם קונה במקביל ציורים במיליוני דולרים. הסיכום של שעות הבוקר: עלייה לגמר ורכישות בהיקף של 12 מיליון דולר. עד סוף היום היא השלימה רכישות בהיקף של 20 מיליון דולר
מדובר באחת ההתחייבויות הפילנתרופיות הגדולות אי-פעם בתחום האמנות: משפחת וולטון הקימה קרן של 800 מיליון דולר שתממן את המוזיאון "לנצח" – במה שהפך לאחת מקרנות המוזיאונים הגדולות ביותר אי-פעם. בנוסף, וולמארט תרמה מענק של 20 מיליון דולר שיועד במיוחד לכיסוי דמי הכניסה עבור כל המבקרים - כדי להבטיח שהכניסה תישאר חינמית לתמיד.
מעבר לכסף, משפחת וולטון תרמה 120 דונם של קרקע בלב בנטונוויל כאתר למוזיאון, ו-וולטון עצמה תרמה את אוסף האמנות הפרטי שלה כבסיס לאוסף. המוזיאון ממוקם על שטח של כ-134 דונם של יער אוזרק טבעי, ומורכב משמונה ביתנים מחוברים שתוכננו על ידי האדריכל הישראלי-אמריקני משה ספדיה. העיצוב מתמקד בקשר שבין אמנות, אדריכלות וטבע - הביתנים בנויים סביב שני בריכות מים טבעי, כך שהחוויה האמנותית משולבת בחוויה של הליכה בטבע.
משימת המוזיאון היא לקבל את פני כולם ולחגוג את הרוח האמריקנית, במסגרת שמאחדת את עוצמת האמנות עם יופיו של הטבע, ללא כל עלות כניסה. העיקרון הזה - כניסה חינמית לצמיתות - הוא אולי הביטוי המובהק ביותר לפילוסופיה של וולטון: היא ראתה במוזיאונים מוסדות שהיו שמורים באופן היסטורי לאליטות עירוניות, ורצתה להפוך אמנות אמריקנית מהמעלה הראשונה לנגישה לכל אחד, כולל תושבי אזורים כפריים שלעולם לא היו מגיעים לניו יורק או שיקגו כדי לראות אותה.
מצד שני, המבקרים טענו שהמטרה אולי טובה אבל יש אירוניה לא קטנה שכסף שמקורו בשכר נמוך ובתנאי העסקה שנויים במחלוקת בוולמארט, מוזרם לפרויקט תרבותי מפואר.
קנתה ציורים במיליוני דולרים, תוך כדי רכיבה על סוס
הפילוסופיה של הנגשה לא נעצרה בבנטונוויל - ב-2017 וולטון הובילה תרומה של קרן המשפחה בסך 120 מיליון דולר להקמת בית ספר לאמנות באוניברסיטת ארקנסו, בית הספר האמנותי האקדמי המוכר הראשון והיחיד במדינה. באותה שנה גם הקימה את קרן Art Bridges שמפיצה יצירות אמנות למוזיאונים אזוריים קטנים ברחבי ארה"ב - הרחבה של אותו עיקרון: הוצאת אמנות מכספות פרטיות והבאתה לקהל הרחב, מחוץ למרכזים התרבותיים המסורתיים.
אחד הסיפורים המפורסמים לגבי רכישות האמנות שלה התפרסם ב"ניו יורקר", שם נכתב כי היא שילבה שתי אהבות ברגע אחד: היא השתתפה במכירה פומבית של ציורים בעוד היא רוכבת על סוסים. על פי הכתבה, היא השתתפה טלפונית במכירה של סות'ביס בניו יורק בזמן שלקחה חלק בתחרות רכיבה על סוסים בפורט וורת'. הכתבת שליוותה את וולטן נדהמה לראות אותה עולה שלבים בתחרות, אבל גם קונה במקביל ציורים במיליוני דולרים. הסיכום של שעות הבוקר: עלייה לגמר ורכישות בהיקף של 12 מיליון דולר. עד סוף היום היא השלימה רכישות בהיקף של 20 מיליון דולר.
תחרות סוסים. וולטון יודעת לזהות סייחים מוכשרים מגיל צעיר
(צילום: Ted S. Warren / AP)
הרכיבה על סוסים מתאימה במיוחד לאזור בו גדלה: היא לא איבדה את המבטא המקומי של ארקנסו והיא חובבת במיוחד סוסי "קאטינג", סוסים המאומנים לטפל בבקר. בפרופיל שפורסם עליה במגזין הכלכלה הצרפתי les echos נכתב כי היא בנתה לעצמה שם בתחום והיא יודעת לזהות סייחים מבטיחים כבר בגיל צעיר.
הצללים של הון יוצא דופן
ב-2021 הפילנתרופית הקימה את בית הספר לרפואה על שם אליס ל. וולטון, הצמוד למוזיאון קריסטל בריג'ז. בית הספר מתמקד במניעה ובצמצום מחלות כרוניות. שכר הלימוד חינם עבור חמשת המחזורים הראשונים, ולאחר מכן הוא נמוך מאוד, כדי למנוע מהסטודנטים להסתבך בחובות לכל החיים.
וולטון מדברת על המוטיבציה להקמת בית הספר לרפואה
לאחר שמכרה את החווה שלה בטקסס היא התיישבה בבנטונוויל כדי לעקוב טוב יותר אחר התפתחות פעילויותיה. בעקבות אביה, היא הייתה במשך זמן רב בין התורמים הגדולים של המפלגה הרפובליקנית. עד היום שבו הילרי קלינטון, לשעבר הגברת הראשונה של ארקנסו שהייתה גם חברה בדירקטוריון וולמארט, התמודדה על מועמדות הדמוקרטים. אליס עברה אז, סופית, ל"כחולים" והיחסים של המשפחה העשירה ביותר באמריקה עם הנשיא דונלד טראמפ הם, מטבע הדברים, מתוחים יותר.
תומכי Maga קראו בשנה שעברה לחרם על וולמארט מכיוון שאחת מגיסותיה של אליס, כריסטי וולטון, תמכה בהפגנת "No Kings" נגד טראמפ ביוני 2025. אליס לא התערבה בוויכוח, והדירקטוריון הודיע באופן רפה שהוא אינו מממן את התנועה. איוונקה, בתו של טראמפ, בכל זאת הגיעה לבנטונוויל באוקטובר האחרון לחנוך את בית הספר לרפואה המפורסם, כך שהיחסים לא נותקו לחלוטין ונשארו מורכבים.
בפן האישי, וולטון עברה כמה טרגדיות. לפי דיווחים לאורך השנים היא סבלה מדיכאון, לאחר תאונות דרכים חמורות. ב-1983, בדרכה לארוחת ערב משפחתית של חג ההודיה שאורגנה ליד אקפולקו, היא איבדה שליטה בג'יפ השכור שלה, ונפלה לתהום. היא נפצעה קשה ועברה 22 ניתוחים. היא נותרה עם כאבים חוזרים וצליעה קלה.
ב-1989 פגעה והרגה אישה בת 50, אולטה הרדין, שהופיעה באופן בלתי צפוי על הכביש. לא הוגש נגד המיליארדרית כתב אישום, אך היא תצטרך, לדבריה, "ללמוד לחיות עם הטרגדיה הזו בתוכה". ב-1998 היא הייתה מעורבת בתאונה נוספת, הפעם תחת השפעת אלכוהול. ב-2011, מעצר בגין נהיגה בשכרות זיכה אותה בתמונת מעצר לא מחמיאה שהופצה בהרחבה ברשתות החברתיות.
תמונת המעצר של אליס וולטוןצילום: מתוך הרשתותוולטון נישאה פעמיים, תחילה, בגיל צעיר מאוד, לבעלים של בנק השקעות, ולאחר מכן, מאוחר יותר, ליזם שבנה את הבריכה שלה. בשני המקרים, הגירושין היו מהירים ולא נולדו לה ילדים.
ירושתה של וולטון צפויה לעבור ברובה הגדול לקרנות פילנתרופיות משפחתיות ולמוסדות התרבות והחינוך שהקימה, לצד העברת חלק מנכסיה המשפחתיים לאחייניה - הדור השלישי של המשפחה. וולטון כבר החלה להעביר תפקידי מפתח ואחריות לדור השלישי. לדוגמה, את כס יו"ר מוזיאון קריסטל ברידג'ס היא העבירה לאוליביה וולטון, אשתו של אחיינה תום.
שאר הכסף ימשיך לזרום למוסדות שהקימה – מוזיאון האמנות, בית הספר לרפואה וקרנות צדקה פרטיות עם מטרות מוגדרות בתחום החינוך, התרבות והרפואה.
