קנס של כמעט מיליון שקל לחברת כרטיסי האשראי מקס: בנק ישראל הודיע היום (ג') כי יטיל עיצום כספי של 900 אלף שקל על החברה, בגין המשך חיובים בכרטיסים שבוטלו בשל חשד להונאה. "מתלונת ציבור שהתקבלה בפיקוח על הבנקים, בנושא חיוב בעסקאות בכרטיס חיוב מבוטל עלה, כי במקרים מסוימים חברת מקס כיבדה חיובים שהתקבלו בגין הרשאה לחיוב כרטיס האשראי, וזאת חרף העובדה שהכרטיס בוטל", כך נמסר.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
מדובר במקרים בהם יש חשד להונאה בכרטיס. הונאה כזאת בדרך כלל מתגלה על-ידי החברה, שחוסמת את כרטיס האשראי והלקוח מקבל כרטיס חדש. יש מקרים בהם הלקוח לא מעוניין בכרטיס חדש, אלא בביטול הכרטיס. נטען שמקס המשיכה לאפשר הורדת חיובים קבועים מהכרטיס המבוטל. זאת לעומת ביטול רגיל של כרטיס, אז כל העסקאות בכרטיס המבוטל נעצרות.
1 צפייה בגלריה
כרטיס אשראי של מקס
כרטיס אשראי של מקס
כרטיס אשראי של מקס
(צילום מסך מאתר max)

מבנק ישראל נמסר כי: "מבדיקה שערך הפיקוח על הבנקים מול החברה עלה כי כאשר לקוח מבטל את כרטיס האשראי, עסקאות שמתקבלות בכרטיס זה, לאחר מועד הביטול, נחסמות כנדרש. יחד עם זאת, בבדיקה שבוצעה כתוצאה מבירור של תלונת הציבור, אותרו מקרים בהם חויב הכרטיס חרף ביטולו. מהבדיקה עלה כי כאשר נחסם כרטיס אשראי בשל הונאה, אך התברר בדיעבד שלא בוצעה בכרטיס הונאה, התאפשרה קליטה של עסקאות מסוג הוראות קבע בכרטיס חרף ביטולו כאמור.
"לפיכך, הפיקוח דרש מהחברה לתקן את הליקוי שנמצא ולמנוע הישנות מקרים מסוג זה. בנוסף, הפיקוח ממשיך בבדיקת הנושא ובוחן נקיטת פעולות נוספות מול החברה, לרבות החזר ללקוחות הרלוונטיים, ככל שנפגעו.
"עמדת הפיקוח על הבנקים, אשר נמסרה לחברה, היא כי בנסיבות הנדונות החברה לא הייתה רשאית לאפשר קליטת עסקאות בחשבון הלקוח. פעולת החברה עומדת בניגוד לסעיף 11(א) להוראת ניהול בנקאי תקין מס' 470 שעניינה "כרטיסי חיוב" הקובעת, כי "מנפיק לא יחייב חשבון לקוח בגין עסקאות שבוצעו לאחר סיום חוזה כרטיס חיוב, כאמור בסעיף 4 לחוק כרטיסי החיוב".
"הואיל והפיקוח על הבנקים מצא ליקוי באופן התנהלות החברה כאמור, הוחלט על הטלת עיצום כספי על החברה בהתאם לסמכות המפקח לפי סעיף 14ח(א)(1) לפקודת הבנקאות, וזאת בסך של 900 אלף שקל. סכום זה הינו לאחר הפחתה של 10% מהסכום המירבי של מיליון שקל הקבוע בחוק. ההפחתה בוצעה משום שהחברה הפסיקה את ההפרה אחרי פניית המפקח אליה באותו העניין".
המפקח על הבנקים קנס לאחרונה את בנק לאומי בשל גביית עמלות שלא כחוק. גם ישראכרט נקנסה בשל קשיים בקבלת מענה אנושי במוקד הטלפוני בעת בקשה לסיום התקשרות. ב-2019 המפקח קנס את בנק הפועלים ב-1.575 מיליון שקל על כך שלקוחות שמשכו כספים במכשירי משיכת המזומנים ונתקלו בתקלה לא קיבלו את הכסף שמשכו.
המפקח על הבנקים, מר יאיר אבידן: "הוגנות היחסים שבין הבנקים ללקוחותיהם היא בליבת עיסוקו של הפיקוח על הבנקים ואני מייחס לכך חשיבות רבה. למערכת היחסים החוזית עם הלקוח יש התחלה וסוף מוגדרים וברורים, כפי שנקבע במפורש בהוראות הפיקוח על הבנקים. על כן, לא ייתכן, כי לאחר סיום החוזה, חשבון הלקוח יחויב בגין עסקאות שבוצעו בכרטיס שבוטל. בכוונתנו להמשיך ולאכוף את קיומן של הוראות הפיקוח על מנת לוודא שלקוחות הבנקים וחברות כרטיסי האשראי מקבלים שירות ראוי והוגן".
ממקס נמסר בתגובה: "למדנו את פרטי המקרה ופעלנו בהתאם להנחיות בנק ישראל. עם זאת, נסביר שהפעילות בוצעה על מנת לא לפגוע בהוראות קבע ותשלומים שוטפים שבוצעו בפועל על ידי הלקוחות. נציין כי מלקוחות אלו לא נגבו דמי כרטיס".