בית המשפט העליון קבע לאחרונה שאישה ללא רחם תוכל להשתמש בעוברים מוקפאים שלה ושל בן זוגה לשעבר, שמתנגד לכך, על מנת להפוך לאמא בעזרת פונדקאית. פסק הדין, שהפך החלטה קודמת של המחוזי, ניתן בדעת רוב של השופטים דפנה ברק-ארז ויחיאל כשר, נגד דעתה החולקת של השופטת גילה כנפי-שטייניץ.
בעבר גילתה האישה כי יש לה סרטן בשחלה ונאלצה לעבור טיפולים כימותרפיים וכריתה מלאה של הגידול והשחלה. נוכח מצבה החליטו היא ובן זוגה לשעבר לעבור טיפולי פוריות שבמסגרתם ביציותיה יופרו מזרעו, והעוברים יישמרו בהקפאה לעת הצורך. כחלק מהתהליך הם חתמו על תצהיר שלפיו העוברים מיועדים להחדרה לרחמה של התובעת, ולא לאם פונדקאית.
אלא שבתום הליך ההפריה החוץ-גופית הראשון חלה החמרה במצב האישה, ובהמלצת רופאיה הופסקו הטיפולים אחרי שנשאבו ממנה שלוש ביציות בלבד. בנוסף הוחלט לכרות את רחמה, שהיה נגוע בגידול סרטני. חודש לאחר מכן נפרד ממנה בן זוגה, ומאז נישא והביא ילדים לעולם.
לאחר הפרידה ביקשה האישה להשתמש בעוברים המוקפאים בהליך פונדקאות. בן-הזוג התנגד, והיא פנתה לבית המשפט למשפחה בבאר שבע, שבמרץ 2024 קיבל את עמדתה וקבע שיש לאפשר לה להשתמש בעוברים. אולם בערעור למחוזי נקבע שאי אפשר לכפות הורות על הגבר ללא הסכמתו, ולכן היא מנועה מלהשתמש בעוברים.
בבקשת רשות הערעור שהגישה לעליון טענה האישה שהסתמכה על מצגי בן-זוגה, שנתן את הסכמתו להפריית הביציות, באופן שמנע ממנה להבטיח לעצמה את האפשרות למימוש הורות גנטית בדרך אחרת. מנגד הוא טען שלא הסכים מעולם להורות באמצעות פונדקאות, וכי הדין אינו מאפשר לנתק את זיקת ההורות שלו מהיילוד.
עו"ד נטע מרום מגנזיצילום: מיכל קושרובהשופטת ברק-ארז, שכתבה את חוות הדעת המרכזית, קבעה שיש לאפשר לאישה לעשות שימוש בעוברים המוקפאים. היא ציינה שהתנהגות בן הזוג בשלבים מאוחרים לחתימה על התצהיר מעידה על "שינוי מערך ההסכמות" בינו לבין האישה. כך למשל, לאחר שהיא התבשרה על הצורך בכריתת רחמה, הוא עודד אותה תוך שהזכיר לה כי אפשר להשתמש בעוברים המוקפאים בהליכי פונדקאות.
"כשם שיש מקום לתת תוקף להסכמות שבאו לידי ביטוי בנוסח התצהיר עצמו, כך לדעתי יש לראות גם בהסכמות שהתגבשו מאוחר יותר - בהתנהגותם של הצדדים ובאמירותיהם – כמחייבות", כתבה. "בעת הזו, ומשהעוברים המוקפאים הם הנתיב היחיד שעשוי לאפשר למערערת להפוך לאם גנטית - אין המשיב יכול לסגת מהסכמות אלו".
דעת הרוב בעליון אימצה את המתווה שהציעה היועצת המשפטית לממשלה, שלפיו האישה תוכר כאם מיועדת יחידה לפי חוק הפונדקאות, והגבר לא יירשם כהורה ולא יחולו עליו חובות כלפי היילוד.
מנגד סברה השופטת כנפי-שטייניץ בדעת מיעוט כי יש לדחות את הערעור ולהעדיף את ההסכמות הכתובות, תוך הדגשה שהכרעה רגשית אינה יכולה להחליף את הדין. אלא שדעתה לא התקבלה ולאישה הותר לעשות שימוש בעוברים המוקפאים, כשהגבר משוחרר מכל זיקה הורית.
• לקריאת ההחלטה המלאה – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ המבקשת: עו"ד דורי שוורץ ועו"ד שיראל בר
• ב"כ המשיב 1: עו"ד דיינה הר-אבן
• ב"כ המשיב 2: עו"ד נועם אביטל ברשד
• ב"כ המשיב 3: עו"ד רות גורדין
• עו"ד נטע מרום מגנזי עוסקת בדיני משפחה
• הכותבת לא ייצגה בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
