ההפחתה השלישית ברציפות של הריבית במשק ע"י בנק ישראל לשיעור של 3.25%, ו-4.7% ריבית פריים, הפתיעה לא מעט אנשים. נגיד הבנק, פרופ' אמיר ירון, מסביר את הסיבות שגרמו לוועדה המוניטרית לקבל את ההחלטה.
"ראוי להדגיש שהאינפלציה נמצאת כעת מתחת למרכז היעד, רק 1.5%, אף כי אנחנו יודעים שהיא צפויה לעלות בחודשים הקרובים, ובהחלט לקחנו את זה בחשבון, כולל את ייקור מחיר הדלק", אמר הנגיד. "למרות זאת, האינפלציה תשהה לדעתנו במהלך השנה הקרובה סביב מרכז היעד (2%). עוד סיבה היא שהפעילות הכלכלית בישראל הייתה אמנם חזקה ברבעון השני, אולם ללא הפעילות בחו"ל היא הייתה פחותה. עוד סיבה שאפשרה לנו את ההפחתה היא השקל החזק".
האם אינך חושש שהפחתה שלישית ברציפות תעודד כעת את האינפלציה?
"אנחנו תמיד צרכים לדאוג. זה תפקידנו. אבל אנו צרכים גם לקבל החלטות תוך ניהול סיכונים. כל הדרך ניהלנו כך את המדיניות. ידענו להחזיק את הריבית בשיעור גבוה יותר כשהיה צריך ועכשיו אנחנו מרפים, תוך כדי שאנחנו רואים את השקל החזק אך גם לוקחים בחשבון את העלייה במחיר בנזין הברנט בשבוע האחרון".
האם היו עליך לחצים מצד ראש הממשלה, שר האוצר וגורמים אחרים להוריד את הריבית?
"התשובה כאן היא חד משמעית - לא עם סימן קריאה! אתה יודע שאנחנו לאורך כל התקופה רואים כל מיני גורמים מתבטאים. החזקנו את הריבית גבוהה כשחשבנו שנכון לפעול כך וכעת הורדנו. יש לנו ועדה מוניטרית מקצועית מאוד וקירות חדר הוועדה ממש עבים.
האם העובדה שהבחירות קרובות השפיעה על ההחלטה להפחתת הריבית?
"בסוף יש אי ודאות פיסקאלית (ניהול תקציב המדינה – ג.ל.) ונדע עליה רק לאחר הקמת הממשלה הבאה. בכל מקרה נראה את התקציב הבא רק בחודשים הראשונים של שנת 2027. האינפלציה מצויה כעת מתחת למרכז היעד ואנחנו יודעים שהיא תעלה, אך תחת כל מני תרחישים סבירים נשהה סביב מרכז היעד. עם זאת אני רוצה להדגיש שמאוד חשוב לדעת מה תהיה מדיניות הממשלה הבאה בתחום הפיסקאלי".
האם אין זה מוזר שהריבית בעולם עומדת לעלות ואצלנו היא יורדת, זה לא מרמז שהריבית פה הייתה גבוהה מדי תקופה ארוכה?
"זה דווקא מצביע על ההצלחה של המדיניות המוניטרית שלנו. בזמן המלחמה נאמרו כל מיני דברים, כמו שאנחנו לא זזים ומחזיקים את הריבית גבוהה, ופעלנו נכון. וזאת דווקא הסיבה היום שאצלנו אפשר להוריד ריבית, כאשר במדינות מסוימות לא ירדו באינפלציה ליעד וחשופים יותר מאיתנו, בין השאר כי לנו יש גז. החזקנו את הריבית כשהיה צריך, וזה מאפשר לנו דווקא כעת, כשיעלו בכמה מדינות את הריבית, להוריד אותה".
האם אינך חושב שדווקא הורדת הריבית עכשיו תסייע לממשלה להגדיל עוד את ההוצאות?
"אני לא חושב שזה ישפיע על הגדלת ההוצאות. כל ממשלה שתקום כאן תצטרך להתמודד עם הדילמה ותצטרך להנהיג מדיניות תקציבית אחראית".
נתניהו וסמוטריץ'. הממשלה תנצל את הפחתת הריבית להגדלת ההוצאות?
(צילום: חיים צח/ לע״מ)
מה דעתך על הדרישה להגדיל לשיאים חדשים את תקציב הביטחון?
"שאלת תקציב הביטחון חשובה מאוד. ברור שצריך ביטחון, אבל אני רוצה לומר שצריך ככל האפשר לא לחייב כרגע הוצאות עתידיות. מערכת הביטחון, גם אם יצטרכו להגדיל בה תקציבים, חייבת להבין שאין דבר כזה שאין מגבלת תקציב. המצב מאוד ברור אם תקציב הביטחון יגדל מאוד: או יותר מיסים, או יותר ריבית, או עוד אינפלציה. במערכת הביטחון חייבים לנהל את המערכת בצורה יעילה יותר".
אז אתה נגד הגדלת תקציב הביטחון כעת, כפי שמוצע על ידי ראש הממשלה ומערכת הביטחון?
"ראוי כרגע ככל האפשר לנעול את עצמנו במה שצריך כעת, וכמה שפחות רק בהכרחי, ופחות בהתקשרויות עתידיות. זאת כדי לאפשר לממשלה החדשה לנהל את מהמדיניות".
כמה הפחתות ריבית צפויות לנו עוד בשנה הקרובה?
"התחזית שלנו הייתה שהריבית תגיע ל-3% בשנה הבאה. ככל שהתקדמנו בהורדות הריבית עכשיו, אנחנו מגיעים לריבית ניטרלית. נעדכן בקרוב את התחזית שלנו ונפרסמה בהחלטה הבאה".
ולבסוף, איך אתה רואה את ענף הנדל"ן כרגע כאשר ריבית המשכנתאות כבר יורדת?
"היקף העסקאות עלה אמנם בחודשים האחרונים, אך הוא עדיין לא מאוד גבוה, והייתי רוצה לראות את הקבלנים מתחילים להוריד עוד את המחירים. אנחנו בהחלט רואים פעילות ערה בהתחלות ובגמר הבנייה, וגם לא רואים פיגורים בתשלום המשכנתאות, אבל בהחלט נעקוב הלאה אחרי הנושא הזה".
