"מה שהמשק זקוק לו יותר מכל דבר אחר זו ממשלה יציבה". כך אמר הבוקר (ד') בריאיון לאולפן ynet נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, שעות ספורות לפני פקיעת המנדט של לפיד ובעיצומו של אחד מהרגעים המתוחים ביותר בפוליטיקה הישראלית בתקופה האחרונה.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
לדבריו, "איבדנו זמן שלא היו תקציבים וצריך להיכנס למתווה פעילויות שמאגד את תוכניות העבודה. זה לא רק תקציב - זה למשל נושא החינוך שדורש פרויקט רב-שנתי ופרויקט המטרו. צריך שהממשלה ושהשרים יהיו שם לאורך זמן ולא רק יתכננו את הדברים, אלא גם יישמו אותם. צריך רפורמות ולזה צריך ממשלה שאנשים רואים את עצמם בה לאורך זמן".
2 צפייה בגלריה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל בריאיון באולפן
אמיר ירון נגיד בנק ישראל בריאיון באולפן
פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל, בריאיון לאולפן ynet
(צילום: משה מזרחי)
בתוך כך, הנגיד חשף כי בנק ישראל עתיד לפרסם בקרוב תוכנית אסטרטגית שהכין "לכל ממשלה שלא תיכנס", הכוללת טיפול בפערים גדולים בתחום החינוך, הרגולציה, התשתיות ונושאים ארוכי טווח נוספים. "אנחנו עובדים על התוכנית משנת 2019 וטייבנו אותה בהתאם לשינויים שחלו עם הקורונה. למשל בתחום החינוך, אפשר להשתמש בתחום הדיגיטציה על מנת להביא בדרכים פדגוגיות דברים כמו 'זום' לטובת חינוך בפריפריה. אפשר לייצר מהלימון של הקורונה לימונדה".
בצל האמירה של מי שמיועד להיות שר האוצר הבא אם אכן תקום ממשלת בנט-לפיד, אביגדור ליברמן, על כך שהעלאת מיסים היא "הדבר האחרון שצריך לעשות", פרופ' ירון אמר מנגד כי "אם רוצים ממשלה גדולה עם הוצאות גדולות, צריך הכנסות גדולות או תקציב יותר קטן כנגדו - צריכה להיות הלימה. כדי לא להישאר עם הגירעון של 2019, כן - נצטרך להעלות גם מיסים. בסוף זו החלטה של הממשלה, אבל אם רוצים להשקיע בתשתיות ושדירוג האשראי והחוב של ישראל לא יעלה, צריך את החוק התקציבי הזה".
מה הדבר הראשון שעל הממשלה החדשה לעשות? "מלבד התקציב, צריך להסתכל גם על נושאי הדיור, התשתיות והפעלת הרגולציה. יש היום 'ספגטי' בהרבה תחומים ובנושא הפעלת המשרדים - יש הרבה עבודת צוות לוקה בחסר".
2 צפייה בגלריה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל בריאיון באולפן
אמיר ירון נגיד בנק ישראל בריאיון באולפן
"הרבה עבודת צוות בנושא הפעלת המשרדים לוקה בחסר". פרופ' ירון בריאיון לאולפן ynet
(צילום: משה מזרחי)
על שוק הדיור, אמר הנגיד כי "בסופו של דבר שוק הדיור מונע מביקוש ומהיצע. רואים שיש חוסר בהיצע - זה חלק מאותו מצב שלא הייתה ממשלה ולא היו תכנונים. צריך לשפר את התמריצים לרשויות המקומיות להקים מגורים במקום משרדים. כל התהליכים האלה ימתנו את הבעיה".
באשר לסוגיית המשכנתאות וההקלה על מגבלת הפריים, אמר הנגיד כי "כרגע אין סכנה שאנשים לא יצליחו לשלם את המשכנתא. אנחנו מאוד שמרניים בנושא הזה ורואים שערך ההלוואה לעומת ערך הנכס של הישראלים עדיין עומד על ממדים מאוד שמרניים. אבל, תחום הדיור הוא תחום חשוב וצריך למצוא תהליך שיאפשר את הגדלת ההיצע".

קיצוץ דמי החל"ת לבני 28 ומטה: "מסגרת נכונה"

הנגיד התייחס גם לסוגיית האסדרה על המטבעות הווירטואליים ואמר כי "צריך להבחין בין מטבעות פרטיים, שחלקם מאוד תנודתיים, מסוכנים ועשויים להיות קשורים לתחום של הלבנת הון, לבין משהו שיצא מבנק ישראל והוא המטבע הדיגיטלי".
כזכור, בשבוע שעבר ענה המפקח על הבנקים על שאלת ynet במסגרת סקירת הפיקוח על הבנקים לשנת 2020, וטען כי נושא האסדרה על מטבעות וירטואליים ללקוחות פרטיים צפוי להיפתר עד סוף השנה. יחד עם זאת, הנגיד לא התייחס הבוקר באופן ספציפי לטענות הצרכנים כי הם מתקשים להפקיד ולהוציא כספים מהבנקים לטובת מסחר בקריפטו, אלא רק אמר כי "צריך למצוא דרך לוודא שאין בעיות של מימון טרור והלבנת הון ולאפשר את המסחר".
לבסוף, התייחס הנגיד אל התוכנית החדשה של שר האוצר, ישראל כץ, להפסקת תשלום "דמי החל"ת" לצעירים ללא ילדים עד גיל 28 בסוף החודש הקרוב. "הרעיון המסדר הוא לחזור כמה שיותר מהר לימי השגרה. המסגרת שהציע האוצר היא בגדול מסגרת נכונה. השאלה האם אותה אוכלוסייה של עד גיל 28 באמת תתמוך במסעדות ובמלונאות, פה אפשר היה ללכת בצורה כזו או בצורה אחרת, אבל בגדול שאר ההסדר הוא נכון", אמר הנגיד.