האסדרה על מסחר במטבעות וירטואליים ללקוחות פרטיים תושלם לקראת סוף השנה הנוכחית. כך לפי תשובתו של יאיר אבידן, המפקח על הבנקים בבנק ישראל, לשאלת ynet בנושא במסגרת סקירת הפיקוח על הבנקים לשנת 2020 שהתקיימה היום (ד').
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
המשמעות: בנק ישראל צפוי להעביר הנחיות ברורות בנושא לבנקים בארץ ולקוחות פרטיים אשר סוחרים במטבעות, ככל הנראה לא יחוו עוד קשיים בהפקדת או בהוצאת כספים מהבנקים לטובת מסחר בקריפטו, כפי שרבים מהם חווים היום. יחד עם זאת, המפקח ציין כי בכל הנוגע לאסדרה בתחום עבור גופי מסחר ולא עבור אנשים פרטיים, הדבר ככל הנראה יקח יותר זמן.
לפי אבידן, יש פרק זמן של שמונה חודשים מעדכון הצו לאיסור הלבנת הון בנושא ועד שיש לפעול לאסדרה: "הצו יכנס לתוקפו ב-15.11 ואנחנו נפעל לאסדרה". המפקח הדגיש כי "כנראה שכל העולם של טכנולוגיית הבלוקצ'יין יהיה בסוף חוקי. כל השאלה הבסיסית היא כיצד בעולם של איסור הלבנת הון וכספי טרור נוכל לאסור או להביא למינימום את היכולת שגורמים שעוסקים בהיבטים קרימינליים, בגלל האנונימיות של אותם נכסים דיגיטליים, לעשות בהם שימוש לרעה בתוך המערכת.
"המטבעות האלה בסופו של דבר יזרמו בצנרת הבנקאית. אנחנו צריכים לדאוג שבאותה צנרת יזרמו כמה שיותר נכסים, דיגטליים ואחרים, שהם מפעילויות מותרות. יש פה בהחלט אתגר לרשות לאיסור הלבנת הון ולרשות שוק ההון, ובסופו של דבר אני מעריך שהאסדרה הראשונית תהייה לקראת סוף השנה הזו, בעיקר ברמה הפרטית. לגבי תאגידים או סוחרים, זה יקח קצת יותר זמן. בהחלט יש פה אתגר משמעותי", אמר אבידן.
בתוך כך, המטבע הווירטואלי הפופולרי ביותר בשוק, ביטקוין, עולה מעט ביומיים האחרונים ונסחר כעת סביב שווי של 40 אלף דולר. זאת, לאחר שחווה לאחרונה נפילה דרסטית בשווי אחרי שהמיליארדר המפורסם, אילון מאסק, שינה "לפתע" את דעתו והודיע כי ענקית הרכבים והטכנולוגיה בראשה הוא עומד, טסלה, השהתה את האפשרות לרכוש את מוצריה באמצעות המטבע. זאת, בשל הזיהום הרב הכלול בתהליך הייצור שלו (המכונה "כרייה").
לצידו, עולים גם מטבעות פופולריים אחרים בשוק, ביניהם האת'ריום - אשר נסחר כעת סביב 2,845 דולר, והדוג'קוין, המטבע החביב על מאסק, שנפל לאחרונה גם הוא לתהום של כ-0.25 דולרים וכעת עלה מעט ונסחר סביב 0.36 דולרים.
כזכור, דברי המפקח היום מגיעים לאחר שוועדת ההיגוי של בנק ישראל פרסמה לאחרונה דו"ח להתייחסויות הציבור לקראת הנפקה אפשרית של "שקל דיגיטלי", בו היא מציינת את התועלות האפשריות ממהלך שכזה ומשרטטת מודל פוטנציאלי.
יחד עם זאת, נזכיר גם כי מדובר ביוזמה שונה לחלוטין במהותה מהמטבעות הווירטואליים המוכרים כיום בשוק, שכן הביטקוין ומטבעות נוספים דומים אליו נוצרו על ידי משתמשים פרטיים ברשת, באמצעות טכנולוגיה המכונה בלוקצ'יין (Blockchain, שרשרת בלוקים), המאפשרת עסקאות מאובטחות בין סוחרים מבלי צורך בבנק או בגוף מסדר. כלומר, גם אם יעשה שימוש כלשהו באותה טכנולוגיה או בטכנולוגיית דומה לה, עצם הרעיון של בנק מרכזי כלשהו שמנפיק ושולט במטבעות הווירטואליים, סותר את המטרה המקורית לבטל את הצורך בגוף רגולטורי מרכזי.
הבנק התייחס לנושא ה"שקל הדיגיטלי" גם בדו"ח הנוכחי, במסגרתו נכתב בין היתר כי הנפקת המטבע "עלולה להיות כרוכה גם בסיכונים משמעותיים. אחד הסיכונים העיקריים הוא הסיכון לפגיעה בתיווך הפיננסי הנעשה על ידי הבנקים המסחריים כתוצאה ממעבר של פיקדונות בנקאיים אל המטבע... פיקדונות הציבור בבנקים המסחריים הם מקור לנזילות ומתן אשראי על ידי הבנקים, ואם הציבור יבחר להמיר חלק משמעותי מפיקדונותיו בבנקים למטבעות דיגיטליים, יכולתם למלא את תפקידם הבסיסי (תיווך בין חוסכים ללווים) עלול להיפגע".
יתרה מכך, טענו בדו"ח, כי "במצב כזה, יוכלו הבנקים להעלות את הריבית על הפיקדונות כדי להקטין את היקף הפיקדונות שיאבד להם או לגייס מקורות חלופיים כמקור למתן אשראי. אולם, התוצאה בשני המקרים תהיה התייקרות של עלות המקורות עבור בנקים, ובשל כך, עשויה אף להביא לעלייה במחיר האשראי הבנקאי".
בתגובה לכך, יובל רואש, מנכ"ל חברת המסחר במטבעות וירטואליים ביטס אוף גולד (Bits of Gold), אמר היום ל-ynet כי "ביטקוין ומטבעות דיגיטליים - בין אם מדינתיים או פרטיים - יעשו למערכות הפיננסיות את מה שעשתה אובר (Uber) לתחנות המוניות או Airbnb לסוכני הנסיעות. העולם משתנה במהירות ודו"ח בנק ישראל מכיר בכך. מי שלא ינסה לדחות את הטכנולוגיה ויאמץ אותה באופן רחב ככל הניתן, כבר עכשיו, יהנה בעתיד מיתרון תחרותי עצום ואנחנו קוראים לכלל הגורמים העוסקים בתחום להתכונן ולפתוח את הדלת בפני מטבעות דיגיטליים ולאפשר לתחום לפרוח, להתפתח ולמצות את הפוטנציאל המשמעותי שיש לו בישראל".