מצוקת הדיור במגזר הערבי: כ-30% בלבד מהתקציב שהקצתה המדינה לטובת דיור במגזר נוצלו מאז נכנסה לתוקף תוכנית החומש לפיתוח כלכלי של החברה הערבית ב-2015. מנתונים שהגיעו ל-ynet עולה כי מתוך תקציב של 1.21 מיליארד שקל, נוצלו עד כה כ-360 מיליון שקל. זאת בזמן שלרשויות המקומיות במגזר הועברו הרשאות בהיקף של כ-780 מיליון שקל. הכוונה שמדובר בתקציב שמועבר לרשויות במסגרת של הרשאה, ולאחר שאלה מציגות אסמכתאות לביצוע התנאים הנדרשים לקבלת התקציב (אישור תוכניות בנייה ושיווק יחידות דיור) - הן מקבלות אותו בפועל.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
באחרונה אישרה הממשלה להאריך את החלטת ממשלה 922 להסרת חסמים לפיתוח כלכלי של החברה הערבית בעוד כשנה בהיקף של כ-4.7 מיליארד שקל. זאת לאחר שב-2015 משרדי ההמשלה הקצו לתוכנית כ-15 מיליארד שקל, אולם בפועל הוקצו 9.7 מיליארד שקל, כאשר כ-3.4 מיליארד שקל לא הוקצו.
אום אל פאחםאום אל פאחם
אום אל פאחם
(צילום: shutterstock)
התוכנית מקודמת על ידי משרד הבינוי והשיכון והמשרד לשוויון חברתי במטרה לעודד בנייה רוויה ביישובי המגזר הערבי. מדובר ביישובים שהוזנחו לאורך השנים, כאשר התכנון היווה מכשול מרכזי בבנייה. לצורך סגירת הפערים בתחום הדיור חולקה התוכנית ל-3 אפיקים תקציביים: 252 מיליון שקל עבור יישובים אסטרטגיים; 252 מיליון שקל עבור יישובים ממוקדים; ו-710 מיליון שקל עבור מוסדות ציבור. היישובים האסטרטגיים הם יישובים גדולים שזוכים ברוב התקציב הממשלתי.
על פי הנתונים, מתוך סכום של 47.5 מיליון שקל שהועבר ליישובים האסטרטגיים, מומשו כ-14 מיליון שקל - שיעור של כ-30%. מתוך הסכום שהוקצה ליישובים שהוגדרו "ממוקדים", 25% מהתקציב נוצל בהיקף של כ-50 מיליון שקל. מתוך הסכום שהוקצה למוסדות ציבור, הועברו הרשאות בהיקף של 523 מיליון שקל, ועד כה נוצלו כ-88 מיליון שקל. מדובר ב-140 מבני ציבור שנמצאים בהליכים שונים של תכנון ובנייה.
בין השנים 2016-2019 פרסמה רשות מקרקעי ישראל מכרזים לשיווקי קרקעות ביישובי המגזר הערבי הכוללים הקמה של כ-7,000 יחידות דיור, מתוכם נקבעו זוכים עבור כ-4,000 יחידות דיור. בשלב זה בשנת 2020 שווקו קרקעות להקמת 160 יחידות דיור בלבד.

"תנאי הסף תקעו את קבלת התקציבים במשך שנים"

לדברי ג'עפר פרח, מנכ"ל מרכז מוסאוא לזכויות האזרחים הערבים בישראל, תנאי הסף שנקבעו לקבלת התקציבים על ידי משרד המשפטים הם אלה שעיכבו לאורך השנים את קבלת התקציבים - אישור תוכנית מפורטת ל-50 יחידות דיור בקרקע פרטית ולאחר מכן שיווק ופיתוח תוכניות מפורטות למתחמים עם לפחות 500 יחידות דיור.
"תנאים אלה תקעו את רוב היישובים הערביים בהליכי תכנון ארוכים, כך שכמעט ולא אושרו בפועל תוכניות המאפשרות הוצאת היתרי בנייה וקבלת תקציבים", אומר פרח. "בפועל, רוב הכסף לא יצא בגלל שהוצבו תנאים שהרשויות הערביות לא היו יכולות לעמוד בהן".
ג'עפר פרחג'עפר פרח
ג'עפר פרח, מנכ"ל מרכז מוסאוא לזכויות האזרחים הערבים בישראל
(צילום: אמיל אבו מילאד)
במסגרת ההחלטה להאריך את תוקף התוכנית בשנה נוספת, הוחלט לאחרונה לצמצם את התנאי הקובע שיווק של 500 יחידות דיור חדשות כדי שהרשות המקומית תקבל תקציב נוסף - ל-200 יחידות דיור בלבד. כמו כן, תינתן אפשרות לפטור מתנאי זה.
במשרד המשפטים מסבירים כי "הטענה בדבר ניצול חלקי של כספים המיועדים לתכנון ופיתוח במגזר הערבי מוכרת למשרדי הממשלה, הסיבות לכך רבות ומגוונות ונעשות פעולות שונות על מנת להסיר את החסמים ולסייע לאותן רשויות לפעול למיצוי הכספים. בהתאם לכך הוסרה זה מכבר המגבלה המתוארת ומשרד המשפטים ימשיך לפעול על מנת להסיר חסמים משפטיים בהיבטי תכנון ומקרקעין".
במסגרת ההחלטה להאריך את תוקף התוכנית בשנה נוספת, הוחלט לאחרונה לצמצם את התנאי הקובע שיווק של 500 יחידות דיור חדשות כדי שהרשות המקומית תקבל תקציב נוסף - ל-200 יחידות דיור בלבד
בשבוע שעבר אף הסיר משרד המשפטים את החסם בעניין מדיניות האכיפה, לאחר שהוחלט כי המדינה תקפיא קנסות נגד בנייה לא חוקית. במסגרת זאת חוק קמיניץ לא יבוטל, אך לא יוטלו קנסות מינהליים על בנייה קיימת למגורים למשך תקופה של שנתיים בלבד. כן יוטלו קנסות על בנייה חדשה, מסחרית ותשתיות.

"גויסו משאבים קריטיים להמשך התוכנית"

הבנייה במגזר הערבי מאופיינת לרוב בבנייה ללא היתר, תשתיות לקויות וחוסר היכרות עם תוכניות לבנייה רוויה. מדובר בתהליך ארוך הדורש התגברות על חסמים תכנוניים, כגון הסדרת מבנים שנבנו באופן בלתי חוקי, סידור תשתיות עירוניות ועוד. תוכנית הדיור היא ארוכת טווח וכוללת תכנון בקרקע פרטית וקרקע מדינה, בניית מוסדות ציבור, הפעלת יועצים ומנהלי פרויקטים ברשויות, סיוע בהסרת חסמים וכדומה.
במשרד השיכון מסבירים כי "רוב התקציב מועבר בהתקשרות ישירה, כאשר הביצוע באחריות הרשויות, בכפוף להעברת אסמכתאות לביצוע השלבים המצוינים בהחלטת הממשלה". עם זאת, חל שינוי בהחלטת הממשלה, שמאפשר העברת תקציבים מתכנון בקרקע מדינה לתכנון בקרקע פרטית, וזאת מכיוון שרוב הקרקעות ביישובי החברה הערבית הן קרקעות פרטיות ובחלק מהישובים אין קרקע מדינה כלל. מהלך זה מאפשר הקצאה של יותר תקציבים ותכנון יותר מתחמים ותוכניות מפורטות.
יוסי חדד, מנהל מינהל אוכלוסיות ומרקם ותיק משרד הבינוי והשיכון יוסי חדד, מנהל מינהל אוכלוסיות ומרקם ותיק משרד הבינוי והשיכון
יוסי חדד, מנהל מינהל אוכלוסיות ומרקם ותיק משרד הבינוי והשיכון
(צילום: לע"מ)
במקביל קודמו לאחרונה ביישובים הערביים פיילוט להתחדשות עירונית, התאמת מכרזי מחיר למשתכן לצרכי המגזר וכן קידום פילוט לסיוע בשכר דירה. לדברי יוסי חדד, מנהל מינהל אוכלוסיות ומרקם ותיק במשרד הבינוי והשיכון, "ביחד עם ראשי הרשויות הערבים, ועד ראשי הרשויות הערביות והמשרד לשוויון חברתי הצלחנו בתקופה מאתגרת זו לגייס משאבים קריטיים להמשך התוכנית. נמשיך ללוות את היישובים בכל צעד עד שנשלים את מטרתה ונביא למתן פתרונות למצוקת הדיור ולפיתוח החברה הערבית ועידודה במגוון תחומים".