צפו: מנכ"ל משרד האוצר על הפגיעה במשק
(צילום: ערוץ כנסת)

מגפת הקורונה מביאה עמה מצבים בהם הפרטיות של כולנו עומדת למבחן. איך אמור מעסיק לנהוג כלפי עובדיו? מה מותר ואסור לעובדים לעשות? מה לגבי צילום רציף של חולים בקורונה, ומה עם השכנים הסקרנים בבניין? ynet עונה על שאלות בנושא, בסיוע עו"ד חיים רביה, שותף בכיר וראש קבוצת אינטרנט וסייבר במשרד פרל כהן צדק לצר ברץ, המתמחה בדיני פרטיות.

עובד בחברה חלה בקורונה, ולא מסכים שנדווח לעמיתיו. מותר לדווח בכל זאת?

יש לנסות ולהזהיר את העובדים מבלי לזהות את חברם, ובלי לעורר חרושת שמועות. אם אזהרה יעילה מחייבת לנקוב בשמו, ניתן לעשות זאת. חוק הגנת הפרטיות כולל הגנות המצדיקות פגיעה בפרטיות אם נעשתה בתום לב, לדוגמה בנסיבות שבהן הייתה על הפוגע חובה חוקית, מוסרית או חברתית לעשותה. יש למסור מידע מינימלי ולא להרחיב פרטים לא רלוונטיים על בריאותו של העובד שנדבק, וכן לגלות את המידע רק למי שהיו בקשר עם העובד, ולא לפרסם אותו באופן כללי.
בדיקת חום בכניסה ל בית חולים הדסה עין כרם ירושלים בדיקת חום בכניסה ל בית חולים הדסה עין כרם ירושלים
בדיקת חום בכניסה לבית חולים הדסה עין כרם ירושלים
(צילום: EPA)

אני יכול להגביל כניסה לארגון רק למי שיחתמו על אישור על מצבם הבריאותי?

יש לנסות להזהיר את העובדים מבלי לעורר חרושת שמועות, למסור מידע מינימלי בלבד, ולגלות אותו רק למי שהיו בקשר עם העובד
תקנות שעת חירום מחייבות כיום מדידת חום בכניסה לעסק. אם בנוסף מעסיק רוצה להבטיח שלא ייכנסו לחברה אנשים בסיכון - למשל מי שהיו בקשר עם אדם שחזר מחו"ל ואולי נדבקו בעצמם - זה אפשרי. יש לצמצם את איסוף המידע למינימום, ולהגדיר זמן שאחריו המידע יימחק - כשזה יהיה קצר ככל הניתן. אם משך הזמן האופייני להופעת תסמינים הוא עד שבועיים, אין צידוק לשמור את המידע לזמן רב יותר. רצוי גם להימנע משמירת המידע בפורמט ממוחשב.

אושפזתי בבידוד ומצלמים ומקליטים אותי 24/7. מה אני יכול לעשות?

מעקב אחרי מאושפזים נחוץ, אבל במידה. עו"ד רביה מסביר כי אם מקליטים ומצלמים אותך בלי הגבלה, עליך להתלונן. חוק זכויות החולה מחייב מוסדות רפואה לשמור על כבוד החולה ועל פרטיותו, וכך גם חוק הגנת הפרטיות. מעקב מתמיד, שלא מאפשר לחולה להחליף בגדים בלי עין צופייה או סתם להיות לבדו - אינו נחוץ לצורכי בקרה רפואית לגיטימית. סביר שמעקב מתמיד כזה נובע מההתארגנות החפוזה לקליטת החולים, ושפנייה למוסד הרפואי תסייע למצוא פתרון.
עו"ד חיים רביה. צילום: תומר יעקובסוןעו"ד חיים רביה. צילום: תומר יעקובסון
עו"ד חיים רביה. צילום: חיים יעקובסון
(תומר יעקובסון)

העברתי את כל העובדים לעבוד מהבית. לאילו ענייני פרטיות עליי לשים לב?

אבטחת מידע היא חלק מחובות המעסיק, שלו מאגרים עם מידע אישי, ובצורת עבודה כזו יש בעיות רבות בתחום. יש האקרים שמנצלים את החרדה מהנגיף כדי לשטות בעובדים מרחוק, ולהשתלט על נכסי מידע של חברות ועסקים. הרשות להגנת הפרטיות פרסמה מדריך המיועד לסייע בכך למעסיקים.

עליי להשתתף בשיחות וידיאו, ואני לא רוצה שיראו את הבית שלי.

אין סיבה שמעסיק ידרוש שעובד יראה את פנים ביתו. זה לא נחוץ לצורכי העבודה ואם מעסיק ידרוש זאת זה שימוש לרעה בכוחו. אפשר למצוא פינה ניטרלית שאינה חושפת את פנים הבית או להחליף את הרקע באפליקציות כדוגמת זום.

לבניין המשותף שבו אני גרה יש קבוצת ווטסאפ. כשמד"א הגיעו לבדוק אותי, אחד הדיירים שיתף בקבוצה תמונה שלהם וכולם דרשו שאתן דין וחשבון. הבדיקה יצאה שלילית אבל אני חשה שפגעו בפרטיותי. מה ניתן לעשות?

מעט הבנה, איש כלפי מצוקות האחר, תעזור מאוד בימים קשים אלו. נכון שהשכן כנראה פגע בפרטיותך, אבל יש לו הגנות בחוק, וגם קל להפריך את החשש על ידי פרסום תגובה, לפיה נבדקת ונמצאת בריאה. נכון שנותר עלבון אישי, אבל החוק לא נועד לתת מענה לעלבונות קטנים. הוא רואה בהם "זוטי דברים" - דברים שאדם בעל מזג סביר לא היה תובע בגינם.

ניתן לפרסם בפייסבוק שלי אם שמעתי על איש עסקים, סלב או אדם שאני מכיר שנדבק בקורונה?

ההגנות בחוק לא נועדו לאפשר רכילות, ודבר כזה הוא מעשה מובהק של פגיעה בפרטיות. מי שבאו במגע עם אותו איש עסקים/סלב, אמורים לקבל אזהרה ממשרד הבריאות כדי להיכנס לבידוד. לדברי רביה, "אם נזרוק את הפרטיות לפח בימי הנגיף נוציא אותה משם מקומטת וקרועה אחר כך, ואז המגפה ניצחה אותנו גם אם נשארנו בריאים".