צפו באולפן ynet: הכלכלה בצל הקורונה
(צילום: משי בן עמי)

איש לא יודע איך ובעיקר מתי יסתיים משבר הקורונה. אבל גם בתרחיש האופטימי, שלפיו האירוע יסתיים בתוך כמה שבועות, המשבר יעלה למדינה הרבה כסף. מספרים שונים נזרקים לחלל האוויר - 30 מיליארד שקל, 50 מיליארד שקל ואף יותר. המדינה תצטרך להכניס יד עמוק לכיס ובמהירות. מה שהיא לא תוציא היום, היא תוציא כפול אחרי המשבר אם המשק ייקלע למיתון ממושך.
יחס החוב של ישראל וגם הגירעון יגדלו דרמטית, אולם זו לא יכולה להיות הדרך היחידה לממן את התוכנית להצלת המשק. לכן, בפני המדינה יש הזדמנות נדירה לקדם רפורמות רגישות מול מוקדי כוח שונים, לצורך קיצוץ וייעול ההוצאות. רפורמות שבתקופת שגרה לאף אחד לא היה את האומץ לקדם. אפשר למשל לטפל בפנסיה התקציבית, שעולה למדינה מעל 20 מיליארד שקל מדי שנה.
ועדת השרים לטיפול בקורונהועדת השרים לטיפול בקורונה
ועדת השרים לטיפול בקורונה
(צילום: יריב כץ)
מדובר בהסכמים שנחתמו בעבר הרחוק, ושכוללים לעתים תוספות ושיטות חישוב שונות, המביאות לכך שבמגזרים כמו מערכת הביטחון, המשפט והאקדמיה, קצבת הפנסיה יכולה להגיע לעשרות אלפי שקלים בחודש. מכיוון שמדובר בהסכמים חתומים, איש לא העז לפתוח אותם, אולם אולי הגיעה העת לשקול למסות את הפנסיה הזו מעל רף מסוים.
המשבר יכול גם להוות הזדמנות נדירה לרפורמות והתייעלות במגזר הציבורי. על הפרק שלושה הסכמי שכר שמחכים שנה לממשלה: הסתדרות המורים, הרופאים והסכם מסגרת למגזר הציבורי. על ההסכמים החדשים לכלול תוספות שכר רק לבעלי שכר נמוך.
סוגיות נוספות שניתן לקדם: איחוד בין רשויות מקומיות, העלאת גיל הפרישה לגברים ונשים, הטלת מס ירושה, ביטול הפטור ממס על שכר דירה או אגרת גודש בכניסה לערים. רק נקווה ששר האוצר הבא יידע לבצע צעדים רגישים וכואבים, כי הזדמנות כזו מגיעה פעם במאה שנה.