טרגדיה באתר בנייה, שיחה עם עו"ד דיאנה ברון ועם עאהד ויאדאת, אביו של מוחמד
(צילום: מיקי שמידט)
הרעה החולה של ענף הבנייה היא ללא ספק ההפקרות באתרי הבנייה שמובילה לתאונות עבודה קטלניות שגובות חיי אדם. אתמול (ב') נערך בוועדת הרווחה והעבודה של הכנסת דיון בנושא התקנות החדשות לבטיחות בעבודה, שבאות להסדיר ולהרחיב את שרשרת האחריות באתרי הבנייה, במטרה להגביר את המאבק בתאונות העבודה, בפרט באתרים, ולנקוט אמצעים שונים להגברת הבטיחות בעבודה. במסגרת התיקון, מוצע להרחיב את מעגל בעלי התפקיד הרלוונטיים לניהול בטיחות באתרים, ובכלל זה של מזמין העבודה, מנהל האתר ועוד.
מדובר בדיון שמיני בנושא, שנועד לקדם רפורמה מקיפה עבור תקנות הבטיחות שתוקנו בשנת 1988, במסגרתה תוטל יותר אחריות על חברות הביצוע והיזמים. "הרפורמה מבקשת להקים תפקיד חדש של בקר בטיחות, להקצות יותר משאבים לפיקוח על קבלנים וקבלני משנה, לוודא שיש תוכנית הנדסית שסוקרת את סוגיות הבטיחות ובשורה התחתונה לוודא שאלה עם הכיסים העמוקים יקצו את המשאבים הנדרשים לכך", מסבירה עו"ד דיאנה בארון, מנהלת מדיניות ציבורית בעמותת קו לעובד, המקדמת יחד עם ארגונים נוספים מאבק עיקש במכת תאונות העבודה, בפרט באתרי הבנייה.
2 צפייה בגלריה
"היחס של תאונות הבנייה הקטלניות בישראל גבוה בכ-50% ממדינות מערביות אחרות". תאונה באתר בנייה
(צילום: איחוד הצלה)
לדבריה, "יש כמה דברים שמדאיגים אותנו, בעיקר הנושא של מנהלי עבודה שעדיין מתעקשים בוועדה להשאיר במסגרת הסמכויות שלהם גם סוגיות שקשורות בביצוע עבודות הבנייה לצד סוגיות הבטיחות, למרות שאנחנו וארגונים אחרים אומרים שיש בכך ניגוד עניינים מובנה. מי שאחראי על ביצוע לא יכול להיות אחראי על בטיחות כי הוא צריך לעמוד בלוחות זמנים ובהתחייבויות כלכליות. כל אלה מתנגשים עם סוגיית הבטיחות כי הרי הקפדה על בטיחות לוקחת זמן. מה שקורה בשטח זה שהרבה פעמים מעגלים פינות. אנחנו מבקשים שבמסגרת הרפורמה יובטח שמנהלי העבודה יעסקו רק בבטיחות, כמו שהיה אמור להיות במקור. זה הדבר המרכזי שנותר במחלוקת".
על פי נתוני עמותת קו לעובד, מתחילת השנה ועד אפריל האחרון תועדו לא פחות מ-112 תאונות עבודה באתרי בנייה, בהן נפגעו 125 עובדים, מתוכם 17 הרוגים. בתקופה המקבילה בשנה שעברה (4 החודשים הראשונים של 2024, אז פעילות אתרי הבנייה הייתה משותקת באופן יחסי בעקבות פרוץ מלחמת חרבות ברזל וסגירת השערים בפני עובדי בנייה פלסטינים) תועדו 57 תאונות עבודה באתרי בנייה בהן נפגעו 58 עובדים, מתוכם 10 הרוגים. ב-4 החודשים הראשונים של 2023 תועדו 106 תאונות עבודה באתרי בנייה, בהן נפגעו 121 עובדים מתוכם 14 הרוגים. המשמעות היא שב-2025 חל זינוק משמעותי בהיקף התאונות ביחס לשנתיים האחרונות.
עוד עולה מהנתונים כי 50% מתאונות העבודה באתרי הבנייה מראשית שנת 2025 היו בעקבות מנפילה מגובה (65), 15% מנפילת חפצים (16). לדברי עו"ד בארון, "למרות שיותר עובדים נפגעים באתרי הבנייה, המדינה התמהמהה באימוץ חקיקה לשיפור ההגנה על העובדים. הגברת הפיקוח והאכיפה, לצד הקמת רשות לאומית לבטיחות ובריאות תעסוקתית, מהוות את דרך המלך לצמצום הקטל באתרי הבנייה. בכוחו של שר העבודה יואב בן צור לרשום למשרדו הצלחה גדולה. שמירה על בטיחותם של עובדים מוחלשים כמו עובדי ענף הבנייה הם אינטרס ישראלי".
עו"ד ישראל אסל, היועץ המשפטי של הפורום למניעת תאונות עבודה, השתתף גם הוא בדיון אתמול. בשיחה עם ynet הוא אומר כי "תקנות הבנייה החדשות לא רק שאינן משפרות את הבטיחות במדינת ישראל, אלא פוגעות בבטיחות ביחס למצב הקיים היום. כך לדוגמא, בתקנות החדשות הוצע לבטל את נושא רישום דגמי פיגומים ממוכנים, דבר שישאיר את שערי המדינה פרוצים להכנסת פיגומים שאינם עומדים בתקינה האירופית ויוצרו במזרח הרחוק ללא כל פיקוח ובסטנדרטים ירודים. בשנים האחרונות נהרגו מספר עובדים עקב קריסות פיגומים ממוכנים, שלאחר חקירה התברר שהייצור שלהם היה ברמה ירודה שלא עומדת בתקינה".
לדבריו, "מתחילת השנה נהרגו 28 עובדים באתרי העבודה השונים, מספר עצום שעלה דרמתית ביחס לשנה שעברה. זו תולדה של חוסר אכיפה של התקנות והוראות הבטיחות הקיימות. כל עוד לא ישופר נושא האכיפה הפלילית והמנהלית נגד קבלנים, מספר ההרוגים והפצועים רק ילך ויעלה מידי שנה. ללא אכיפה אמיתית ורצינית, גם התקנות החדשות לא יעזרו למגר את מכת תאונות העבודה הפוקדת את מדינת ישראל מזה שנים רבות".
"הפקרות יום-יום, שעה-שעה"
בריאיון באולפן ynet אמרה בארון כי "למרבה הצער, רק בעקבות טרגדיות הנושא צף ועולה לכותרות, כשלמעשה העובדים משלמים את המחיר על ההפקרות באתרי הבנייה יום-יום, שעה-שעה. צריך לזכור שתאונות עבודה מתרחשות בענפים נוספים כמו התעשייה והחקלאות, אבל המצב בענף הבנייה שונה, בעיקר מאז תחילת המלחמה: אנחנו רואים שכדי להחליף את העובדים הפלסטינים (שנאסרה עבורם הכניסה לישראל בעקבות אירועי 7 באוקטובר – ה.צ), מביאים עובדים מבלי לבדוק לבדוק אם הם יודעים לבצע את העבודה, האם הם מקבלים הדרכות בשפות שמובנות להם, ובהתאמה אנחנו רואים גידול משמעותי בתאונות עבודה של מהגרי עבודה".
לדבריה, "יש חברות שמקפידות יותר, יש חברות שמקפידות פחות, זה תלוי במשאבים שמוקדשים לנושא. האחריות צריכה להגיע מהראש, מי שאחראי על הפרויקטים אלה היזמים וחברות הביצוע, הם אלה שמחליטים איזה עובדים להביא, איזה קבלני משנה, כמה אנשי בטיחות ומנהלי עבודה לשבץ. לא יכול להיות שבמגדל או בפרויקט של 4 מגדלים יהיה מנהל עבודה אחד. היזמים וחברות הביצוע צריכים להקדיש לכך את המשאבים הראויים.
"יש חברות שמקפידות יותר, יש שמקפידות פחות, זה תלוי במשאבים שמוקדשים לנושא. האחריות צריכה להגיע מהראש, מי שאחראי על הפרויקטים אלה היזמים וחברות הביצוע"
נזכיר כי רק שלשום התרחש אירוע טרגי באתר בנייה בבאר שבע, במסגרתו נפל למותו רוכש דירה שהגיע לראות דירה לדוגמא. לא מדובר בתאונת עבודה של פועל בניין, הנסיבות עדיין אינן ברורות והמשטרה חוקרת את האירוע המצער. אבל גם המקרה הזה ממחיש עד כמה חשובים נהלי הבטיחות באתרי הבנייה בישראל.
על האירוע שלשום אמרה בארון: "היה עדיף לו תגובת החברה הייתה שהיא תחקור את המקרה כדי לנסות להבין, ללמוד ולהפיק לקחים על מנת שתאונה כזאת לא תחזור על עצמה. העניין הזה שחברות מיד אומרות 'אצלי הכול היה תקין, לפי הספר'. עדיין אדם מת, צריך לעצור ולחקור כדי שאנשים ידעו שעושים מאמץ כדי להשתפר ולשפר את המצב".
עאהד זיאדאת מהכפר מוקיבלה בגלבוע איבד את בנו מוחמד (18) בתאונת עבודה באתר בנייה בתחנת כוח בגלבוע בשנת 2018, לאחר ששני פועלים נהרגו באותו אתר לפני כן. מוחמד נהרג מקריסת מנוף באתר בנייה תת קרקעי, בתאונה שבה נפצעו עוד 4 פועלים.
"אני לא מופתע משום דבר. אני רואה שמספר תאונות העבודה הולך וגדל, לא יהיו פחות, מיום ליום המספרים עולים", אמר בכאב באולפן ynet. "למה אין הרתעה? בסוף האחריות מגיעה דווקא לבורג הכי קטן. במקרה של הבן שלי, כתב אישום הוטל על נהג המשאית שהפעיל את המנוף. אבל המנוף הזה בכלל לא היה אמור לפעול מלכתחילה. למה נתנו לו לעבוד? מי נתן את האישור? אם מי שעומד בקצה הפירמידה יקבל על הראש, אז תהיה הרתעה. למה בעל החברה לא קיבל כתב אישום?".
אינג חזי שורצמן, ראש מינהל הבטיחות ומפקח עבודה ראשי, מסר כי "משרד העבודה דוחה את הטענות המובאות בכתבה. המשרד מקדם רפורמה יסודית ודרמטית בתקנות הבטיחות בעבודות בנייה – הרפורמה המקיפה ביותר שנעשתה בעשורים האחרונים בישראל. מדובר במהלך אסדרתי הנבנה על בסיס מאות שעות עבודה, היוועצות ציבורית רחבה, סקרי שוק והשוואות בינלאומיות, במטרה לצמצם את מספר התאונות הקטלניות ולשפר את ניהול הבטיחות באלפי אתרי בנייה בישראל. התקנות החדשות קובעות חובות ברורות לכלל בעלי התפקידים בשטח, מחדדות את שרשרת האחריות, ומשלבות הקלות רגולטוריות חכמות לצד הגברת האכיפה. ביקורת שאינה מבוססת כלל על עובדות מקצועיות – מחטיאה את הבטחת קידום האינטרס הציבור ואינה משרתת את בטיחותו".
הפיתוחים שיכולים להציל חיי אדם
אז מה הפתרונות להתמודדות עם התאונות בענף הבנייה? דוד יהלומי, מנכ"ל הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבנייה בישראל, אומר כי הקרן משקיעה מיליוני שקלים בשנה לקידום הבטיחות באתרי בנייה, ובאמצעות מטה הבטיחות של התאחדות הקבלנים בוני הארץ, היא מפעילה מזה מספר שנים את תוכנית "כוכבי הבטיחות" שמקיפה למעלה מ-100 אלף עובדים בענף. מדובר בתוכנית שמטרתה לייעל את היבטי הבטיחות בעבודה של חברות הבנייה.
דוד יהלומיצילום: לשכת העיתונות הממשלתית"בנוסף, באמצעות מיזם משותף Con-Tech של הקרן, יחד עם התאחדות הקבלנים בוני הארץ, רשות החדשנות ומשרד הבינוי והשיכון, אנו מקדמים ומלווים סטרטאפים בענף, שחלק לא מבוטל שלהם תורם באופן ישיר ובאופן עקיף לשיפור הבטיחות באתרי הבנייה בישראל", הוא אומר.
גם מרכז הפיתוח הישראלי של חברת אוטודסק העולמית, תאגיד אמריקני שמפתח תוכנות ומעניק פתרונות בין היתר בתחומי ההנדסה, התכנון והבנייה, מארח במטה בתל אביב סטארטאפים העוסקים בטכנולוגיות בנייה חדשניות שיכולות לסייע במאבק בתאונות עבודה באתרי הבנייה. לדברי עילאי רוטביין, מנכ"ל אוטודסק, "בעיית הבטיחות באתרי בנייה היא בעיה גלובלית עם עשרות אלפי הרוגים ברחבי העולם בכל שנה. לצערנו, בישראל יש מקום משמעותי לשיפור, עם יחס תאונות קטלניות הגבוה בכ-50% ממדינות מערביות אחרות כמו ארה"ב".
עילאי רוטבייןצילום פרטירוטביין מוסיף כי "אתרי בנייה מהווים סביבה מאתגרת במיוחד עם תנאי שטח משתנים, עבודה בגובה, הפעלת ציוד כבד, תשתיות חשמל בהתהוות, צוותים מגוונים וגורמי סיכון אחרים. על אף המשקל הגדול שיש לאלמנט האנושי, אנו רואים חשיבות עצומה באימוץ כלים טכנולוגיים כדי להתמודד עם ריבוי האתגרים. המוצרים של אוטודסק מאפשרים לצוותים לזהות ולנטר סיכונים בזמן אמת, לתעד תקריות וליישם תהליכי בקרת איכות ובטיחות בצורה עקבית בכל שלב של הפרויקט".
לדבריו, "באמצעות אינטגרציה של נתוני שטח, תיעוד תמונות, אוטומציה של תהליכים ויכולת להצליב בין אירועים קודמים לנתונים עדכניים – המערכת עוזרת לנתח את הנתונים ולאפשר לחברות הבנייה לזהות בעיות חוזרות ולמנוע את התאונה הבאה. השילוב בין תובנות מבוססות דאטה לבין ניהול שטח מעשי הוא זה שמאפשר לחברות בנייה להפוך את הבטיחות לשיטת עבודה אמיתית ויעילה".
כך למשל, חברת Atom (אטום), המתארחת בחממה של אוטודסק ופועלת מאז 2023 בישראל, ארה"ב וסינגפור, פיתחה פלטפורמה המיועדת לקבלנים ראשיים, מפקחים ויזמים. הטכנולוגיה משווה בזמן אמת בין התכנון לביצוע בשטח לכל האלמנטים בשלב השלד - בטון, פלדה ומערכות אינסטלציה וחשמל. זאת כדי למנוע טעויות ביצוע אשר גורמות לבנייה חוזרת ולעיכובים במסירת הפרויקטים. בנוסף, הטכנולוגיה עוזרת למנוע מפגעי בטיחות באתרי בנייה על ידי מודל AI שיודע לתת התראה בטווח זמן של שניות בכל הנוגע לבטיחות הפועלים באתר.
טום כהן, מנכ"ל אטום, מסביר כי מדובר בפלטפורמה המיועדת ליזמים, קבלנים ורגולטורים שפועלת בשני מישורים: פרודוקטיביות ובטיחות. היא משווה בין תכנון לביצוע בשלב השלד ומתריעה על סטיות בתוכנית לפני שלב יציקת הבטון; ובהיבט הבטיחותי, מדובר במערכת הנקראת 'eyal safety' על שמו של אייל קליין ז"ל, לוחם ומפקד בסיירת נח"ל אשר נפל בקרב ב-7 באוקטובר, שמספקת מערכת חכמה למניעת תאונות באתרי בנייה באמצעות שילוב בין מצלמות מתקדמות המותקנות על עגורנים לבין טכנולוגיית בינה מלאכותית".
"המערכת מזהה בזמן אמת הפרות בטיחות כגון עובדים ללא קסדה או וסט, גישה לאזורי סכנה או תנועה תחת עומסים כבדים של מנוף – ומתריעה מיד לצוותי האתר", אומר כהן. "בנוסף, ניתן לצפות בהקלטות של אירועים, להפיק דוחות מפורטים ולחבר את המערכת למסכים ייעודיים עבור מפעיל העגורן, כך שהעובדים מקבלים שליטה טובה יותר ומודעות מיידית לסיכונים. בזכות ATOM, אתרי בנייה יכולים לצמצם באופן משמעותי את כמות אירועי הבטיחות, לשפר את ההיענות להנחיות וליצור סביבת עבודה בטוחה ויעילה יותר.
פורסם לראשונה: 00:04, 06.05.25
