"הצמרת הכלכלית": ynet כלכלה מביא אליכם מדי שבוע את הכתבות הנצפות של השבוע, אלה שעשו הכי הרבה כותרות ועוררו שיח, ולצידן המלצה אישית שלנו – כתבה אחת שחמקה מתחת לרדאר ולדעתנו ראויה לתשומת לב מיוחדת.
526 שקל למיניבוס מת"א לנתב"ג: האופציה החדשה להגיע לשדה התעופה
Gett מרחיבה את פעילותה מעבר למוניות: מעתה אפשר להזמין ישירות מהאפליקציה ואנים, מיניוואנים, מיניבוסים ואוטובוסים בפריסה ארצית, במחיר הידוע מראש. ההזמנה מתבצעת לפחות 12 שעות מראש, והשירות מופעל בשיתוף פלטפורמת Rideeazy מבית אלקטרה אפיקים, המאגדת עשרות ספקי הסעות. לשם המחשה: מיניבוס של 13 מקומות מתל אביב לנתב"ג יעלה 526 שקל, רכב של 19 מקומות מירושלים לנתב"ג – 764 שקל, ואוטובוס של עד 55 מקומות מתל אביב לירושלים – 1,675 שקל. בתקופת ההשקה ניתן קופון של 100 שקל, והמחירים צפויים להיות נמוכים בכ-10% ויותר ממחירי השוק.
Gett, השחקנית הדומיננטית כמעט הבלעדית בשוק המוניות בישראל, מנסה כעת לנצל את בסיס המשתמשים הרחב שלה ולהתפרש לזירת ההסעות הקבוצתיות. החברה ביצרה את מעמדה בין השאר בזכות מכרז בלעדי בנמל התעופה בן גוריון, והמערכת שהיא בנתה שינתה מהקצה אל הקצה את שוק המוניות הישראלי. מנכ"ל החברה מארק און הוסיף שבחודשים הקרובים תמשיך להרחיב את הפלטפורמה עם פתרונות תחבורה נוספים.
משבר היהלומים: "בשיא, צעיר בן 30 גלגל 10 מיליון דולר, היום הוא נהג מונית או ירקן"
יהלומן ותיק בבורסת היהלומים, שנכנס לענף ב-1994 ובשיא הקריירה שלו ניהל סניף בהונג קונג עם מחזורים של מיליוני דולרים, חי עתה על חסכונות ומתעתד למכור את המלאי שנותר ולחסל את העסק. "כ-50% מהסוחרים כבר עזבו. כשאתה מגיע לבורסה כיום, זה דיכאון – המון משרדים סגורים". הוא מונה שרשרת גורמים לקריסה: משבר הביקוש בסין, הצפת שוק מצד ההודים, ויותר מכל – אימוץ יהלומי המעבדה תחת אותה טרמינולוגיה כמו יהלומים טבעיים. "אמרו לצרכן: תוכל לקנות 1 קראט טבעי ב-10,000 דולר או יהלום מעבדה ב-3,000 דולר – וזה יצר בלבול שהוריד את הביקוש לשניהם". לבסוף, המכס של 10% שהטיל טראמפ על יצוא ישראלי לארה"ב – שהייתה שוק ל-60% מהיהלומים – מהווה עבורו ועבור רבים מהקולגות שלו המסמר האחרון.
יהלומים
(צילום: שאטרסטוק)
בורר הענף אופיר נעים-דורון מכנה את ההתפתחות בענף "גניבת הזהות הגדולה". "החטא הגדול ביותר היה שהחלו לדרג יהלומי מעבדה לפי סולם ה-4Cs – סולם שנולד כדי למדוד נדירות של הטבע, לא מוצר תעשייתי שניתן לייצרו ללא גבול", הוא אומר. "ייצור בלתי מוגבל – ערכו אפס. בתוך חמש שנים ירדו מחירי יהלומי המעבדה ב-80%-95%, ועימם קרסו גם מחירי היהלומים הטבעיים". ברחבי העולם, המשבר כבר הוביל לגל חקיקה, ובצרפת, למשל, נאסר לשימוש רשמי השם "יהלום מעבדה", ותחת זאת המונח התקני הוא יהלום סינתטי. "אם נדע לקרוא לילד בשמו", מסכם נעים-דורון, "האמת תנצח".
מי לא ירצה להיפגש עם ראש המוסד לשעבר? מאחורי הקלעים של מינוי דדי ברנע
ראש המוסד לשעבר דדי ברנע מונה לנשיא גלובלי ויו"ר חברת אונדס דיפנס האמריקנית – ומצטרף בכך לשורה ארוכה של בכירי ביטחון ישראלים שגויסו לחברה, בהם קצינים בכירים מרפאל, התעשייה האווירית, מפא"ת ויחידות עילית. אונדס, שעד 2021 הייתה חברת תקשורת אפרורית הנסחרת בנאסד"ק, רכשה בשנים האחרונות שורה של סטארטאפים ביטחוניים ישראליים – רחפני תקיפה, מערכות יירוט, רובוטיקה קרקעית, מערכת לפינוי מוקשים ותוכנה צבאית. הסיבה הסבירה למינוי ברנע: יכולתו לפתוח דלתות במפקדות צבאיות ובמשרדי הגנה בכל רחבי העולם המערבי.
דדי ברנע
(צילום: עידו ארז )
המודל העסקי של אונדס – גיוס הון ממשקיעים אמריקניים, רכישת טכנולוגיות מוכחות משדה הקרב הישראלי, גיוס מנהלים עם רקע ביטחוני עמוק, ושילוב כולן לפלטפורמה אחת – מניב תוצאות. קרן בלאקרוק (BlackRock) מחזיקה ב-7.2% מהחברה וצבר ההזמנות טיפס ל-457 מיליון דולר. גם המניה הגיבה בעלייה של יותר מ-300% מאז אוגוסט 2025, ואנליסטים מדרגים אותה "קנייה חזקה", עם מחיר יעד של 18.61 דולר. "נראה שתעשיית הדיפנס-טק הישראלית מגשימה את הפוטנציאל שלה דרך חברת אונדס, מה שלא הצליחה לעשות במרבית המקרים לפני כן".
השני הכי יקר בעולם: הדירוג הלא מחמיא של ישראל ב"מדד הביג מק"
מדד הביג מק של האקונומיסט ממקם את ישראל במקום השני בעולם ביוקר המזון, אחרי שווייץ בלבד: ביג מק עולה בארץ 7.67 דולר, לעומת 6.22 דולר בארה"ב ו-2.42 דולר בטייוואן. הפער נובע הן מיוקר המזון המקומי והן מהתחזקות השקל: לפני שנתיים, כששער הדולר עמד על 3.8 שקלים, ישראל דורגה כזולה בהרבה. כיום, כשהשער נע סביב 3 שקלים, המחיר הדולרי קפץ ברבע ותל אביב חזרה לצמרת המפוקפקת.
ביג מק
זה לא רק ביג מק: לפי מחקר של ד"ר שרית מנחם-כרמי ממכון אהרן, סל המזון בישראל היה ב-2005 זול ביחס לחמש מדינות אירופיות בגודל דומה – והיום הוא יקר מהן ב-27%. ב-2005 ישראל הייתה במקום ה-21 במדדי יוקר המחיה של OECD וקרן המטבע; כיום – מקום שני אחרי שווייץ. הסיבות: כשרות, מע"מ גבוה, חסמי תחרות בירוקרטיים – ומעל לכל, מדיניות ממשלתית.
כדי לאשר העברות כספים לחרדים ולהתיישבות: המהלך החריג של אמיר אוחנה
יו"ר הכנסת אמיר אוחנה הפעיל סעיף חירום נדיר בתקנון כדי לאפשר לוועדת הכספים להתכנס בעיצומה של פגרת הבחירות, ללא הסכמת האופוזיציה. הוועדה צפויה לדון בהעברות שנויות במחלוקת בסכום כולל של כ-490 מיליון שקל: 268 מיליון שקל למוסדות תורניים ומוסדות שאינם מלמדים ליבה, 78 מיליון למשרד ההתיישבות עבור "תרבות יהודית" וגרעינים משימתיים, ועוד מיליוני שקלים למשרד הדתות ולמועצות הדתיות. האופוזיציה טוענת שמדובר ב"שוד לאור יום", וחברות הכנסת נעמה לזימי ואורית פרקש-הכהן עתרו בעניין לבג"ץ.
אמיר אוחנה
(צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת)
ההכשרה המשפטית למהלך התאפשרה תחת קטגוריה של "דיון המשך" לישיבה שהסתיימה ב-29 ביולי – אך האופוזיציה טוענת שמדובר בניסיון להגניב לדיון דרישות תקציביות חדשות שכלל לא עלו בדיון הקודם. היועצת המשפטית של הכנסת אפשרה בסופו של דבר את כינוס הוועדה, על בסיס שש העברות שקיבלו אישור מראש ועל רקע הפיליבסטר של האופוזיציה בשבוע שעבר. "הקואליציה היוצאת מבינה שזמנה נגמר ומנסה לבצע שוד של הקופה הציבורית רגע לפני שהיא מתפרקת", אמרה ח"כ לזימי.
