בית הדין הגדול בירושלים קיבל לאחרונה ערעור על החלטה המבטלת חיוב אב במזונות, מהתקופה שקדמה לתיקון החוק שהחזיר לבתי הדין הרבניים את הסמכות לדון במזונות שנכרכו לתביעת גירושין. "אנו מודים לבורא עולם על תיקון החקיקה וקיום דברי הנבואה 'ואשיבה שופטייך כבראשונה'", כתבו הרב הספרדי הראשי דוד יוסף והדיינים מימון נהרי ומאיר פרימן.
פסק הדין עסק בהורים שנפרדו אחרי שנות נישואים רבות. לתביעת הגירושים שהגישה האם נכרכו מזונות הילדים. בתגובה הגיש האב בקשה למחיקת התביעה מחמת חוסר סמכות - שבהתחלה אמנם נדחתה, אך בהמשך התקבלה על רקע פסיקת בג"ץ שלפיה בתי הדין הרבניים אינם מוסמכים לדון במזונות אגב כריכה. בית הדין האזורי קבע שהתיק ייסגר, וכי ההחלטות שניתנו על ידו מבוטלות למפרע.
בערעור שהגישה לבית הדין הגדול ציינה האם שמאז פסק הדין הונחה הצעת חוק ממשלתית להחזרת הסמכות לבתי הדין, שבסבירות גבוהה תתקבל (כפי שאכן קרה), ומכאן שההחלטה הייתה נמהרת מדי. היא ביקשה להעביר את המשך הדיון בתיק להרכב אחר, אם וכאשר ערעורה יתקבל. מנגד טען האב שאין לקבוע מציאות משפטית על סמך חקיקה עתידית שטרם נכנסה לתוקף, ולכן צדק האזורי כשסגר את התיק.
אלא שכידוע, לפני כשבועיים נכנס לתוקף התיקון לחוק שיפוט בתי דין רבניים אשר החזיר את הסמכות לבתי הדין הרבניים לדון במזונות שנכרכו לתביעת גירושין - ללא צורך בהסכמת ההורה השני הצדדים.
דייני הערעור קבעו שהחלטת האזורי לסגור את התיק בנסיבות הללו הייתה פזיזה מדי, בשל אגרות ששלח הראשון לציון, הרב דוד יוסף, לדייני ישראל בתקופה שקדמה לכניסת התיקון לתוקף, ובהן הוזהרו לבל יורו על מחיקת תיקי מזונות מחוסר סמכות. "אנו נמצאים במאבק משפטי וחקיקתי להכרה בסמכות בתי הדין לדון במזונות הילדים, ויש להמתין ולראות מה ילד יום", כתב.
עו"ד מיה רשל ארבל צילום: מיה רשל ארבל יוצא אם כן, לדברי הדיינים, שעוד קודם לתיקון החוק היה על בית הדין האזורי להמשיך ולדון במזונות ילדי הצדדים, ומכאן שקיימת טעות בשיקול דעתו שעה שקבע כי הוא נעדר סמכות לכך.
"אין ספק כי פסק הדין נשוא הערעור לא היה ניתן לו הייתה ידועה שאפשרות תיקון החקיקה הינה מעשית וקרובה", קבעו. "קיימת אם כן חוסר מתינות הקרוב לטעות בשיקול הדעת בפסק הדין של בית הדין האזורי, שביטל בהינף יד את הסמכות ללא המתנה שנדרשה, עד לבהירות המצב החוקי והמשפטי".
הם ניצלו את קבלת הערעור כדי להודות "לבורא עולם על תיקון החקיקה וקיום דברי הנבואה 'ואשיבה שופטייך כבראשונה'. עתה ניתן לומר שסופו העיד על תחילתו, ואכן צדקו דברי נשיא בית הדין הגדול באיגרותיו לדייני ישראל".
בשולי הדברים צוין שגם משיקולי יציבות משפטית, הסתמכות, אינטרס ציבורי וכיוצא באלה היה מקום לקבל את הערעור ביחס לביטול מזונות שכבר נפסקו, וזאת אפילו אם התיקון לחוק לא היה נכנס לתוקף.
"המצב כיום הוא שלבתי הדין הרבניים בישראל נתונה הסמכות לדון, אגב כריכה לתביעת גירושין, בכל ענייני מזונות הילדים", חתמו את דבריהם. נקבע שהחלטות בית הדין האזורי בתיק עומדות בעינן, וכי התיק יוחזר לשם - בהרכב אחר, כפי שביקשה האם - לצורך המשך ניהול ההליך.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ המערערת: עו"ד ענבר לב
• ב"כ המשיב: עו"ד אורלי אסולין אברמוף
• עו"ד מיה רשל ארבל עוסקת בדיני משפחה
• הכותבת לא ייצגה בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
