בעקבות פרסום הדוח הסופי של ועדת הבדיקה החיצונית לתקלת הענק ברכבת ישראל, שנחשף לראשונה ב-ynet וב"ממון", סמנכ"ל התשתיות, שניר שושני, זומן לשימוע לשימוע לפני פיטורים. אחרי שביקש להישאר בתפקיד עוד מספר חודשים וסורב, הודיע שושני על התפטרותו. ברכבת כבר פרסמו מכרז חדש למשרה זו, ולפי גורמים בחברה ישנו מועמד מתוך הארגון שמסתמן שצפוי לקבלו. אחרי שנה של עזיבות ומשברים, בקרוב צפויים להכריז על מינויים נוספים לתפקידים בכירים בחברה.
כזכור, תקלת הענק שאירעה בקיץ האחרון ברכבת הובילה להשבתה ממושכת של קווים מרכזיים, ביטול ועיכוב של עשרות רכבות בשעות עומס, עומסים חריגים בתחנות ונוסעים שנתקעו במשך שעות ללא מידע מספק או חלופות תחבורה יעילות. רבים דיווחו על פגיעה משמעותית בחוויית הנסיעה ועל ירידה באמון ביכולת הרכבת לספק שירות אמין ובטוח. מעבר לפגיעה בנוסעים, הנזק התשתיתי היה רחב היקף וכלל פגיעה במערכת החשמול, במסילה ובציוד נלווה, בנזק המוערך במיליוני שקלים. אך הפגיעה האמיתית הייתה בתדמית רכבת ישראל ואת זה מבינים היטב בהנהלת החברה.
בדוח הסופי נקבע כי לא מדובר בכשל נקודתי אלא בכשל מערכתי מתמשך, הכולל ליקויי תחזוקה, פיקוח חסר על רכבות משא וקבלנים, נהלים לא ברורים לניהול אירועי חירום, העברת מידע חלקית בין הגורמים השונים והיעדר גורם פיקודי אחד שמרכז סמכויות וקבלת החלטות בזמן אמת. הדוח הצביע גם על בעיות עומק בתרבות הארגונית ובניהול סיכונים. שני שמות הבכירים הבולטים במיוחד הם של סמנכ"ל התשתיות שושני וסמנכ"ל המטענים, ישראל ברקו.
שושני, שמונה לתפקיד חודשים ספורים לפני האירוע, היה במילואים מאז התקלה ומיעט להופיע במשרדי החברה. לפי ממצאי דוח ועדת בר און, בליל האירוע עצמו הגיע לשטח באיחור של שעות, בעוד שבביתו התקיים באותה עת ערב גיבוש למנהלים. הדוח הסופי והעדויות שנאספו במסגרתו מציירים תמונה של ניהול אירוע מבולבל, העברת אחריות בין גורמים שונים והיעדר קבלת החלטות ברורה בזמן אמת.
שושני: "לא תפקידי להגיד האם להזיז את הרכבת או לא"
הוועדה ביקשה להבין משושני מדוע לא ניתנה הוראה חד משמעית לעצור את תנועת הרכבות מיד עם גילוי הפגיעה הרחבה בתשתית, זאת מאחר שהפגיעה בתשתית מרכבת המשא החלה כבר באזור גנות מדרום לת"א, שאחריה הרכבת עצרה ובתום מספר בדיקות קיבלה אישור להמשיך בנסיעה, עד שפגעה בתשתית שוב באזור ויתקין. חברי הוועדה הטיחו בשושני כי לא נשמעת ממנו נטילת אחריות פיקודית ושהיה מצופה שלא יאפשר לרכבת לזוז אחרי הפגיעה הראשונה בתשתית, שהתבררה חמורה כבר בהתחלה. שושני אמר בתגובה כי "זה לא תפקידו של סמנכ"ל תשתיות להגיד האם להזיז את הרכבת או לא".
בהמשך העדות של שושני בפני הוועדה, עלתה מחלוקת מהותית סביב השאלה מי נתן אישור לכך שהקו פנוי והאם הרכבת הייתה אמורה להמשיך בנסיעה, כאשר הוא הצביע על איש מקצוע אחר, שבעדותו טען כי זה לא מתפקידו. בנוסף, שושני ניסה לצמצם את משמעות היעדרותו מהשטח וטען כי גם נוכחותו לא הייתה משנה את התוצאה: "זה לא שאם סמנכ"ל חטיבת התשתיות היה יורד לשטח האירוע הזה היה נפתר". אמירה זו עוררה ביקורת מצד חברי הוועדה שהדגישו את החשיבות של נוכחות דרג בכיר באירועי חירום מורכבים.
במהלך העדות התפתח עימות בין שושני לחברי הוועדה סביב זמינותו מאז האירוע והיעדרותו ממפגשים שנועדו לבחון את המחדלים. חברי הוועדה הטיחו בו כי פגישה שנקבעה עמו בוטלה ברגע האחרון, דבר שפגע ביכולת לקדם את הבירור. שושני הסביר כי מאז האירוע הוא שירת במילואים, אך לטענתו הדבר אינו מונע ממנו להיות מעורב בדיונים ולקיים שיחות עבודה.
זימונו של שושני לשימוע לפני פיטורים הגיע לאחר פרסום ממצאי הדוח והביקורת החריפה על התנהלות הדרג הניהולי באירוע. כאמור, ברכבת ישראל כבר פועלים לאיתור מחליף, ובחברה מעריכים כי בחירה במועמד פנימי יכולה לתרום להסתגלות בתפקיד ולהאיץ את יישום המלצות הוועדה, ובראשן חידוד נהלי הבטיחות, שיפור מנגנוני הדיווח והבקרה וחיזוק מעורבות הנהלה בכירה באירועי חירום. כמו כן, אחרי שנה של משברים ועזיבות, דירקטוריון הרכבת צפוי לאשר בקרוב מינויים לתפקידים בכירים נוספים בארגון, שכרגע לא מאוישים באופן קבוע.
