יש מספר טלפון אחד שכל מי שרוצה להקים מתחם באולינג בישראל חייב לעבור דרכו. בצד השני של הקו ממתין לן צ'רני, אדם שהקדיש 40 שנה למשחק פשוט, שלמרות עידן המסכים, משחקי הווידיאו ואטרקציות אקסטרים, מצליח עדיין לרגש.
בשורה התחתונה, מדובר בסך הכל בכדור קצת משונה ו-10 פינים בקצה המסלול, אבל הבאולינג היה ונשאר מקום בילוי משפחתי פופולרי מאוד, ובארץ פועלים כבר יותר מ-60 מתחמים בגדלים שונים בפיזור גיאוגרפי די רחב.
צ'רני, שעלה לארץ בגיל 17 מדרום אפריקה, התגלגל לענף אחרי שהתחיל בתחום המלונאות והתעופה, והיה ממקימי ומנהלי הבאולינג המיתולוגי מתחת לאצטדיון רמת גן. בהמשך, הוא היה שותף להקמה ואספקת ציוד למרבית המתחמים בארץ.
מאחורי המשחק הפשוט מתגלגלת תעשייה עולמית שלמה, שכוללת את ייצור המסלולים, המכונות, מערכות המיחשוב של השמות והנקודות, כדורים, פינים ובשנים האחרונות גם לא מעט וריאציות חדשניות כמו מיני באולינג, Duckpin ושיפור החוויה באמצעות אורות לד וגימיקים שונים. על פי דוחות בעולם, ענף הבאולינג העולמי הוא תעשייה ענקית המגלגלת סכומי עתק. שוק מתחמי הבאולינג העולמי מוערך בכ-18.3 עד 23.6 מיליארד דולר וצפוי להמשיך לצמוח.
צ'רני הוא הנציג בארץ של חברת Qubica AMF האמריקנית שהיא הספקית העיקרית לציוד באולינג למתחמים בישראל. לדבריו, "הקשר שלי עם החברה הוא ארוך שנים והוא נוצר אחרי שחיפשו מישהו שיוכל להקים ולנהל את הבאולינג ברמת גן. אחרי זה הם שלחו אותי ללא מעט משימות ברחבי העולם. הייתי נותן הרצאות ומשתתף בתערוכות באסיה ובאירופה כדי לנסות לקדם הקמת מתחמי באולינג חדשים".
איך הקהל הגיב כשפתחתם את המתחם ברמת גן בשנות ה-90? הוא היה מהראשונים בארץ.
"זה היה להיט. בשעות הערב ובסופי שבוע היו רשימות המתנה ארוכות. זה לא היה כמו היום, היו רק מסלולים בלי משחקי וידיאו ועם מסעדה ממש צנועה. אנשים פשוט באו לשחק באולינג. אחרי שראיתי שיש עניין פעלתי להביא לארץ מאמן ברמה עולמית כדי שיכוון את השחקנים המקומיים וכדי שנוכל להקים נבחרת ראויה לתחרויות בחו"ל. גם אני נכנסתי לתחום האימון ויצאנו עם שחקנים לטורנירים באירופה".
שטח ענק, קהל שבא באותו זמן
למרות שבכל פעם שאתם הולכים לבאולינג המקום נראה מלא ויש רשימת המתנה למסלול, רף הכניסה הכספי לענף הוא די גבוה. "כמעט כל יום יש לי שיחה עם יזם או מישהו שמתעניין בפתיחת מתחם חדש, אבל יש שורה של שאלות חשובות מאוד שחשוב לעבור עליהן כדי לדעת אם באמת יש סיכוי שהפרויקט יתממש", מסביר צ'רני.
מה הדברים שצריך לקחת בחשבון?
"קודם כל אני שואל אם יש להם מבנה מספיק גדול ושמתאים לבניית מסלולים. מסלול באולינג הוא באורך 25 מטר וצריך עוד שטחי מעבר לטכנאים וכמובן את אזור הישיבה של השחקנים. זה שטח די גדול וצריך גם לראות שאין עמודי תמך שמפריעים לבניית המסלולים. כדי שמתחם יהיה רווחי מספר הקסם הוא 12 מסלולים. יש גם מקומות של 10 שעובדים טוב, אבל 12 הוא בעיני המספר האופטימלי. על זה צריך לקחת בחשבון עוד שטחים לקפיטריה, משחקי וידיאו וחדרים לאירועים. זה מגיע לאזור ה-1,200 מ"ר, אז צריך לוודא שיש לנו את השטח הזה ושהוא נמצא במיקום טוב עם חניה ונגישות".
השאלה השנייה הכי חשובה היא הפעילות בסופ"ש וקהל היעד. אחת הבעיות העיקריות של הענף היא שרוב הלקוחות מתנקזים לצוואר בקבוק: סופי שבוע ושעות הערב. במהלך היום מרבית המתחמים לא מלאים. "בלי לעבוד בסופ"ש זה לא קל מבחינה עסקית", מסביר צ'רני, "אבל יש מתחמים שמנוהלים טוב ומצליחים למרות שהם סגורים בשבת. מועדים מיוחדים כמו חול המועד, חופשות הקיץ ואירועים פרטיים מצליחים לכסות על הסגירה בשבת. אני במגעים עם חרדים בירושלים שרוצים לבנות מתחם והוא כמובן יהיה סגור בשבת, אבל הם די אופטימיים לגבי היקף הפעילות בשאר השבוע".
מאיפה מגיע הציוד – כדורים, מכונות, הכיסאות וכל השאר?
"זה מיוצר בארה"ב ומביאים את זה בקונטיינרים בהובלה ימית. בגדול, החישוב שצריך לקחת בחשבון עבור ההקמה הוא באזור ה-36-38 אלף דולר למסלול. על זה כמובן להוסיף את עלויות המבנה, השכרה, ארנונה, עובדים והוצאות נוספות. משם אפשר עוד להשקיע באורות מיוחדים וגימיקים, אבל זה כבר תלוי בכל יזם וכמה הוא רוצה שהמתחם שלו יהיה מיוחד ואטרקטיבי. רף הכניסה הוא לא נמוך, זה לא כמו לפתוח חנות או עסק קטן. יש פה השקעה של כמה מיליוני שקלים. לגבי החזר ההשקעה, קשה לענות על זה כי זה מאוד תלוי במתחם עצמו, בקהל שיש לו בעיר ובשיווק. יש כאלה שמצליחים תוך שנים ספורות ולאחרים זה לוקח זמן. יש גם כאלה שלא הצליחו".
מגלגלים קדימה: הייפר-באולינג
בשנים הראשונות באולינג היה רק באולינג, אבל מאז בכל המתחמים נוספו משחקי וידיאו, חדרים פרטיים לאירועים ואפילו מסעדות וברים.
עד כמה זה שינה את הענף?
"זה הפך יותר למתחם בילוי שאתה נשאר בו יותר זמן, אבל בסופו של דבר על כל דולר שאתה מכניס מהבאולינג אתה מכניס 15 סנט מכל השאר. הבאולינג נשאר המרכז. משחקי הוידיאו זה נחמד, אבל כמעט תמיד זה בשותפות עם החברה שמתקינה ומפעילה את זה, ולכן רק בבאולינג ובאוכל ההכנסות המלאות נשארות של בעל המתחם, ומה שהפך למנוע צמיחה משמעותי זה ימי ההולדת ואירועים פרטיים לחברות".
איזה חידושים וגימיקים יש במשחק שקיים כבר עשרות שנים?
"בכל שנה יש תערוכה עולמית ותמיד יש דברים חדשים. בשנים האחרונות נכנס מאוד כל הנושא של אורות לד לאורך המסלול, על הפינים ומסכים מיוחדים. ממש קיר של לדים וזה מוסיף לחוויה. כדי להקל על ילדים קטנים ולתת להם חווית הצלחה יש גימיק חדש של מיני באולינג עם מסלול קצר וכדורים שמתאימים לגיל הרך. יש גם משחק בחו"ל שנקרא Duckpin שהכדור הוא די קטן ובלי חורים, ואתה יכול ביד אחת לגלגל וביד השניה להחזיק את הבירה. זה מסלול די קצר וקצת שונה מהבאולינג הרגיל. יש גם משחקים שונים שמבוססים על פגיעה באורות בצדדים ויש לזה ניקוד מיוחד. זה נקרא הייפר באולינג - שילוב בין באולינג מסורתי למשחקי וידיאו".
בתור "איש הבאולינג" קיבל צ'רני לאורך השנים כמה שיחות טלפון מעניינות. באחת מהן ביקשו ממנו להגיע לקומה ה-14 במגדלי עזריאלי בתל אביב. "אני עולה לקומה 14 ורואה שאלה בכלל משרדים של חברה. שאלתי אותם אם הם מתכוונים לעשות הסבה לבאולינג, אבל אז התברר שהם מקימים קומת משחקים לעובדים ובין היתר הם רוצים שני מסלולים כדי שעובדים יוכלו לשחק בזמן ההפסקה מהעבודה. זה היה פרויקט מיוחד, אבל בנינו להם מסלולים עם נוף מהמגדל".
שיחות אחרות היו מאנשים פרטיים שביקשו להקים מסלולים במרתף הווילה שלהם. "אלה אנשים שרוצים לשחק בבית עם המשפחה והחברים, ואם יש מקום ומימון, אז אין שום בעיה. פשוט יורדים למרתף ומשחקים".
אנחנו בחיים לא נבקיע כמו מסי, נטביע כמו לברון או נעשה סרב כמו פדרר אבל מדי פעם כמעט כל אחד יעשה איזה סטרייק. זה סוד הקסם של המשחק?
"ללא ספק, וגם התחרות הפנימית בין השחקנים. כולם יכולים לשחק בכל גיל, וגם לנצח. זה משחק פשוט וכיף. ובאמת מדי פעם אתה יכול לעשות סטרייק או ספייר וזה הטופ של המשחק".
אז הגענו כבר ל-60 מתחמים בארץ, יש מקום לעוד?
"בטח. בירושלים יש מחסור, ויש עוד ערים שאפילו שניים או שלושה מתחמים יכולים להצליח במקביל. אני מקבל פניות מהרבה מקומות בארץ, ולרוב לדעתי יש פוטנציאל טוב. צריך להקים את זה נכון ולדעת לנהל אבל המשחק עצמו הוא פופולרי ואהוב. הוא לא יהיה המכשול בדרך להצלחה".
ומה לגבי המחיר למשחק – הגענו כבר לאזור ה-40 שקל.
"זה בערך המחיר הריאלי עם ההוצאות של היום. כשאני עושה סיורים עם יזמים פוטנציאלים במקומות שעובדים טוב, אני תמיד אומר להם לצלם את המחירון. הם יצטרכו לדעת להרוויח בערך במחירים האלה. אנשים לא ישלמו הרבה יותר מזה".
כשמובארק ניצח את ערפאת
יום אחד היה טלפון מפתיע על הקו. "התקשרו אלי ממטה החברה בריצ'מונד ורג'יניה ארה"ב. אמרו לי שהם קיבלו פניה מגורם מצרי בשארם א שייח' ושאלו אם אני יכול לנסוע לשם לתת להם הדרכה. נסעתי לשם והתברר שאחד המלונות בעיר רוצה להקים מתחם באולינג בקומה התחתונה. אחרי שהתקדמנו וזה עבד יפה, הגיעו אנשי עסקים מעיר הבירה ושאלו אם אפשר לעשות אותו דבר בקהיר. נסעתי גם לשם ובמשך שנתיים עזרתי להם להקים מתחמים. אני בעצם חתום על הבאולינג הראשון במצרים".
ההצלחה של הבאולינג הגיעה עד לנשיא דאז, מובארק שאפילו אירח את ערפאת למשחק ידידות. אחרי שהנשיא ניצח הוא פנה לצ'רני ואמר לו שזה משחק מעולה ושהוא רוצה שהוא יקים 8 מסלולים בכל הבסיסים המרכזיים של הצבא המצרי. "הוא היה כל כך מבסוט שהוא ניצח, שלא עניין אותו כלום. הוא פשוט הורה למשרד הביטחון המצרי לכתוב לי צ'ק עבור המסלולים לצבא. זאת המכירה הכי קלה שהייתה לי בחיים", צ'רני צוחק.
