המאבק על הקמת מעונות סטודנטים בצפת הגיע לסיומו: ועדת הערר המחוזית לתכנון ולבנייה מחוז צפון, בראשות עו"ד נילי בן משה-ידגר, דנה בשבוע שעבר בעררים שהגישה המכללה האקדמית צפת נגד החלטות הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה צפת, וקבעה כי יש לקדם את היתר הבנייה שניתן להקמת מעונות סטודנטים, מבנה אקדמי ושטחי מסחר בכניסה לעיר העתיקה.
העררים הוגשו בעקבות החלטת הוועדה המקומית שלא להנפיק היתר בנייה, בטענה כי התוכנית להקמת המעונות עלולה לפגוע בקידום התוכנית התחבורתית העירונית, ואינה עומדת בהוראות התוכנית המאושרת. מדובר בתוכנית שאושרה לראשונה להפקדה באוגוסט 2021.
הרחבת מכללת צפת
(הדמיה: שוורץ בסנוסוף אדריכלים)
את הפרויקט מקדמת המכללה, שמהווה שלוחה של אוניברסיטת בר אילן, זה יותר מעשור במגרש שבבעלותה בין הרחובות ירושלים והפלמ"ח, בכניסה לעיר העתיקה של צפת. התוכנית מאפשרת להקים במקום מבנה שישלב מעונות, שטחים אקדמיים, מסחר וחדרי אירוח. המכללה פועלת בצפת כ-40 שנה ומשרתת אלפי סטודנטים מדי שנה, אך עד היום לא נבנו לה מעונות משלה.
לפרויקט הוקצה בעבר תקציב ייעודי בהיקף של כ-42 מיליון שקל מצד הוועדה לתכנון ולתקצוב של המועצה להשכלה גבוהה, בכפוף לעמידה בלוחות זמנים. עוד קודם לכן החליטה רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) להקצות למכללה ללא תמורה ובפטור ממכרז מגרש חלופי, בכפוף להמלצת הוועדה המקומית. לפי טענת המכללה, לאחר שהעירייה לא נתנה את ההמלצה הנדרשת, היא ויתרה על החלופה וקידמה את הפרויקט בקרקע שבבעלותה.
"העיכוב מסכן תקציבי מדינה"
בערר שהגישה טענה המכללה כי ההחלטות של הוועדה המקומית התקבלו ללא הצדקה תכנונית מספקת, לאחר שתוכנית המעונות כבר אושרה על ידי הוועדה המחוזית, ואף נדחתה עתירה שהוגשה נגדה לבית המשפט המחוזי. עוד נטען כי עיכוב הפרויקט מסכן תקציבי מדינה בהיקף של עשרות מיליוני שקלים שיועדו להקמת המעונות ולחיזוק ההשכלה הגבוהה בגליל.
עוד טענה המכללה בערר כי הצורך התחבורתי החדש "נולד" כדי לסכל את הפרויקט, וכי מאחורי ההחלטות עמדו שיקולים זרים, ובהם התנגדות למעונות שבהם יתגוררו סטודנטיות וסטודנטים יחד ולכניסת אוכלוסיות מסוימות לעיר העתיקה. הוועדה המקומית דחתה את הטענות וטענה כי החלטותיה התקבלו משיקולים מקצועיים בלבד, בשל עומסי התנועה הקיימים והצפויים באזור.
המכללה טענה כי מאחורי ההחלטות עמדו שיקולים זרים, ובהם התנגדות למעונות שבהם יתגוררו סטודנטיות וסטודנטים יחד ולכניסת אוכלוסיות מסוימות לעיר העתיקה. הוועדה המקומית דחתה את הטענות
לאחר שלושה דיונים ממושכים, בחינה מקצועית של כלל הסוגיות ואף מינוי יועצת תנועה מטעמה, קבעה ועדת הערר כי ניתן לקדם את הפרויקט תוך ביצוע התאמות נקודתיות, באופן שלא ימנע גם את האפשרות לקדם בעתיד את התכנון התחבורתי.
במסגרת ההחלטה, דחתה, כאמור, ועדת הערר את מרבית נימוקי הוועדה המקומית לדחיית הבקשה להיתר בנייה, ובהם הטענות בדבר מספר קומות האקדמיה, אופן מדידת גובה המבנה, מספר יחידות המעונות והצורך בעיכוב גורף של הפרויקט בשל התוכנית התחבורתית. מנגד, קיבלה הוועדה חלק מהטענות הטכניות של הוועדה המקומית, ובהן הצורך בהתאמות מסוימות בהיקף שטחי המעונות ובהשלמת מסמכי הרישוי.
עוד קבעה ועדת הערר כי אין הצדקה למנוע את מימוש הפרויקט כולו בשל התכנון התחבורתי המתגבש, וכי ניתן לבצע את ההתאמות הנדרשות, כך שהיתר הבנייה והתוכנית התחבורתית יוכלו להתקדם במקביל.
העירייה: "לא הוגשו תיקונים"
הוועדה מתחה ביקורת על התנהלות העירייה וכתבה בהחלטתה כי "אנו מביעים את מורת רוחנו מהתנהלות הוועדה המקומית, אשר ממאנת להשלים עם החלטת הוועדה המחוזית, וכיוצא בזה לקדם את הבקשה להיתר ומעכבת את הפרויקט. כל זאת, לאחר שהליך קידומו של הפרויקט החל לפני שנים רבות, וכשמעל ראשה של העוררת 'מרחפת' ההתניה לעמידה בלוחות הזמנים כתנאי לתקצוב הפרויקט על ידי הות"ת".
כמו כן, הדגישה ועדת הערר בהחלטתה את חשיבותו הציבורית של הפרויקט, וציינה כי המכללה האקדמית צפת פועלת בעיר זה כ-40 שנה, מהווה מוקד מרכזי להשכלה גבוהה בגליל ומשרתת אלפי סטודנטים מדי שנה, אך עד היום אין ברשותה מעונות סטודנטים.
בנוסף, נקבע כי ככל שהוועדה המקומית לא תיתן לעוררת את היתר הבנייה בתוך 15 ימים ממילוי התנאים להוצאת ההיתר, ולאחר תיקון הבקשה להיתר, תוכל העוררת לפנות לרשות הרישוי הארצית לשם הוצאת ההיתר וחייבה את הוועדה המקומית בהוצאות.
לפי תקנות מינהל התכנון, רשות הרישוי הארצית אמורה לספק כתובת חלופית וישירה ליזמים ומוסדות תכנון במקרים שבהם הוועדות המקומיות מעכבות או מתמהמהות במתן היתרי בנייה (לרוב לאחר תקופה של כ-8 חודשים מעת קליטת הבקשה שעמדה בתנאים המקדמיים). המטרה המרכזית של המינהל בצעד זה היא לעקוף את צווארי הבקבוק הבירוקרטיים ברשויות המקומיות ולזרז את קידום הבנייה למגורים בישראל.
מעיריית צפת נמסר בתגובה: "ועדת הערר המחוזית בחנה את טענות הצדדים ובמסגרת החלטתה קיבלה חלק ניכר מטענות הוועדה המקומית. נכון לרגע זה לא הוגשו תיקונים, וככל שתוגש בקשה מתוקנת להיתר בנייה, העומדת בכל דרישות הדין ובכלל התנאים שנקבעו, הוועדה המקומית תפעל לקידומה בהתאם להוראות החוק".
