מדי יום שלישי בחודשים האחרונים, כ-24 מהאנשים העשירים בעולם עולים לשיחת ועידה. הם מקבלים עדכונים על סקרים, פרסומות ותחקירים על יריביהם, ובסופה מגיעה לעיתים הבקשה המתבקשת: אולי תוכלו לתרום עוד קצת? אלה אינם פעילים פוליטיים שמנסים לגייס תרומות של עשרות דולרים. בין המשתתפים נמצאים אנשים שהקימו כמה מחברות הטכנולוגיה הגדולות בעולם והשקיעו במיזמים שהפכו למעצמות כלכליות. המשימה המשותפת שלהם: למנוע מתושבי קליפורניה להטיל עליהם מס של 5% מהונם.
שבוע לפני ההצבעה מתברר עד כמה רחוק מוכנים המיליארדרים ללכת. לפי תחקיר שפרסם אמש (שלישי) "ניו יורק טיימס", כ-80 תורמים הזרימו יותר מ-333 מיליון דולר לארגון Building a Better California, שהפך למכונת קמפיין משומנת נגד המס. הם מחליפים ביניהם מסמכים פנימיים, מצגות חסויות ורישומי תרומות. אחד המשקיעים בעמק הסיליקון השווה את המאמץ לכינוס "הנוקמים" (האוונג'רס) מסרטי מארוול: בעלי הון שלא בהכרח מסכימים ביניהם על שום דבר אחר, אבל מוכנים להתאחד מול אויב משותף.
האויב הזה מופיע בקלפי בתור "הצעה 40". ב-3 בנובמבר יתבקשו תושבי קליפורניה להחליט אם להטיל מס חד-פעמי על הונם של מי ששווים יותר ממיליארד דולר. לא מס על המשכורת ולא על רווח ממכירת מניות, אלא על עצם הבעלות על ההון, כולל מניות ואחזקות בחברות פרטיות. ההצעה מתייחסת למי שהיו תושבי המדינה ב-1 בינואר השנה, והמס אמור להיגבות מ-2027, עם אפשרות לפרוס את התשלום לחמש שנים בתוספת עלות. נדל"ן וחסכונות פנסיוניים רגילים מוחרגים ברובם מהחישוב.
את היוזמה מקדם איגוד עובדי מערכת הבריאות, מתוך רצון לממן שירותים שנפגעו מקיצוצי התקציב של ממשל טראמפ, ובראשם תוכניות הביטוח הרפואי למעוטי הכנסה. לפי נוסח ההצעה, 90% מההכנסות יופנו לבריאות והיתר לחינוך, לסיוע במזון ולהוצאות הגבייה. התומכים מעריכים שהמס עשוי להכניס כ-100 מיליארד דולר. מבחינת המיליארדרים, הסכנה גדולה בהרבה מחשבון מס אישי: אם קליפורניה, ביתה של תעשיית הטכנולוגיה האמריקנית, תתחיל למסות הון ולא רק הכנסה, מדינות אחרות עלולות ללכת בעקבותיה.
מי שהוביל את המאבק מלכתחילה היה סרגיי ברין, ממייסדי גוגל, שהעביר בשלהי 2025 את מקום מגוריו ועסקיו לנבאדה כדי להימנע מהמס המוצע. השנה תרם המיליארדר היהודי 102 מיליון דולר לקמפיין בשבע פעימות, אך מאז יולי לא הוסיף כסף, ואנשיו הבהירו לשותפיו שהגיע תורם לשלם. ברין, שהונו נאמד בכ-260 מיליארד דולר, אמר בעבר כי הוא חושש שקליפורניה תאמץ את הסוציאליזם שממנו נמלט בילדותו בברית המועצות.
לצדו ניצבים מנכ"ל גוגל לשעבר אריק שמידט, שתרם יותר מ-40 מיליון דולר, המשקיע הוותיק ג'ון דואר, שהשקיע בעבר בגוגל ובאמזון ותרם 40 מיליון דולר, ופטריק קוליסון, מנכ"ל חברת התשלומים סטרייפ, שהעביר 33 מיליון דולר. עבור קוליסון בן ה-38, יליד אירלנד, המאבק הוא גם בעיה אישית: רוב הונו נמצא במניות של סטרייפ, חברה פרטית שמוערכת ב-159 מיליארד דולר. מניות כאלה קשה הרבה יותר למכור ממניות הנסחרות בבורסה לצורך תשלום חשבון מס שעשוי להגיע למיליארדים. ברשימת התורמים נמצאים גם משקיעים מקרנות ההון סיכון הגדולות ומייסדי חברות כמו רדיט, ענקית משלוחי המזון DoorDash וענקיות הפינטק והקריפטו רובינהוד וקוינבייס (Coinbase).
מושל קליפורניה גאווין ניוסום. מתנגד למס
(צילום: AP)
אבל אלה בדיוק הפרצופים שהמארגנים אינם רוצים לראות בקדמת הקמפיין. במזכר פנימי שהפיצה החבורה הודגש כי דווקא אנשים אחרים, ולא המיליארדרים עצמם, צריכים להיות הפנים של המאבק. הסיבה פשוטה: סקרים שהזמינו גילו שהציבור בקליפורניה מחזיק בדעה שלילית על בעלי הון. הפתרון היה בין היתר לשכור חברת משפיעני רשת שתייצר תכנים שנראים יותר כמו חדשות, בעלי גוון שמאלי, ופחות כמו חומר תעמולה. לפי המצגת שהוצגה לתורמים, המטרה הייתה לחדור טוב יותר לקהל המצביעים הדמוקרטי, שאינו ממהר להזדהות עם המאבק של עשירי עמק הסיליקון.
רוב התרומות – במניות
גם הדרך שבה מגייסים את הכסף יצירתית: במקום לשלוח צ'ק, תורמים מתבקשים להעביר מניות שערכן זינק. כך הם יכולים לתרום נכס שצבר רווח בלי למכור אותו ולשלם תחילה מס רווחי הון. לפי התחקיר, יותר משני שלישים מהתרומות שהתקבלו בארגון בששת השבועות האחרונים הגיעו במניות. המארגנים אף ביקשו מחלק מהמיליארדרים לתרום אחוז מסוים מהונם, השקעה קטנה יחסית מבחינתם אם תצליח למנוע מס של 5%.
הכסף מממן מבצע פרסום עצום: בקיץ רכש הארגון זמן פרסום בשווי של עד 97 מיליון דולר. אבל המיליארדרים אינם מסתפקים בניסיון לשכנע את הציבור להצביע נגד המס. הם קידמו במקביל גם את "הצעה 42", שתאסור על המדינה להטיל בעתיד מיסים חדשים על החזקת נכסים פיננסיים ורכוש אישי. אם שתי ההצעות יאושרו, והצעה 42 תקבל יותר קולות בעד, היא עשויה לבטל את מס המיליארדרים למרות אישורו. גם הצעה שלישית, מספר 41, עשויה לסכל אותו.
המאבק חוצה מחנות פוליטיים. הסנאטור ברני סנדרס והמפלגה הדמוקרטית בקליפורניה תומכים במס, אבל מושל המדינה הדמוקרטי גאווין ניוסום מתנגד לו ואף הודיע על תמיכתו בהצעה 42. המתנגדים מזהירים שיזמים יעזבו, שחברות ייאלצו להתמודד עם מכירת מניות לצורך מימון המס ושהמדינה תאבד הכנסות עתידיות. במחקר חדש העריכו שני כלכלנים מסטנפורד שהמס יניב 28 עד 36 מיליארד דולר בלבד, ושבריחת עשירים עלולה לעלות למדינה יותר מהכנסותיו. מנגד, כלכלנים התומכים בהצעה מצביעים על הזינוק בהונם של המיליארדרים, שחלקו הגדול נובע מעליית ערך מניות שאינה חייבת במס כל עוד הן לא נמכרות. לפי מחקר שלהם, הונם של מיליארדרי קליפורניה גדל ב-144% בין 2023 ל-2025.
מנכ"ל אנבידיה ג'נסן הואנג. מוכן לשלם
(צילום: Jonathan Drake/Reuters)
לא כל המיליארדרים מתכוונים לברוח. מארק צוקרברג, ששקל לעזוב את קליפורניה כדי להימנע מחשבון מס אפשרי של יותר מ-11 מיליארד דולר, הגיע להסדר יוצא דופן עם מטא: החברה תיצור מניות חדשות ללא זכות הצבעה, שאותן יוכל למכור כדי לממן את המס בלי לאבד את שליטתו בחברה. בתמורה התחייב להתגורר במשך שמונה שנים במקום שבו נמצאים משרדי ההנהלה של מטא, כיום קליפורניה. מנכ"ל אנבידיה ג'נסן הואנג אמר לאחרונה כי אין לו בעיה לשלם יותר מיסים ככל שהוא מרוויח יותר. בסקר של אוניברסיטת ברקלי מספטמבר תמכו במס 45% מהמצביעים, 42% התנגדו ו-13% טרם החליטו.
מבחינת מארגני הקמפיין, גם ניצחון בקליפורניה אינו סוף הסיפור. במסמך פנימי הם הגדירו את היעד: תבוסה כה נחרצת למס שתרתיע מדינות אחרות מלנסות מהלך דומה. החודש הודו בפני התורמים שהם עדיין חסרים כ-25 מיליון דולר להשלמת התקציב, ושאחד מהם מוכן להוסיף 13 מיליון דולר אם האחרים יגייסו סכום זהה. שמידט התלונן בקיץ בשיחות פרטיות שהמארגנים מסבכים את המאבק עם הצעות חוק נוספות במקום להתרכז בהפלת המס עצמו. אלא שהסתייגותו לא גרמה לו לפתוח את הארנק פחות. מאז הוא תרם מיליוני דולרים נוספים והפך לתורם השני בגודלו בקמפיין שהוא עצמו אינו מסכים עם כל מהלכיו.
