הפקת הגז מתחילה להכניס כסף גדול לקופת המדינה, אולם לפי שעה הכסף שנכנס לקרן העושר שנועדה להקצות משאבים לבריאות, רווחה, חינוך ותשתיות לטובת אזרחי המדינה - עודנו נמוך בהרבה מהתחזיות המוקדמות.
מנתונים שהציג אגף התמלוגים במשרד האנרגיה עולה כי בחציון הראשון של 2022 נרשמה קפיצה משמעותית של כ-48% בסך התמלוגים שנגבו ממאגרי הגז הטבעי, שעומדים כעת על כ-824 מיליון שקל, זאת ביחס לחציון הראשון של 2021 שם עמד סך התמלוגים על כ-557 מיליון שקל. עלייה זו מגיעה כתוצאה מהפקת שיא של גז טבעי ממאגרי לוויתן ותמר בחציון הראשון של השנה, שהסתכמה ב-10.85 BCM, מתוכם כ-6.26 BCM למשק המקומי וכ-4.59 BCM לייצוא. מעבר לכך, העלייה בשער הדולר תרמה גם היא לגידול משמעותי בסך התמלוגים.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
1 צפייה בגלריה
אסדת תמר
אסדת תמר
אסדת תמר
(צילום: רויטרס)
מרביתן של ההכנסות מתמלוגים נבעו מהפקת גז טבעי ממאגרי לוויתן ותמר. סך התמלוגים שנגבו ממאגר לוויתן הסתכם בכ-453 מיליון שקל מהפקה של כ-5.62 BCM, סכום המשקף עלייה משמעותית של כ-27.5% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. היקף הייצוא היווה כ-68% מההפקה של מאגר לוויתן, ואילו היקף התמלוגים שמקורם בייצוא היווה כ-77.4% מסך התמלוגים, עקב מחירי ייצוא גבוהים יותר.
סך התמלוגים שנגבו ממאגר תמר הסתכם בכ-366 מיליון שקל מהפקה של כ-5.23 BCM, סכום המשקף עלייה של כ-85% לעומת ההכנסות מהתמלוגים מהמאגר בתקופה המקבילה אשתקד. העלייה בהכנסות נבעה בעיקר מעלייה משמעותית של כ-53.8% בכמויות ההפקה וכן עלייה במחיר הממוצע של הגז הטבעי שנמכר ממאגר תמר בחציון הראשון לשנת 2022 לעומת החציון המקביל אשתקד עקב עלייה במחיר הייצוא ועליה בשער החליפין של הדולר.
משנת 2004 עד 30 ביוני 2022, מאגרי הגז הטבעי בישראל הניבו הכנסות משמעותיות למדינה. סך ההכנסות מתמלוגים ממאגרי הגז הטבעי שגבייתם מבוצעת על ידי משרד האנרגיה עלו על סך 9.8 מיליארד שקל מאז שנת 2004, כאשר עיקר ההכנסות מתמלוגים התקבלו החל משנת 2013 עם תחילת הזרמת הגז ממאגר תמר. הצפי של אגף התמלוגים הינו להמשך עלייה משמעותית בהכנסות מתמלוגים. אגף תמלוגים חשבונאות וכלכלה עדכן היום את תחזית התמלוגים לשנת 2022 ומעריך שיסתכמו בכ-1.55 מיליארד שקל.
יצוין, כי הכנסות המדינה ממשאבי הגז הטבעי מורכבות מ-3 גורמים:
הראשון הוא התמלוגים הנ"ל, בשיעור 12.5%. אלה נקבעים על פי חוק הנפט מרגע תחילת ההפקה במאגר. הניהול, הגבייה והבקרה על התמלוגים מתבצע באגף התמלוגים במשרד האנרגיה, והכספים מועברים ישירות לקופת המדינה.
השני, הוא מס חברות בשיעור של 23% מהרווח, הנקבע על פי פקודת מס הכנסה ומנוהל על ידי רשות המיסים.
השלישי, שאמור להכניס לקרן העושר מיליארדי שקלים - הוא "מס ועדת ששינסקי": מס רווחים ממשאבי טבע בשיעור של 20% - זהו מס מיוחד שנקבע בעקבות ועדת ששינסקי, המנוהל בקרן העושר על ידי בנק ישראל ומועבר לקרן הייעודית על פי החוק. התשואה מהקרן מועברת לתקציב המדינה למטרות שהן רווחת האזרח. בעבר חזו שהקרן תגיע למיליארדי שקלים כבר לפני שנתיים אולם היא חצתה את מיליארד השקלים רק לפני חודשים ספורים והחל מצבירת סכום זה ניתן יהיה להשתמש בקרוב לפי שעה רק בכמה עשרות מיליוני שקלים שכן השימוש ייעשה רק בתשואות על כספי הקרן ולא בכל הכספים שיצטברו בה.
שרת האנרגיה, קארין אלהרר ציינה כי "משמעותה של הגדלת הכנסות המדינה מתמלוגי הגז הטבעי בכ-50% בחציון הראשון של 2022 היא הגדלת הכסף המושקע בקופת המדינה. השנה נשבר שיא בהפקת גז טבעי ממאגרי לוויתן ותמר, שיישבר פעם נוספת עם תחילת הפקת הגז הטבעי מאסדת כריש הצפויה בקרוב. הגז הטבעי שמופק מיועד בראש ובראשונה למשק המקומי, אך גם לייצוא וחלקו אף ימכר בהמשך לאיחוד האירופי המתמודד עם משבר אנרגיה חסר תקדים. זאת, כחלק מהסכם טרילטרלי שנחתם בחודש יוני האחרון, בין ישראל מצרים והאיחוד האירופי לייצוא גז טבעי ישראלי לאיחוד האירופי".