"האב אבטחת מידע", חברת אבטחת המידע שהוקמה על ידי יזמים יוצאי 8200 ו-81, מסתערת לעבר הנאסד"ק עם חוזים עתידיים בהיקף חצי מיליארד דולר בעבור טכנולוגיית ההצפנה שלהם, כאשר בין לקוחותיה נמנים הפנטגון, לוקהיד מרטין, סימנס ואפילו משרד הביטחון הישראלי.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לתוכנית כסף חדש ב-ynet radio
בשוק אשר מתעדף חברות עם "קאש פלו" חיובי, שכבר נמצאות אחרי שלבי המחקר והפיתוח, רבים משוכנעים שהיא מצדיקה שווי של 1.28 מיליארד דולר. למרות זאת, היא ירדה במסחר בתל אביב 9% לאחר עלייה שנתית של מעל 60%, ועוד באותו היום שהודיעו על אישור המיזוג עם חברת הספאק האמריקנית "מאונט רייניר". האם יש משהו שאנחנו מפספסים?
החברה, שחרטה על דגלה "אבטחת סייבר לא באמת עובדת", הצליחה להחתים כלקוחות גופי ענק ולייצר מכירות בסדרי גודל משמעותיים, ספגה מכירות משמעותיות על ידי תעודות סל וקרנות ישראליות. על פניו, הדבר אמור לייצר בהלה בקרב הציבור. אולם, בהתחשב בכך שהחברה עתידה להימחק ממסחר בתל-אביב בסוף החודש הזה (אירוע תקדימי בפני עצמם) ובכך שקרנות הסל מחויבות במכירות מתקנות, ניתן להסביר באופן טכני את המכירות בשוק.
אז מה עוצר משקיעים ישראלים מלרכוש את המניה? ניכר כי ישנם פערים בסיסיים בהבנת העסקה אותה האב מציגה לציבור. דבר שאינו מפתיע לאור השוני שלה בנוף והתקדימים שקדמו לה. ראשית, פערי הערכת השווי בין השוק הישראלי לאמריקני אינן ברורות למשקיע הישראלי. בעוד האמריקנים מסתכלים על חוזים והצהרות חזון באופן מעמיק ומנתחים את יציבות החברה ויכולתה להגיע להחזקה משמעותית בקהלי היעד שלה, בישראל ישנה אווירת "בלוף של סייבר" במסגרתה כל אחד מכיר מישהו שמכיר אחר, ומניחים שכולם מנסים לנפח את הסיפורים על החברה בכדי לעשות "מכה", בדרך כלל על הגב של הציבור.
בראייה ה"אמריקנית", אם מכפילי השווי המאפיינים את שוק הסייבר בארה"ב עומדים על מכפיל הכנסות חציוני של 14.2, על פי שווי העסקאות המדווח של האב (150 מליון דולר בשנה), החברה צריכה להיות מוערכת בכ-2.1 מליארד דולר - כמעט כפול מהשווי המתוכנן לחברה ביום ההנפקה בנאסד"ק. דווקא האב, בניגוד לחברות רבות אשר הגיעו לנסדאק דרך עסקאות ספאק, בחרה לעצמה מכפיל שווי שמרן יחסית של 11.7 בערך - שמוביל אותה להערכת השווי הנקובה.
עדיין, לישראלים לא ברור איך "הקסם" קורה ובאבחה אחת מניות בשווי שישה-שבעה שקלים הנסחרות בתל אביב צפויות בִּן לַיְלָה כמעט לרבע את שווין ולספק החזרי רווח משמעותיים למשקיעים הישראלים. כמו כן, ישנה חשדנות בשוק הישראלי כלפי פערי השער הצפויים, בכך שהשוק לא סוגר את הפער כבר עכשיו בציפייה. גם העובדה שמשקיעים זרים אינם מצטרפים לחגיגה וקונים בתל אביב מניות שאמורות לשקף רבע מהמחיר המוצע בנאסד"ק, לא מוסיפה לאהדת הציבור. ולבסוף, לא ברור האם יהיה בארצות הברית מי שיקנה את המניות במחיר הנפקה של 10 דולר אמריקני למניה.
על מנת לבדוק את הטענות הללו, יש צורך להבין כיצד עובד שוק ההון האמריקני. כמו בישראל, גם בארצות הברית הקניות המסיביות של ניירות ערך מבוצעות על ידי משקיעים מוסדיים בעוד המסחר היומיומי והחלפת הידיים של ניירות ערך קורה בידי משקיעים פרטיים. כל זה נכון בהקשר לשוק המשני. החיה הביזארית (ולא בהכרח לרעה) שיצרה האב כוללת הנפקה ראשונית לציבור של חברה שכבר הונפקה. וזו אחת מהסיבות שקשה להבין את העסקה. בעבור המוסדיים האמריקנים, אין הבדל בין חברה פרטית לחברה הנסחרת בישראל כיוון שהיא מחוץ להישג ידם הרגולטורי. לכן, האב תיבחן במסוגלותה לעמוד בהבטחותיה לגייס רוכשים מוסדיים מיפן, ארה"ב וקנדה בהיקפים של מאות מליוני דולרים בחודשים הראשונים של המסחר - ובאם תעשה כן, בהחלט סביר שהמשקיעים הישראלים ימצאו קונה למניות שלהם במחיר 10 דולר למניה ולייצר להם את הרווח שביקשו.
מחזיקי המניות הנוכחיים בהאב צפויים בימים הקרובים לראות פעילות רכישה ומכירה שישקפו גלי עליה וירידה במחיר המניה בישראל עקב מגמות ההידוק של מכירת המניות בידי המחזיקים הקיימים, לצד מכירות מסיביות של קרנות סל לקראת מחיקתה ממסחר בישראל. לאחר מכן, תצטרך החברה לדווח על פי הבטחותיה לרשות לניירות ערך כי בכוונתה להימחק ממסחר, ומשם אנו צפויים לעשרה ימים של החלפות ידיים מרובות בשוק, שבסיומן המניה תמחק ממסחר בישראל - ולמחרת היום תחל להיסחר בנאסד"ק.
בשווקים הפיננסיים ישנן סכנות אינהרנטיות, אך מדובר לכל הדעות בעסקה תקדימית, הן במבנה ההון והתאגיד הנבנה, הן בהבטחותיה של החברה והן בפערי השער הניכרים המשקפים קפיצה בשווי החברה. עם זאת, משקיעים רבים משוכנעים שהנתונים הפונדמנטליים של החברה תומכים בהערכות השווי שלה, כך שאם תצליח החברה לייצר מודעות ועניין בקרב משקיעים מוסדיים בארצות הברית, יש סיכוי לא מבוטל שהאב תכנס לספרי ההיסטוריה כאחת מהעסקאות המרשימות של שוק ההון הישראלי.
אין לכותב ו/או לאתר ynet נגיעה ו/או ניגוד עניינים עם תוכן הפרסום. התוכן אינו מהווה יעוץ פיננסי או יעוץ בתחום ההשקעות או יעוץ פרטני ו/או תחליף ליעוץ כאמור למי מקוראיו. יעוץ כאמור נדרש על בסיס משתנה ממקרה למקרה. כמו כן, אין הפרסום משום הצעה לציבור והדיון במסגרת התכנים הינו תיאורטי, אינו מהווה המלצה ואין התחייבות שהינו שלם ו/או חף מאי דיוקים והשמטות.
