(צילום: ירון ברנר)

הקרב על החמאה: לאחר ששר האוצר ישראל כץ החליט לאפשר את המשך ייבוא החמאה ללא מכס, בניגוד לבקשתו של שר החקלאות אלון שוסטר לעצור את ההחלטה, הגיע שוסטר לאולפן ynet והבהיר: "הבקשה שלי ממשרד האוצר הייתה לבחון באיזה דרך יתבצע הייבוא, לפי ההערות המקצועיות של אנשי המקצוע, ולא של הפוליטיקאי שנכנס לפני רגע למשרד".
שוסטר טוען כי הוא לא מתנגד לייבוא באופן גורף, אלא לאופן שבו הוא מתבצע, שכן לדבריו בזמן שהתקבלה ההחלטה על הייבוא החופשי של חמאה לארץ מדובר היה בהחלטה ייחודית וזמנית, שאושרה בשל מחסור בחמאה שהחל בסוף 2018. "קודם כל חשוב להסביר שהמכס קיים, וההחלטה שהתקבלה היתה לפרק זמן של עוד חצי שנה", אומר שוסטר.
שר החקלאות הנכנס, אלון שוסטרשר החקלאות הנכנס, אלון שוסטר
שר החקלאות הנכנס, אלון שוסטר
"חשוב להבין שהציבור ממילא משלם עכשיו יותר על החמאה", ממשיך שוסטר, ואכן, כפי שפורסם ב-ynet, חלק מרשתות השיווק הפקיעו את מחירי החמאה המיובאת מעבר למחיר המפוקח. עם זאת, בבקשתו של שוסטר לבחון מחדש את הייבוא החופשי, השאלה העומדת על הפרק היא האם מדובר בדאגה לחקלאים ולרפתנים שהייבוא פוגע בפרנסתם, או בדאגה למחיר הסופי שמקבל הצרכן.
במכתב הבקשה לעצירת הייבוא החופשי כתב שוסטר לכץ כי שר האוצר הקודם משה כחלון חתם על הצו בעקבות המלצת מנכ"ל משרד החקלאות, שקבע כי כשיש קונפליקט בין טובת החקלאים לבין טובת הצרכנים טובת הצרכנים עדיפה. שוסטר כתב לכץ כי "עמדתי שונה מעמדת המנכ"ל".
כץ ענה בתגובה: "כפי שפעלתי למען אזרחי ישראל ברפורמת השמיים הפתוחים וברפורמה להגדלת התחרות בנמלי הים שביצעתי למרות ההתנגדויות הרבות, ולאחר שבחנתי את כלל האפשרויות שעמדו בפני, בחרתי שוב באזרחי ישראל שמתמודדים עם יוקר המחיה והשלכות משבר הקורונה ולכן החלטתי לאפשר ייבוא חופשי ללא הגבלות מס נוספות".
באולפן ynet אומר שוסטר כי "הצרכן לא ישלם יותר על חמאה, בטח שלא בגלל משרד החקלאות". עם זאת, הוא מסייג כי "בסוף שר החקלאות לא אחראי על נושא פיקוח המחירים, ולכן לא אתן שום הבטחה שקשורה במחירים משום שהיא תלויה בהסכמות עם משרד הכלכלה, משרד האוצר ועוד".
בכל אופן, לדבריו, "מרגע שיש כמות ייבוא מאוד גדולה, נוצר מצב לא הגון שהחמאה המקומית מפוקחת והחיצונית לא מפוקחת. זה המצב כרגע, ולכן המחירים של החמאה המיובאת הרבה יותר גבוהים.
"בואו נדבר על נושא התכנון. התכנון בענף החלב מזה 100 שנים הוא לא הסיבה לעליית המחירים, הוא הסיבה לכך שיש לנו רפת מפוארת, עם ייצור אדיר, שלומדים אותנו ומאיתנו בחו"ל. אנחנו לא הולכים לזרוק את הפרות ביחד עם החלב".
למה שר האוצר היה צריך לצאת נגד היוזמה שלך? הוא לא הבין שזה לא יגרור עליית מחירים?
"אני לא יודע, אני לא יכול לדבר בשם ישראל כץ, שהיה שר החקלאות בעצמו. הוא מושבניק, הוא מבין את העניין. יש לו על הראש את משבר הקורונה עם עשרות רבות של מיליארדים שצריך לתקצב, ואנחנו נשתדל שבחלקת האלוהים הקטנה שלנו נוכל לספק ארוחת בוקר טעימה. גם חלב, גם ביצים וגם ירקות טריים. אנחנו מייצרים כאן בארץ חלקים גדולים מאוד ממרכיבי הסלט הישראלי".
אבל גם על פלפלים ומלפפונים אנחנו משלמים הרבה מאוד בשבועות האחרונים.
"נכון, מכיוון שהתעשייה החקלאית היא ענף שמאוד מושפע באופן חזיתי ממזג האוויר ואנחנו רואים את מה שקורה בחוץ". לדבריו, הוא לא ממהר להגדיר את הייבוא של אותם ירקות "בדיוק מאותה הסיבה שהזכרנו קודם את החלב. אנחנו רוצים לייצר ענף חקלאות רציני, מקומי. אנחנו רוצים להבטיח תוצרת טרייה".
גם במחיר שהעלות הזאת תגולגל על הצרכן?
"לא, יש נוהל מאוד ברור. אנחנו לא מתנגדים עקרונית לייבוא, אנחנו מאזנים בין טובת הצרכן, בין תחושת החקלאי שכדאי יהיה לו להשקיע וגם שהבן שלו יישאר לעבוד בתחום, וגם בין הצרכים הלאומיים ופריסה בגבולות. אסור לשכוח שבתקופת הקורונה בקושי מצאנו מדינות אחרות שמהן אפשר לייבא. יש חשיבות בריאותית ממדרגה ראשונה כדי לייצר כאן".

בקשה לאישור תביעות ייצוגיות נגד הרשתות בשל מחירי החמאה

בתוך כך, רגע לפני הדיון בבג"ץ ביום שני בעתירת הרפתנים נגד שרי האוצר והחקלאות לשעבר שביטלו את המכס על ייבוא חמאה - מתחילה התקוממות צרכנית.
שתי תביעות ובקשות להכרה בהן כייצוגיות, הוגשו הבוקר כנגד רשתות השיווק שמכרו חמאה במחיר הגבוה מזה שנקבע בצו הפיקוח על המחירים. תביעה בגובה 2.5 מיליון שקל הוגשה בבית המשפט המחוזי מרכז הוגשה על ידי עמית גנסין, נגד הרשתות שופרסל, ויקטורי, פרשמרקט, יינות ביתן, מגה ורמי לוי שיווק השקמה. לטענת התובע, הרשתות הגדילו בכך את רווחיהן על חשבון הציבור. הוא מבקש מבית המשפט פיצוי של הצרכנים ולחייב את הרשתת למכור חמאה רגילה במחיר המפוקח. חיים חן סבג וליבנה כץ הגישו תביעה לבית משפט השלום בחיפה בגובה 2.34 מיליון שקל, כנגד רמי לוי, שופרסל, ויקטורי, מגה יינות ביתן ומחסני השוק, בטענה דומה.
התובעים טוענים כי המחוקק צפה מבעוד מועד אפשרות שהרשתות יתחכמו וינסו לבצע סיווגים שונים של מוצרים על מנת להחריגם מהרשימה, לצורך מכירתם במחיר גבוה. כדי למנוע זאת, קבע המחוקק שהמחירים המפוקחים יחולו גם על מה שמוגדר כ"מוצר דומה".
מחיר חמאה באריזת 100 גרם עומד על 3.94 שקלים וצו הפיקוח אינו מצמצם את תחולתו רק לחמאה תוצרת ישראל, אלא חל על כל חמאה רגילה. במרץ החולף, פרסם המפקח על המחירים את עמדתו וקבע כי נוכח השינוי שחל במאפייני שוק החמאה וכניסתה של חמאה מיובאת למסחר בהיקפים נרחבים, יש לראות בחמאה מיובאת כמוצר דומה לחמאה מקומית וקבע כי מתחילת חודש מאי השנה, יבצע אכיפה של הוראות אלו.
מחסור בשומן ומחלוקות עם משרד האוצר ב-2018 על מחיר מוצרי החלב שבפיקוח, הובילו את המחלבות תנובה וטרה לצמצם את ייצור החמאה. את המחסור מילאו יבואנים שהביאו לארץ חמאה במכסות פטורות ממכס שקיבלו. המחסור בחמאה המקומית גדל עד כדי כך שהשנה היקפי הייבוא הגיעו לשיעור דומה לזה של הייצור המקומי והצרכנים נאלצו לקנות חמאה מיובאת. אלא שהחמאה, נמכרה במחיר גבוה מזה המפוקח.
כפי שנחשף השבוע בכלכליסט, למרות הכרזתו, המפקח על המחירים אישר לווילי פוד להחריג מפיקוח מחירים את החמאה הפינית valio שהיא מייבאת בטענה כי זו חמאה מיוחדת. במכתבו כתב המפקח כי "מדובר בחמאה ייחודית מפינלנד מרפתות המייצרות על מרעה מלא בתוספת תרבית לקטית עם חיי מדף, מרקם וצבע שונים. השתכנעתי שמדובר במוצר שונה".
בשימוע שהתקיים השבוע בוועדת המחירים המשותפת למשרדי האוצר והכלכלה בעניין המשך הפיקוח על מחירי החמאה, טענה נציגת המועצה לצרכנות כי "אם יוסר פיקוח מחירים על החמאה, מחירה יזנק" זאת בעוד היבואנים איימו כי אם לא יוסר הפיקוח על החמאה, לא תהיה כדאיות כלכלית לייבוא והשוק עלול לחזור למצב של מחסור כפי שנרשם בשנה שעברה.
השתתפו בהכנת הכתבה: אלכסנדרה לוקש, מורן אזולאי ונורית קדוש.