"אני חושב שתחום השכירות פרוץ. אין לו רגולציה ברורה והוא דורש רפורמה מאד משמעותית", כך אמר השר זאב אלקין המכהן כשר במשרד האוצר האחראי על שיקום הצפון והדרום בוועידת מרכז הנדל"ן 2026 באילת. נזכיר כי אלקין כיהן בעבר גם כשר הבינוי והשיכון. עוד הוסיף השר אלקין בהקשר של תחום השכירות כי, "יש להעניק הטבת מס למשכירי הדירות כולל הצמדה קבועה כדי שהמחירים לא יקפצו. חברת דירה להשכיר מאד חשובה אבל לא תפתור את כל הבעיה של שוק השכירות".
עוד אמר אלקין כי חזרת התושבים לצפון היא אתגר: "תהליך החזרה הסתיים לפני הסבב הזה וזה בוודאי השפיע כשאנשים חוזרים ויש אתגר בטחוני יש תהליכים שנעצרים ואנשים חושבים פעמיים. העברנו החלטת ממשלה ייעודית לגבי קריית שמונה ובעיר יהיו פרויקטים חדשים בתוך כשנתיים. החלטנו גם להשקיע בהתחדשות עירונית בעיר. אין סיבה שהתושבים בעיר יופלו לרעה ביחס לתושבי בת ים. פה המדינה צרכיה להכניס יד לכיס".
בפאנל תחת הכותרת "לצאת מההריסות" שהתייחס לפגעי המלחמה ולהתחדשות עירונית השתתף יורי גמרמן, מנהל הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית הנכנס, שאמר "אנחנו מביאים המלצות לממשלה על מנת לקדם פרויקטים כבר בשלושה אתרים שנפגעו במלחמה. זו עבודה משותפת מאוד ומקיפה של מנהל התכנון, רשות המיסים, השמאי הממשלתי והרשות להתחדשות עירונית".
"לא כך קיוויתי להתחיל את התפקיד, אני רוצה לטפל ברשימה של נושאים אבל למרות האתגר שהיה לפנינו התחלנו להניע את הגלגלים המטרה שלנו ליצור מסלול שיאפשר את פישוט הליכיי התכנון ותוך שנה וחצי לאשר תכנית, המטרה היא לגייס את מערכת תכנון לאשר תוכניות כמה שיותר מהר. החזון שלי הוא שמעל 60% מהיתרי הבנייה בשנים הבאות יהיו בהתחדשות עירונית".
"לפתוח הסכמים עם הדיירים זה לא מקובל"
בפאנל שעסק בבנייה ובשיווק דירות בעיר תל אביב התייחס היזם יגאל דמרי לנושא ההתחדשות העירונית בעיר ואמר כי, "ישנם פרויקטים שאינם כלכליים — יש לי מספר פרויקטים בתל אביב שעומדים על אפס, ואפילו במינוס; היום לא היית לוקח אותם. לפתוח הסכמים עם הדיירים זה לא מקובל ולא נעשה כך, אבל אין ברירה, על אף שהרווחיות כמעט ואינה קיימת".
יגאל גמריצילום: סיון פרג'בעניין שדה דב אמר דמרי, "יש תחרות קשה מאוד בשדה דב, אבל תל אביב היא עיר חזקה ואני מאמין בה. עיריית תל אביב נוהגת כפי שנהגה בעבר ויוצרת תוכנית שכל הבסיס הכלכלי שלה מדומיין. ברובעים 5 ו-6 לא יקרה דבר אם לא יינתנו זכויות בנייה. יחד עם זאת, ביחסים החדשים שנרקמים עם עיריית תל אביב, יש גם הרבה מה ללמוד ממנה — מגיע להם קרדיט על העבודה שהם עושים. ראינו תקופות כמו הנוכחית בעבר — היא תחלוף, הריבית תרד. עוד מעט לא תהיה עזה, לא חיזבאללה ולא איראן, ונראה את המציאות אחרת" סיכם דימרי.
משתתף נוסף בפאנל היה אילי בר, בעלים ומנכ"ל משותף באקו סיטי, שהתייחס למכירות החברה בתל אביב וזהות הרוכשים. לדבריו, "רק לאחרונה ביצענו ארבע עסקאות יוקרה משמעותיות בתל אביב, וזה מבחינתנו סימן ברור לכך ששוק המגורים בעיר מתחיל להתאושש. חלק גדול מהרוכשים מגיעים מקהילת ההייטק, אבל לא רק - אנחנו רואים גם גידול משמעותי של אוכלוסיית רוכשים בני 55-60, אנשים שביססו קריירה ומשפחה, וכעת מתכננים מחדש את השלב הבא בחיים שלהם. הרבה מהרוכשים ישבו על הגדר תקופה ארוכה וחיכו לראות לאן השוק הולך, אבל בסוף אנשים מתעייפים מלחכות ורוצים לחזור לקבל החלטות על החיים שלהם ועל הבית שלהם".
עוד הוסיף בר ואמר, "אחת התופעות המעניינות ביותר שאנחנו מזהים היא המעבר של משפחות מהשרון ומבתים פרטיים אל תוך תל אביב. אלה אנשים שמגיעים מווילות גדולות עם גינה, אבל דווקא לא מחפשים פנטהאוזים נוצצים. ברוב המקרים הם מחפשים דירה עירונית נעימה עם מרפסת, בקומה חמישית או שישית, במקום שמאפשר להם לרדת ברגל לבית קפה, לתיאטרון, לסינמטק או לפגוש חברים. הם מחפשים איכות חיים עירונית, קהילה ונגישות - ופחות את תחושת הבידוד של הבית הפרטי. זה שינוי תפיסתי עמוק שאנחנו רואים שקורה ממש מול העיניים שלנו."
"לנהל סיכונים בצורה נכונה"
שרת התחבורה מירי רגב השתתפה אף היא בכנס ודיברה על האתגרים שמציבה המלחמה: "אחד האתגרים הגדולים של מדינה זה בעצם לאפשר תעופה אזרחית כשהבסיסים שלה נמצאים בתוך נמלי התעופה האזרחיים. נתב"ג ורמון הפכו להיות בסיסי צה"ל לכל דבר. לשמור על שמיים פתוחים בתקופת מלחמה זה מאוד מורכב. במהלך המלחמה החזרנו כ-600 אלף ישראלים שיצאו וחזרו ארצה. המציאות הזאת מחייבת אותנו לנהל סיכונים בצורה נכונה".
על שדה התעופה בהרצליה שעתיד להתפנות ב-2028, ציינה רגב כי "עד שלא יהיה שדה חלופי, לא נפנה את השדה בהרצליה. חשבו על חדרה אבל זו חלופה לא טובה. דיברו איתי על ראשון לציון וצריך לבדוק את הנושא עם ראש העיר, זה יכול להיות פתרון נפלא לעניין".
בפאנל בנושא הסרת חסמים בהתחדשות עירונית אמר גילי בלולו השמאי הממשלתי כי, "החסם המרכזי ביותר בעולם ההתחדשות העירונית הוא מצב השוק. מטבע הדברים הפרויקטים האלה לוקחים הרבה שנים. הגענו למצב שהשוק היום בקיפאון ובהרבה פרויקטים יזמים מגיעים להיתרי בניה ולא יכולים לעמוד בהתחייבויות שלהם וצריכים לפתוח הסכמים ולהפחית תמורות וזה חסם מאוד מרכזי. בפריפריה, החסם המרכזי היא היעדר כדאיות הכלכלית. מישהו צריך להכניס את היד לכיס כדי שתהיה כדאיות כלכלית בפריפריה".
בפאנל שעסק בנושא 'חסם או זרז -השפעת הלחימה על ההתחדשות העירונית' התייחסה שירה ברנד סגנית יו"ר מטה התכנון הלאומי, לטענה שהמנהל מתנגד להרחבת הממדים והסבירה כי: "אנחנו לא נגד, כן חשבנו שהרגולטור על הממ"דים שזה פיקוד עורף, קבע שטח מינימלי ולפני התיקון לא הייתה מניעה לעשות ממ"ד גדול יותר. חשבנו שאם נאפשר הגדלה כמו שנתנו בחוק התכנון ולא בתקנות, זה יעכב הרבה מאוד פרויקטים, מכוון שיעצרו את התכנון ויעשו תכנון מחודש.
צילום: קובי קנטור בפועל זה גם מה שקרה עם הרבה פרויקטים שעמדו לפני היתר נעצרו וחזרו לשולחן התכנון. היום בדיעבד אחרי שכבר נעצרו הפרויקטים, ברור שאנחנו לא מתנגדים לממ"דים האלה. רק בחודש האחרון במועצה הארצית עבר האישור שמגדיל את התוקף של תקנות הפטור להיתר לממ"ד. יש לנו היום למעלה מ-6,000 ממ"דים שאושרו במסלול של פיקוד העורף".
"לדאוג לגורל שלהם"
נחמה בוגין, יו"ר לשכת שמאי המקרקעין התייחסה לחוק השיקום ולאפשרות שניתנה לבעלי הדירות לבחור בחלופת ה-Buyout וציינה, "זוהי תוספת חשובה מאוד לחוק. לא מדובר בחוק רגיל, הוא מטפל באנשים שחרב עליהם עולמם בגלל פגיעת טיל. אמרתי לאורך כל הדרך, רק אם יראו קודם את בעל הדירה מול העיניים, רק אז החוק באמת יצא לפועל. החלופה היא חיונית מכוון שלא מדובר בדייר רגיל בפרויקט של פינוי בינוי שמחכה בנחת בדירה שלו על שהתב"ע מבשילה והפרויקט מקבל היתר. מדובר באנשים שנמצאים חודשים ארוכים מחוץ לבית בחוסר וודאות".
נחמה בוגיןצילום: ניר שהרבניעוד הוסיפה בוגין כי, "דיירים צריכים להתכונן לשלב הזה, לדיון של ה-Buyout אם הם הולכים לחלופה הזאת. רבים כבר עושים את זה. חשוב לפנות לשמאי שילווה אותם בכל המהלך. הדיירים צריכים להבין שיש להם לא מעט כח בידיים להחליט ולדאוג לגורל שלהם".
