קרן מיוחדת הוקמה כדי לעזור לעסקים שנפגעו ממשבר הקורונה, אך בעלי עסקים שביקשו הלוואות נדרשו להציג שורת מסמכים שאת חלקם קשה להשיג כרגע, ורבים התייאשו. לפי הערכה, אף ש-85% מהכסף ניתן בערבות מדינה, הבנקים מנסים לברור מהמבקשים את מי שסביר שיעמדו בהחזר.
באוצר אמרו במענה לפניית "ידיעות אחרונות" ו-ynet: "אנו מצפים מהבנקים להתגמש ולבקש רק את המסמכים הכי נחוצים למתן ההלוואות. אין סיבה לעכב אותן".
2 צפייה בגלריה
ירושלים
ירושלים
עסקים ריקים בירושלים
(צילום: EPA)
ל"ידיעות אחרונות" ול-ynet נודע כי בין הדרישות שהציבו הבנקים לקבלת מסמכים ניתן למצוא לתאגיד, דוחות מבוקרים ל-2018 ומאזן בוחן ל-2019, ורצוי גם לרבעון ראשון השנה, ולעוסק מורשה דוח הכנסות והוצאות למס הכנסה ושומת מס.
2 צפייה בגלריה
שי באב"ד
שי באב"ד
שי באב"ד
(צילום: אלכס קולומויסקי)
כן נדרשו הפונים להציג פירוט יתרות ומסגרת בבנקים וגופים חוץ-בנקאיים, הצהרת עושר עדכנית, נתונים שוטפים, תזרים צפוי, פירוט של צעדי ההתמודדות עם הקושי התזרימי ועוד.
לפי רו"ח רעיה קידר, המייצגת בעלי עסקים שרצו הלוואה, לא ברור למה הבנקים מערימים כאלו קשיים על מי שמנסים לחלץ את העסק שלהם. כך למשל בעל עסק שפנה לבנק, קיבל רשימת דרישות הכוללת כמות טפסים גדולה מבכל הליך אחר, לדבריה.
רואי חשבון ויועצי מס ציינו, שכלל לא ברור איך הבנקים יצליחו לטפל ברבבות בקשות להלוואות שהוגשו להם, תוך 7 ימים כפי שדרש האוצר. להגנת הבנקים ציינו גורמים פיננסיים, שהונחתה עליהם דרישה חד־צדדית ושאינם ערוכים למתן אלפי הלוואות מיידית.
הליך ההלוואות תוכנן תחילה בדומה לבקשת ערבות בימים רגילים, עם גוף המתאם בין הלקוח לבנק, אך בהמשך הוחלט שהבקשות יגיעו ישירות לבנק, וההליך ייארך שבוע. הריבית קובעה לפריים+1.5% (כיום 1.75% לשנה), להחזר הריבית ניתן גרייס לשנה, והעמלות בוטלו. על השינוי הוחלט ב־30 במארס, מיידית, וכעת כל בנק קובע אילו מסמכים לדרוש. עסקים רבים נאלצו להכין הכל מחדש, וגם הלינק באתר הקרן ברשות לעסקים קטנים ובינוניים, שנפתח לרישום ב-1 באפריל, אינו פועל רוב הזמן.
באוצר ציינו שיבקשו מהבנקים להקל על המבקשים ולזרז את התהליך, "אך ברור שזכותם להבטיח שההלוואה תינתן רק לזכאים, ותוחזר". השר כחלון אמר: "אני מצפה שהבנקים יפעלו כעת למען הלקוחות ולא נגדם. קיבלתם את הביטחונות הכי גדולים שניתנו אי פעם - אל תקשו על המבקשים שבמשבר".