הכלכלן שלמה מעוז ונשיא התאחדות התעשיינים רון תומר על הנזקים למשק הישראלי
(צילום: אורי דוידוביץ)

במשרד האוצר חוששים שהסגר במתכונתו הנוכחית או באופן דומה יימשך עוד הרבה מעבר לשבועיים, ולכן התעקשו לפתוח ככל האפשר את הפעילות במגזר העסקי לקראת הסגר השני. הנזק מסגר ממושך יותר מוערך כעת במשרד האוצר כבר ב-50 מיליארד שקל ואף ביותר מכך אם יגלוש לתוך חודש נובמבר. כך נודע ל-ynet הבוקר (שישי).
בשבוע שעבר העריכו באוצר שהסגר יעלה 20 מיליארד שקל. בישיבת הממשלה שלשום טענה הכלכלנית הראשית באוצר כי היקף הנזק יהיה 35 מיליארד. יום לאחר מכן אמרו באוצר כי סגר ממושך יותר יעלה למשק 50 מיליארד שקל, והיום בצהריים, פורסמה לפתע הערכה חדשה הן באוצר והן בבנק ישראל, עם הערכות לנזק בהיקף של 10-12 מיליארד שקל.
לפי הפרסומים של חטיבת המחקר של בנק ישראל ושל הכלכלנית הראשית באוצר היום בצהריים, פתיחה ברגע האחרון של חלק מהענפים שתחילה תוכנן שיהיו סגורים לחלוטין, כמו הבנייה וההיי-טק, הביאו לתחזיות חדשות ונמוכות משמעותית. עם זאת, התחזיות מתייחסות לסגר בן שבועיים, למרות שבאוצר חוששים כאמור כי הסגר יארך הרבה מעבר לשבועיים.
את המאבק לפתיחת חלק ניכר מהעסקים ניהל שר האוצר, ישראל כץ, שהיה בקשר עם ראש הממשלה, גורמים בכירים בממשלה, חברי כנסת וגורמים בכירים בתחום הבריאות. בכיר באוצר אמר בצהריים כי "הדברת המגפה הכלכלית לא פחות חשובה מהדברת המגפה הבריאותית, אחרת לא יהיה לנו משק במצב איתן יחסית לחזור אליו אחרי הסגרים והנזק שייגרם יהיה לאורך שנים".
ישראל כץ ישראל כץ
שר האוצר ישראל כץ
(צילום: לע"מ)
שר האוצר כץ אמר ל-ynet שעה קלה לפני תחילת הסגר, כי "נקודת המוצא שלי היא שהמצב הבריאותי חמור והסגר לא ייגמר בסוף סוכות. דווקא בגלל זה היה חשוב לשמר את התשתית העסקית הנחוצה כדי שלא תיסגר לזמן ממושך וכדי שהנזק למשק לא יהיה חסר תקנה".
על פי הערכות מעודכנות, חוששים באוצר שהצמיחה תיפגע מהסגר השני לפחות בעוד שני אחוזי תוצר, וכי עוד מיליארד שקל מתקציב המדינה ישמש לתשלום דמי האבטלה לכחצי מיליון עובדים שצפויים להיות מוצאים לחל"ת, בעיקר אם המשק ייסגר מעבר לשבועיים.
עוד נודע היום, כי במשרד האוצר יתחילו להכין כבר בשבוע הקרוב, עוד לפני חג הסוכות, את אלפי סעיפי תקציב המדינה לאישור ב-23 בדצמבר. זאת, לאחר שבאוצר לא הכינו את התקציב מאז שהוחלט לדחות את הגשתו מה-25 באוגוסט לשבוע שלפני סופה של השנה האזרחית הנוכחית.

עובדים במגזר הציבורי יצאו לחופשה מרוכזת מיום הכיפורים ועד לתום סוכות

בתוך כך, הושגו הסכמות חדשות במגזר הציבורי. בהמשך להחלטת ממשלת ישראל על החמרת ההגבלות במשק והמעבר למתכונת חירום במגזר הציבורי, הגיעו הבוקר הממונה על השכר, קובי בר נתן, ויו"ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד להסכמות בדבר התאמת ההסכם להסדרת הפעילות במגזר הציבורי, שנחתם ב-16.09.2020.
בהתאם להסכמות ולנוכח התקופה המצומצמת של ימי העבודה בתקופה המדוברת, עובדי המגזר הציבורי שלא ידרשו לעבודה בהתאם לכללי העובד שבהסדר, הצפויים לצאת לחופשה מרוכזת בחג הסוכות, יקדימו את יציאתם לחופשה המרוכזת שתחל מיד עם צאת יום הכיפורים. הימים ינוכו לעובדים בהתאם לכללים החלים עליהם בחופשה המרוכזת של חג הסוכות, כפי שקבוע בהסכם שנחתם היום.

ברגע האחרון - יועצי המס הוכנסו לרשימת החיוניים

שר האוצר פעל בלילה להכנסת ענף ההיי-טק - כולל חברות שטרם החלו לייצא - לרשימת הענפים החיוניים. זאת, לאחר שענף הבנייה הוכנס לרשימת הענפים החיוניים, אחרי שבניגוד לסגר הראשון בפסח החליטה הממשלה במפתיע להוציא הפעם את הבנייה מרשימת הענפים החיוניים שיפעלו בסגר.
"אני נאבק עדיין על כל סעיף, כולל באמצעות ועדת החוקה. כעת הצלחנו להחזיר ברגע האחרון את יועצי המס להכנת בקשות למענקי הסיוע לרשימת החיוניים", אמר השר כץ ל-ynet.
יועצי המס הם גורם חשוב ביותר בעת הסגר, שכן הם אלה שמגישים, לצד רואי החשבון, את הבקשות למענקים לעצמאים, לעסקים ולחברות. אלמלא הוכנסו לרשימת החיוניים לא היה מי שיגיש את הבקשות למענקי ספטמבר-אוקטובר ולא לבקשות שטרם הוגשו לחודשים יולי-אוגוסט. כמו כן לא היה ניתן להגיש את המסמכים לתשלומי המע"מ ב-15 באוקטובר, לא ניתן היה להגיש דו"חות מס הכנסה כדי לאפשר את תשלום המענקים לפי ההכנסות בשנת 2019, וגם את חלק מהמשכורות בעסקים רבים לא ניתן היה להכין לתחילת אוקטובר ללא יועצי המס.
בשעות הבוקר היום שוחח נשיא לשכת יועצי המס, ירון גינדי, עם שרי האוצר, הכלכלה והמשפטים ועם חברי ועדת החוקה בכנסת, כדי לבטל את ההחלטה מהלילה להוציא אותם מרשימת העובדים החיוניים. בשעות הצהריים היום הודיע השר כץ לגינדי, כי התקנות תוקנו ברגע האחרון ויועצי המס ייחשבו כחיוניים.
נשיא לשכת יועצי המס, ירון גינדינשיא לשכת יועצי המס, ירון גינדי
נשיא לשכת יועצי המס, ירון גינדי
(צילום: איריס מזור)
בתוך כך, גם לשכת סוכני הביטוח פנתה באופן דחוף לוועדת חוקה בכנסת על מנת להכיר בסוכני הביטוח כעובד חיוני. לטענת סוכני הביטוח, הם כבר נכללו ברשימת מקומות העבודה החיוניים עד ששר המשפטים, אבי ניסנקורן, שלף אותם החוצה מהרשימה. לטענתן, ניסנקורן טען כי סירב לאשר את הכנסת סוכני הביטוח לרשימת החיוניים בעוד שלא אושרו ההפגנות.
ליאור רוזנפלד, נשיא לשכת סוכני הביטוח, מסר כי "זכות ההפגנה היא חשובה ומעוגנת בחוק במדינה דמוקרטית, אולם כיצד בכלל ניתן להשוות בין אלפי מפגינים היוצאים לרחוב בצורה צפופה לציבור סוכני הביטוח שמשקיע לילות כימים כבר חצי שנה על מנת לוודא שזכויות המבוטחים בנושאי פנסיה, אובדן כושר עבודה, חידושי ביטוחי רכב ודירות ועוד לא ייפגעו בעת קריטית כזאת?"
יו"ר נשיאות המעסיקים והעסקים ונשיא התאחדות התעשיינים, ד"ר רון תומר, מסר כי "יותר מ-70,000 עובדים נושאים עיניהם כעת לדיוני עדת הכנסת שחייבת לאשר לכל חברות התעשייה וההיי-טק לעבוד ולו גם באופן חלקי, בהתאם למתווה סגר מרץ. רוב התעשייה כבר מוגדרת כחיונית אך יש מפעלים רבים שיאלצו לסגור את הפעילות בהתאם לנוסח הקיים. אישור שכזה יאפשר לתעשייה הישראלית לעמוד בהזמנות מהארץ והעולם. חשוב שנבין - סגירת מפעל תעשייתי כמוה כהודאה פומבית בעולם שישראל הופכת לאיזור אסון ותותיר עשרות אלפי עובדים בפריפריה ללא עבודה. אנחנו מצפים מהכנסת לגלות אחריות ולא לתת יד לסגירת אף מפעל תעשייתי וחברת הייטק, במיוחד בפריפריה".

אילו מקומות עבודה ומקצועות ימשיכו לפעול?

בעקבות הלחצים מצד משרד האוצר והשר כץ, זוהי הרשימה המלאה של מקומות העבודה שיוחרגו מההגבלות:
1. חברות העוסקות בעבודות בינוי לרבות פיתוח, בינוי ותחזוקה של שטחים ציבוריים ושל תשתיות הנוגעות למבנה ולשטחים ציבוריים.
2. חברות העוסקות בעבודות תשתית בכלל זאת פעילות פיתוח, תחזוקה ובינוי של תשתיות תחבורה, אנרגיה, תקשורת, מים וביוב.
3. תאגידים ביטחוניים ובכלל זאת אלתא מערכות, תעשיה אווירית, רפא"ל, התקני מצב מוצק (המ"מ), אלביט, תומר וחברות בנות - עד 60% ממצבת כוח האדם.
4. מפעל למתן שירותים חיוניים כהגדרתו בחוק שירות עבודה בשעת חירום, התשכ"ז- 1967.
5. מפעל בעל היתר מיוחד להעסקת עובד בשעות המנוחה לפי סעיף 12 לחוק שעות עבודה ומנוחה התשי"א-1951, שניתן כדי שלא לפגוע בתהליך העבודה- מספר העובדים שהותרו בהיתר או 30% ממצבת העובדים, לפי הגבוה מביניהם.
6. משרד ממשלתי, רשות מקומית, מועצה דתית, מוסד להשכלה יעבדו במתכונת חירום.
7. מפעל טכנולוגי מועדף לפי חוק לעידוד השקעות הון, התשי"ט- 1959, לשם תחזוקה ותפעול של מערכות החברה.
8. עובד של מקום עבודה שהותרה פעילותו לפי תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת השהייה במרחב הציבורי והגבלת פעילות), תש"ף-2020 ותקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות של מוסדות המקיימים פעילות חינוך), תש״ף-2020.
9. הגעת עובד לשם תחזוקת המקום או לשם תיקון ליקוי הנדרשים בדחיפות לשם שמירה על שלמות מקום העבודה, שמירה על המקום, ביצוע משלוחים, תשלומי שכר או כל עובד אחר שהגעתו הכרחית להמשך הפעילות התפקודית של מקום העבודה, וכן הגעה למקום העבודה לשם לקיחת ציוד או ביצוע עבודות לצורך מתן שירות חיוני אצל לקוח, לרבות קיום היכולת של עובדים אחרים לעבוד מהבית.
10. מגזר פיננסי- כל נותן שירות פיננסי אחר לפי חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו- 2016, לרבות תאגיד שעיסוקו במתן אשראי ופטור מחובת רישיון למתן אשראי בהתאם לתקנה 3 לתקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים.
11. רשות לניירות ערך.
12. רשויות ניקוז.
13. נמלים ותחנות הסגר בנמלים.
14. פיקוח וטרינרי על מזון, על בעלי חיים ועל מוצרים מבעלי חיים.
15. הביטוח הלאומי.
16. יחידות הנוער ברשויות המקומיות לפי חוק הרשויות המקומיות (מנהל יחידת נוער ומועצת תלמידים ונוער), התשע"א- 2011, לרבות הפעלת מתנדבים, יחידת קידום במחלקת החינוך כהגדרתה בחוק הרשויות המקומיות (מנהל מחלקת חינוך), התשס"א- 2001, ובכלל זה פעילות במרכז השכלה לנוער נושר ובסיכון. פעולות לצורך קידום למידה מהבית ומרחוק, לרבות באמצעות מבני מוסדות ומתקני רשויות מקומיות.
17. שירותי רווחה לרבות שירותי תמיכה לילדים ונוער בסיכון, מסגרות המספקות קורת גג זמנית או ממושכת או מספקות הגנה, הזנה, טיפול וסיוע לאנשים חסרי קורת גג, אנשים חסרי עורף משפחתי, אנשים המתמודדים עם התמכרויות או אוכלוסיות בזנות, מסגרות יומיות כוללניות לנערים ונערות על קצה רצף הסיכון והניתוק ומסגרות יומיות כוללניות לנערים ונערות על קצה רצף הסיכון והניתוק.
18. מעונות יום שיקומיים ומעונות יום רב תכליתיים.
19. הרשות לשיקום האסיר לרבות מרכזים שיקומיים המופעלים בידי הרשות לשיקום האסיר או מי מטעמה.
20. מסגרות שיקומיות המופעלות במסגרת סל השירותים הפסיכו-סוציאליים לנכה לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט-1959 [נוסח משולב], על ידי משרד הביטחון, בפיקוחו של המשרד, מטעמו או במימונו.
21. מי שפועל בתחום מכירה, אחסנה והובלה של מוצרים לחגי תשרי.
22. פקחים שהוסמכו לפי חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ"ח-1998.
23. מעבדות מחקר שמחייבות נוכחות פיסית.
24. בריאות - משל"ט, חמ"ל ומוקדים הנותנים שירות למשרד הבריאות, או לטיפול בקורונה, לרבות מערך קטיעת שרשראות ההדבקה, נותני שירות למשרד הבריאות.
25. מתן שירות ייעוץ מס לשם קבלת מענקים מהמדינה שמחייבים נוכחות פיזית.
26. מפעל תומך ביטחון - מקום עבודה שאינו תעשייה ביטחונית, המספק שירותים או מוצרים הדרושים לצורך המשך פעילותם התקינה של משרד הביטחון ויחידות הסמך, הוועדה לאנרגיה אטומית, המטה לביטחון לאומי, צה"ל, המוסד למודיעין, שירות הביטחון הכללי, משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר, הרשות הארצית לכבאות והצלה- עד 60% ממצבת כוח האדם.
27. ועדות לתכנון ובניה לרבות רישוי ופיקוח בנייה.

פרסום ראשוני: 13:03 , 25.09.20