ממשיך לרדת: הדולר הגיע היום (ו') לשער של 3.235 שקל - קרוב כדי פחות מאגורה משער השפל שנרשם ב-1996, לפני יותר מ-24 שנים. זאת, לאחר קביעת השער היציג של 3.2410 שקל כשעה קודם לכן. שער השפל האחרון של הדולר היה בראשית חודש יולי 2008 – 3.23 שקל, וכעת רחוק השער רק מחצית האגורה משפל של 12 שנים. שער השפל הקודם נרשם בנובמבר 1996 והיה 3.227 שקל. כעת, כאמור, הדולר בישראל רחוק פחות מאגורה משער השפל הזה.

ירידת שער הדולר הנמשכת כבר שבועות אחדים ברציפות. היא מתרחשת חרף רכישות של כחצי מיליארד דולר שביצע בנק ישראל מאמצע השבוע וכמיליארד וחצי דולר שרכש מאז ראשית חודש דצמבר, כדי לבלום את קריסת שער הדולר. אך מתברר שההתערבות המלאכותית כמעט שלא משפיעה על שוק מטבע החוץ - והדולר ממשיך בצניחה.
1 צפייה בגלריה
דולר שקל
דולר שקל
שפל של 24 שנים
(צילום: shutterstock)
בדיקת ynet מעלה כי מאז ראשית השנה רכש בנק ישראל כ-19 מיליארד דולר, הרבה יותר מהערכות קודמות שהיו לאחרונה בשוק. רק בנובמבר ובדצמבר כבר רכש בנק ישראל כ-3.5 מיליארד דולר.
הסיבות לירידת שער הדולר תלויות כעת בעיקר במתרחש בשוק המט"ח בישראל, שכן בעולם דווקא התחזק הדולר בסוף השבוע. שער האירו היציג שנקבע היום בצהריים בישראל הוא 3.9717 שקל. יצוין ששער הדולר כבר ירד לזמן קצר השבוע מתחת ל-3.24 שקל, אולם התערבות מיידית של בנק ישראל במסחר גרמה לו לעלות שוב לכ-3.25 שקל לדולר.

מיליארדי דולרים מושקעים בשוק ההון

לישראל נכנסים לאחרונה מיליארדי דולרים של משקיעים בשוק ההון, דווקא בתקופת משבר הקורונה, ממכירות הגז הטבעי, מהעברות כספים של גורמים עסקיים וממכירת דולרים על ידי יצואנים וחברות בענף ההייטק. אלה זקוקים למזומנים בשקלים לתשלום הוצאותיהם בארץ, כולל מיסים, שכר לעובדים, חשמל, מים, ארנונה ועוד.
במקביל, הממשלה לא מעבירה כמעט סכומי סכומי כסף לחו"ל, ומיליוני ישראלים שנהגו לצאת בשנים רגילות לחו"ל בחודשי הקיץ והחגים – נשארו בארץ ולא רוכשים מטבע זר. גם ההשקעות במטבע זר לא פופולריות לאחרונה בשל התחזקותו הרבה של השקל כלפי כל המטבעות.
כלכלנים בבנקים ובבתי ההשקעות מעריכים שהכרזת בחירות חדשות צפויה להחליש מעט את השקל, ואז שערי הדולר והאירו יתאוששו מעט. יחד עם זאת, צפויים גם זעזועים בשוקי המטבע בעולם לקראת חילופי השלטון בארה"ב, כאשר לא ברור אם בתקופת משבר הקורונה, כל עוד לא חוסנו רוב תושבי ארה"ב, הנשיא הנבחר ג'ו ביידן יוכל לבצע את תוכניותיו הכלכליות, בהם העלאת מיסים והמשך מלחמת הסחר מול סין.