דריכות רבה במשק לקראת החלטת הריבית של בנק ישראל היום (חמישי) אחר הצהריים. בבנקים ובבתי ההשקעות מעריכים כי בנק ישראל יודיע על אחד או יותר משלושה צעדים: הורדת הריבית הבסיסית במשק מ-0.1% ל-0%, ביצוע הרחבה מוניטארית באמצעות הגדלת רכישות אג"ח ממשלתיות ואולי גם קונצרניות על ידי בנק ישראל, והוזלה של האשראי הניתן לבנקים בארץ.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
ישיבת הוועדה המוניטארית של בנק ישראל התקיימה אתמול. ששת חברי הוועדה, בראשות הנגיד פרופ' אמיר ירון, בוחנים בה את השימוש בצעדים שיסייעו למשק להתאושש מהמצב הקשה אליו נקלע בגין משבר הקורונה והסגר השני. ההחלטה תפורסם היום בשעה 16:00, בסמוך למסיבת עיתונאים שיכנס נגיד בנק ישראל.
אם יפחית בנק ישראל את הריבית הבסיסית במשק ל-0%, ההפחתה תיכנס לתוקף ביום ראשון הקרוב, ה-25 בחודש, כדי לאפשר לבנקים להיערך לביצוע ההחלטה, ותהיה בתוקף עד להחלטת הריבית הבאה בעוד חודש וחצי. מדובר בריבית שפל. בישראל מעולם לא עמדה הריבית על 0%, שלא כמו יפן והאיחוד האירופי שהנהיגו בשנים האחרונות ריבית של 0% ואף ריבית שלילית.
התמונה של נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירוןהתמונה של נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון
נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון
(צילום: אלכס קולומויסקי)
הפחתת הריבית צפויה להקל על כל מי שייטלו הלוואות בריבית פריים וגם על נוטלי הלוואות אחרות, אם הבנקים אכן יוזילו, במקביל להפחתה, את הריבית ללקוחותיהם. הפחתת הריבית צפויה להגדיל את הצמיחה הפרטית, שהייתה מנוע הצמיחה העיקרי בשנתיים האחרונות ונפגעה קשות בגין משבר הקורונה ושני הסגרים.
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, שבחודש הבא ימלאו שנתיים למינויו, ביצע הפחתת ריבית בעת הסגר הראשון. הריבית הבסיסית של בנק ישראל הורדה בחודש אפריל השנה משיעור של 0.25% ל-0.1%. זאת, לאחר שהועלתה - בדיוק בכיוון ההפוך - מ-0.1% ל-0.25% על ידי הנגידה הזמנית, ד"ר נדין בודו-טרכטנברג, בנובמבר 2018.
היה זה בחודש כהונתה היחיד של בודו-טרכטנברג כממלאת מקום הנגידה הקודמת, ד"ר קרנית פלוג, עם פרישתה בתום הקדנציה, וטרם כניסת פרופ' אמיר ירון לכהונת הנגיד, שכן שהה אז עדיין בארה"ב. לאחר מכן, לא שינה הנגיד ירון את הריבית במשך קרוב לשנה וחצי, עד לסגר הראשון, כאשר החזיר את הריבית הבסיסית לרמתה הנמוכה אי פעם בישראל, 0.1% לשנה, שמשמעותה ריבית פריים בשיעור של 1.6% לשנה.
כעת מעריכים כלכלנים רבים שהנגיד יבצע היום מהלכים דחופים, בשל מצב המשק הגרוע, אי קיומו של תקציב מדינה מאושר, לא לשנת 2020 ולא לשנת 2021, הירידה המשמעותית בצריכה הפרטית ובצמיחה של המשק, והמצב הכלכלי החמור שלתוכו נקלעו מאות אלפי עצמאים ובעלי עסקים בארץ, כמו גם קרוב למיליון שכירים בלתי מועסקים.
אם לא תופחת הריבית, צפוי שנגיד בנק ישראל יורה על הרחבת רכישות אג"ח ממשלתיות ואולי גם קונצרניות, וכן הוזלת מקורות האשראי הניתנים לבנקים כדי שיוכלו להקל בתנאי ההלוואות ללקוחותיהם.

ברקע להחלטה: היעדר התקציב ואי היציבות של הממשלה

על האפשרות של הפחתת ריבית הצביעו בימים האחרונים בעיקר כלכלני הבנקים ובתי ההשקעות, שבחלקם הגדול מעריכים כי בנק ישראל יבצע הפעם מהלכים חשובים והכרחיים. זאת, בעת שהממשלה היא חסרת תקציב ובלתי יציבה, ייתכן שתסיים דרכה בקרוב בבחירות נוספות, ומתקשה זה חודשים לחלץ את המשק הישראלי ממצבו הקשה.
הפחתת הריבית על השקל צפויה לתמוך מעט בהתחזקות המטבעות הזרים מול השקל, לאחר שהשקל נסחר בשערים גבוהים מול הדולר והאירו בתקופה האחרונה. הפחתת ריבית אף תביא לכך שלראשונה מפקידי כספים בפיקדונות שקליים לא יקבלו אפילו שקל אחד, גם אם יפקידו מיליון שקל, לעומת שיעור ריבית מצומצם של שברירי אחוז שהם מקבלים כיום.
היום יפרסם בנק ישראל גם את התחזית החדשה שלו למשק, ומעניין לראות כיצד תושפע מהסגר השני בישראל. הנגיד יכנס מסיבת עיתונאים אחר הצהריים, כאמור, כדי להסביר את הצעדים שעליו החליט, וכן להבהיר את תחזית בנק ישראל לתקופה הקרובה ולטווח הרחוק יותר. הכלכלנים היו חלוקים בדעתם בימים האחרונים לקראת פרסום החלטת הריבית.

האם הריבית אכן תופחת? הכלכלנים חלוקים

עופר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח ופיננסים, אמר כי בנק ישראל צפוי להוריד את הריבית על רקע הפגיעה הקשה בפעילות הכלכלה, לצד התחזקות השקל והציפיות הנמוכות לאינפלציה. לדבריו, "בנק ישראל ינקוט בהרחבה מוניטארית נוספת, יוריד את הריבית באופן סמלי לרמה אפסית ויגדיל את תוכנית רכישת אגרות החוב הממשלתיות".
לעומת זאת סבור שמואל סלבין, לשעבר מנכ"ל משרדי האוצר והרווחה, כי בשלב זה הריבית עדיין לא תופחת. לדברי סלבין, "הריבית היום משפיעה פחות במצב הנוכחי על המשק, מה עוד שממילא הריבית כעת כבר מאוד נמוכה וההשפעה שלה על המשק יחסית שולית כיום. לדעתי, בנק ישראל צריך להשאיר לעצמו את כלי הריבית למקרה שהמצב יחמיר עוד חלילה".
לדברי מנכ"ל חברת "מודלים כלכליים", ד"ר יעקב שיינין, "ייתכן כי למרות שבנק ישראל יוריד את הריבית שבה נוטלים הבנקים את הכסף מהבנק המרכזי - הבנקים עצמם לא יורידו את הריבית ללקוחותיהם, וההפחתה תהיה רק בהלוואות הפריים. במצב הנוכחי, עדיף לנוטלי ההלוואות לפרוס את תשלומי החזר ההלוואות. הבעיה כיום היא הצד התקציבי, יותר מהריבית. למי שיש סרטן לא יעזור אספירין. אפילו השקל לא ייחלש בעת הזו מצעד של הורדת הריבית לאפס".
על פי הכלכלן שלמה מעוז, "בנק ישראל היה צריך להפחית את הריבית לפני שלושה חודשים, ולצערנו לא עשה זאת בזמן. אין בכלל ספק שבמצב הנוכחי הריבית בישראל גבוהה מדי ריאלית ולכן צריך להוריד אותה". לדברי מעוז, "צריך היה להוריד את הריבית ל-0.01% מאחר שהורדה ל-0% יוצרת בעיות שונות". מעוז הוסיף כי "הציבור בישראל מחזיק כיום בבנקים 45 מיליארד שקל ככסף פתוח, ששוכב בחשבונות הבנק. צריך היה להניע את הכסף הזה לכיוון הצריכה".
לדעת מעוז, הנגיד ימתין עם הפחתת הריבית לתוצאות הבחירות בארה"ב בעוד שלושה שבועות. "בתי השקעות גדולים בעולם מצפים כבר להזרמה של 1.8 טריליון דולר למשק, מצד הדמוקרטים, אם ביידן ינצח. הפד, הבנק המרכזי של ארה"ב, תומך בהזרמה כזאת".
לדברי מעוז, "בכמויות כאלה של הזרמה תקציבית ומוניטארית תיגרם מיד ירידה בשער הדולר בעולם וזה יהיה טוב מאד לייצוא של ארה"ב למדינות העולם. יש לצפות כי בקרוב גם באירופה תהיה הרחבה כזאת, וגם סין, הודו ויפן יגיבו על מהלכים כאלה. לכן בנק ישראל, שצריך להוריד את הריבית במשק, צפוי לדעתי להמתין לתוצאות הבחירות בארה"ב. אם הדולר יירד חזק, בנק ישראל יוריד את הריבית לאפס או אפילו לראשונה לריבית שלילית".
בחמש השנים האחרונות השקל הישראלי התחזק ריאלית מול סל המטבעות ב-6%-7%, מה שגרם לפגיעה קשה בייצוא הישראלי. הפחתת ריבית בעת הזו תסייע לחזק את הדולר והאירו מול השקל, וכך תעזור ליצואנים, תסייע לנוטלי ההלוואות להקטין את ההחזרים ותביא לעלייה בצריכה במשק.

פרסום ראשוני: 19:02 , 21.10.20