כשנודעו תוצאות הבחירות לראשות עיריית ניו יורק, במורנינגסייד הייטס שבצפון מנהטן, שכונה ירוקה שמטפסת במעלה הגבעה אל קמפוס קולומביה, לא ידעו אם לפתוח שמפניה או לסגור את התריסים. מצד אחד, בנם של השכנים הוותיקים, זוהראן, שהתרוצץ בילדותו בין המדשאות ובנייני האבן של האוניברסיטה, עומד להיכנס לאחוזת גרייסי, מעון ראש העיר. מאז שפרופ' מחמוד ממדאני הצטרף לסגל קולומביה בסוף שנות ה-90, המשפחה נהנית מדיור מטעם המוסד, והאינסטינקט אומר שמי שגדל כאן יידע להביא השקעות ותשתיות לשכונה שנסמכת כמעט לחלוטין על האוניברסיטה ועל אנשיה.
מצד שני, אותו ממדאני בנה חלק מרכזי מהקריירה הפוליטית שלו על מתקפה חזיתית נגד קולומביה ואוניברסיטת ניו יורק (NYU) - שתי אוניברסיטאות עילית שהפכו לבעלות הנדל"ן הפרטיות הגדולות בעיר.
עבור קולומביה, שמחזיקה נכסים בשווי מוערך של יותר מ-16 מיליארד דולר ונהנית מהקלות מס רחבות, מדובר באיום לא רק תיאורטי. האוניברסיטה משלמת לעיר סכומים מצומצמים ביותר, אף שהתרחבותה בצפון הארלם האיצה את מחירי הדיור והעמיקה את הטענות לדחיקת תושבים ותיקים. ב-NYU התמונה דומה: האוניברסיטה השתרעה על פני גושי נדל"ן שלמים בדרום מנהטן, הרחיבה מתחמי מגורים ופעילות מסחרית, ובזכות מעמד מלכ"ר כמעט שאינה משלמת ארנונה, גם כשהיא משכירה דירות לדיירים פרטיים במחירי פרימיום.
רוצה לימודים חינם לכולם
קולומביה ו-NYU לא לבד. מאז ניצחונו, המערכת האקדמית בעיר - שמונה יותר מ-120 מוסדות - מנסה להבין מה מתכנן לה ראש העיר החדש. נשיאי אוניברסיטאות, ארגוני עובדים, תורמים וסטודנטים יהודים, פרו-פלסטינים ופעילי BDS קוראים כעת מחדש את נאומיו והצעות החוק שהגיש ממדאני. לפי הצהרותיו בעבר, לפחות, סדר העדיפויות נראה ברור: חיזוק האוניברסיטה הציבורית של העיר ניו יורק (CUNY), בדיקה מחודשת של המעמד המיוחד שמקבלות האוניברסיטאות הפרטיות העשירות, הקלה באכיפת המשטרה נגד מחאות פרו פלסטיניות, ובחינה מחודשת של פרויקטים משותפים עם מוסדות ישראליים כמו הטכניון.
העימות מול האוניברסיטאות לא נעצר בשאלת המסים. בשנים האחרונות הפכו הקמפוסים לזירת מאבק על חופש ביטוי, מחאה פוליטית, אנטישמיות ותפקיד המשטרה. ממדאני יצא באופן חריף נגד החלטת הנהלת קולומביה להזמין את את המשטרה כדי לפזר את "מחנה הסולידריות עם עזה" באביב 2024. הוא כינה את הצעד "מביש" ו"מסוכן", וטען כי סטודנטים נעצרו רק משום שהתנגדו למלחמה
CUNY עצמה הפכה בשנים האחרונות לאחד המוקדים הבולטים של מחאות פרו פלסטיניות בארצות הברית, לעיתים עם מסרים אנטי ישראליים ואנטישמיים בוטים. ממדאני הביע תמיכה פומבית נמרצת בסטודנטים ובמרצים האקטיביסטים שם, גם כשהקהילות היהודיות ובהנהלת המוסד התריעו מפני הידרדרות האקלים בקמפוסים. כשארבעה מרצים פוטרו מהאוניברסיטה בגלל השתתפותם במחאה, ממדאני אמר שמדובר ב"דיכוי" וקרא להשיבם. במצע הבחירות שלו מופיע סעיף מפורש אחד על השכלה גבוהה, והוא מוקדש כולו ל-CUNY. הוא מבטיח "השקעה מסיבית" במערכת, שמאגדת קולג'ים קהילתיים, מכללות ארבע שנתיות ובתי ספר מקצועיים, ומציג יעד להפוך את הלימודים בה לחינמיים כמעט לכל הסטודנטים. הוא מתחייב למימון כרטיסי תחבורה לסטודנטים שם, לשיפור תשתיות ולשכר "ראוי למחיה" לסגל ולצוות.
כדי לממן את התוכניות השאפתניות האלה, ממדאני מכוון באופן גלוי לכסף של המוסדות הפרטיים. בשנת 2023 הגיש באספה המדינתית את הצעת החוק REPAIR, שמבקשת לשלול את מעמד הפטור ממס רכוש ממוסדות כמו קולומביה ו-NYU, כאשר שווי נכסי הנדל"ן שלהם עובר רף מסוים, ולהפנות את הכנסות הארנונה למערכת הציבורית. לפי הערכות, העיר מפסידה כיום יותר מ־300 מיליון דולר בשנה מהפטורים הללו, ובעיני ממדאני זה סכום שיכול לממן שיפוץ כיתות, גיוס מרצים ושירותי רווחה לסטודנטים ב-CUNY. הוא תקף את קולומביה ו-NYU כמוסדות שמנצלים "חוקי מס מיושנים" כדי "לבנות אימפריות נדל"ן” בלי לשלם ארנונה. התפיסה הזו נשארה בעינה גם כאשר REPAIR נתקעה בוועדת הכספים. הוא חזר עליה השנה, סמוך לכניסתו למרוץ לראשות העיר, גם אם בקמפיין הקפיד שלא לדבר על החוק במפורש.
אלא שגם בקרב המבקרים החריפים ביותר של האוניברסיטאות הללו, יש קולות שמזהירים מפני צעד חד מדי. המתנגדים מזכירים כי הן מביאות לעיר עשרות אלפי מקומות עבודה, מחקר מתקדם, סטודנטים מחו"ל, תרבות ויוקרה בינלאומית, וטוענים כי הרווח הכולל שהן מייצרות לעיר גבוה בהרבה מן הטבת המס. אפילו בסביבת ממדאני מודים כי יהיה לו קשה להעביר בפועל שינוי משפטי שיפגע בפטור ממס, גם משום שהממשל באולבני נרתע מעימות ישיר עם האוניברסיטאות, וגם מפני שהוא עצמו לא ירצה להצטייר כמי שמצטרף למאבק שמוביל הנשיא דונלד טראמפ נגד מוסדות העילית האקדמיים.
הפרויקט עם הטכניון במוקד
העימות מול האוניברסיטאות לא נעצר בשאלת המסים. בשנים האחרונות הפכו הקמפוסים של קולומביה, NYU ו- CUNY לזירת מאבק על חופש ביטוי, מחאה פוליטית, אנטישמיות ותפקיד המשטרה. ממדאני היה מבין אלה שיצאו באופן החריף ביותר נגד החלטת הנהלת קולומביה להזמין את משטרת ניו יורק כדי לפזר את "מחנה הסולידריות עם עזה" באביב 2024. הוא כינה את הצעד "מביש" ו"מסוכן", וטען כי סטודנטים נעצרו רק משום שהתנגדו למלחמה בעזה.
הוא גם התנגד לחוק לאיסור עטיית מסכות בהפגנות וטען כי מדובר במהלך שנועד להפחיד מפגינים ולהגביל את חופש הביטוי שלהם. הוא התחייב להגן על סטודנטים פרו פלסטינים מפני מה שהוא רואה כמתקפות מצד טראמפ, ולהפעיל "את כל האמצעים המשפטיים שעומדים לרשותו" כאשר וושינגטון תנסה "לחנוק מחאה" בקמפוסים.
עבור סטודנטים וארגונים יהודים, השאלות מעשיות יותר: מי יחליט היכן עובר הגבול בין מחאה לבין הסתה, מי יטפל בתלונות על איומים ופגיעה, ועד כמה ראש העיר החדש רואה באנטישמיות בקמפוסים בעיה נפרדת מן המאבק על חופש ביטוי? רמז ראשון הגיע כשנדרש להגיב להפגנה אנטי ציונית מחוץ לבית הכנסת פארק איסט במנהטן בשבוע שעבר, שבה נשמעו קריאות "מוות לצה"ל" ו"להפוך את האינתיפאדה לגלובלית" מול אירוע של "נפש בנפש" לעידוד עלייה לישראל. ממדאני אמנם גינה את שפת המפגינים, אך טען כי בתי תפילה "לא נועדו לקדם פעילויות המפרות את החוק הבינלאומי", כשהכוונה לעידוד התיישבות בהתנחלויות.
החזית השלישית שבה נפגשים ממדאני, האקדמיה והקהילה היהודית היא באי רוזוולט. שם פועל משנת 2017 הקמפוס קורנל טק, פרויקט דגל שהקימה העירייה בשיתוף אוניברסיטת קורנל והטכניון. העיר העמידה לרשות המיזם קרקע ציבורית, הטבות מס והשקעות בתשתיות, כדי למשוך חוקרים, חברות הייטק ויזמים, ולהציב את ניו יורק כמרכז עולמי של חדשנות. מבחינת רוב הממסד העסקי, זה סיפור הצלחה שכולל חברות סטארטאפ, שיתופי פעולה עם ענקיות טכנולוגיה וטיפוח כישרונות צעירים.
ממדאני מציג את הקמפוס באור אחר לגמרי. עוד לפני המרוץ לראשות העיר הוא תקף את השותפות עם הטכניון וטען כי מוסד ישראלי שמעורב ב"פיתוח טכנולוגיות צה"ליות" אינו יכול ליהנות מכספי ציבור של ניו יורק. בסביבתו אישרו כי בכוונתו "להעריך מחדש" את הפרויקט ולבחון אם הוא עומד בערכי זכויות האדם שהוא מקדם. מטעם מייקל בלומברג, ראש העיר שיזם את הקמפוס, כינו את ההתמקדות בטכניון ביטוי לאנטישמיות במסווה של ביקורת מדינית.
אך במקביל לכל זה, ממדאני מנסה להרגיע את הציבור היהודי. הוא התחייב שלא לבטל את מצעד יום ישראל בניו יורק, הבטיח אבטחה למוסדות קהילה והדגיש כי יפעל לזכויות שוות לכל תושב - יהודי, מוסלמי ונוצרי. בלשכתו המיועדת מדגישים כי המאבק נגד הטכניון ונגד עמותות שתומכות בהתנחלויות נובע מעמדה עקבית בנושאי זכויות אדם, לא מעוינות ליהודים. בשטח, האוניברסיטאות, התורמים והסטודנטים היהודים ממתינים לראות אם ראש העיר החדש ינצל את כוחו כדי לשקם אמון ולחפש שיתופי פעולה, או שימשיך בקו הביקורתי שהפך לסימן ההיכר שלו שנים לפני שנכנס ללשכה.
