"בקרוב אקבל סוף-סוף זכויות של עובד מן המניין בחברת ההייטק הישראלית שאני עובד בה, והחברה תעסיק אותי ישירות ולא דרך חברת קבלן פלסטינית כמו שהיה עד עכשיו". כך מספר מוחמד (שם בדוי), במקור מכפר באזור מזרח ירושלים, שעובד בשלוש השנים האחרונות כמפתח תוכנה Backend בחברת סטארטאפ שיושבת בתל אביב.
בשבוע הבא תיפתח לראשונה מכסה של עובדים פלסטינים מיהודה ושומרון לעבודה במקצועות ההייטק בתוך מדינת ישראל. מדובר במכסה של 500 עובדים בשלוש השנים הקרובות, עליה הוחלט לפני כחודשיים על רקע המחסור החמור בעובדים מיומנים בתעשיית ההייטק הישראלית לצד הרצון למנף את התועלת הכלכלית והביטחונית שבהעסקת עובדים פלסטינים בשטחי ישראל.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
2 צפייה בגלריה
פועלים פלסטינים מחברון
פועלים פלסטינים מחברון
פועלים פלסטינים מחברון במעבר לישראל. למצולמים אין קשר לכתבה
(צילום: AFP)
"אם עד היום ניתנו היתרי עבודה לעובדים פלסטינים מיהודה ושומרון בעיקר במקצועות שלא דורשים השכלה גבוהה ומיומנות מיוחדת כמו בחקלאות ובבניין, עכשיו באה ההחלטה הזאת ומשנה את כללי המשחק. היא מוכיחה שהפלסטינים יכולים להיות שותפים אמיתיים בתעשייה הכי מתקדמת ונחשקת בישראל", אומר ג׳ייסון סילברמן, מנהל המחקר והמדיניות של היוזמה לצמצום הסכסוך, שלקחה חלק מרכזי בקידום המהלך.
"אם עד היום ניתנו היתרי עבודה לעובדים פלסטינים בעיקר בחקלאות ובבניין, עכשיו הם יכולים להיות שותפים אמיתיים בתעשייה הכי נחשקת בישראל"
לדבריו, "בחרנו לקדם זאת כי הבנו ששני הצדדים ירוויחו מזה, וראינו שבכל הקשת הפוליטית יש תמיכה בהצעה הזאת – עובדה שההחלטה התקבלה פה אחד בישיבת הממשלה. זה גם עונה על האינטרס הישראלי של הגדלת מספר העובדים בהייטק וגם לא פוגע בביטחון. אם גם נפתלי בנט מימינה וגם עיסאווי פריג' ממרץ מסכימים על זה, כל אחד מסיבותיו שלו - זה מהלך שצריך לקרות".

"בחברון מעבידים אותי כמו חמור בשביל כלום כסף"

מוחמד, בוגר הנדסת מחשבים באוניברסיטת אל-קודס שבגדה, שהצליח למצוא עבודה בישראל דרך חברת קבלן פלסטינית, מספר כי "יש הרבה בעיות שעומדות בפני פלסטינים שרוצים לעבוד בהייטק באזור שלנו. קודם כל, אין אצלנו מספיק חברות הייטק או סטארטאפים, ואם כבר יש כאלה - הם כמעט לא מחפשים ג'וניורים, ומשקיעים מעט מאוד בהכשרה של עובדים צעירים.
"בנוסף, מאוד קשה לפתוח סטארטאפ משלך בגדה המערבית, כי אצלנו זה הליך ארוך וקשה בהשוואה לישראל. אני מאמין שהחוק החדש יקדם את התעסוקה שלנו בארץ, ושזו דרך מצוינת לחבר בין הפלסטינים לישראלים".
"למדתי עברית ו-5 שנים באוניברסיטה רק כדי שאוכל לעבוד בישראל, כי אני יודע מה יהיה הגורל שלי אם אשאר פה"
לעומתו, איברהים מחברון שלמד הנדסת חשמל ב-Polytechnic Palestine University, לא מצליח להתקבל לעבודה בחברה ישראלית. "אני שולח כל הזמן קורות חיים, אבל גם כשכבר מעוניינים בי - מוותרים מייד כששומעים שאין לי אישור כניסה לארץ. אני לא מבין, איך יהיה לי אישור כניסה לארץ אם לא תדאגו לי לאחד כזה?", תוהה איברהים.
איברהים מספר כי "למדתי עברית רק כדי שאוכל לעבוד בישראל, כי אני יודע מה יהיה הגורל שלי אם אני אשאר פה. אבל אני מרגיש שאין לי סיכוי". היום הוא עובד בתור מהנדס בחברה פלסטינית בחברון, ומספר ש"מעבידים אותך פה כמו חמור בשביל 6,000 שקל בקושי בחודש, וגם את זה קשה להשיג. לא ייאמן שבן אדם שורף 12 שנים בבית ספר ועוד חמש שנים באוניברסיטה, ובסוף עובד כל כך בזול כל החיים".
כיום עובדים כמה מאות פלסטינים מהגדה בהייטק הישראלי, אולם לא בהעסקה ישירה אלא בעיקר באמצעות חברות מיקור חוץ פלסטיניות שפועלות מרמאללה וממקומות אחרים ביהודה ושומרון. בדרך כלל העובדים הפלסטינים עובדים מהמשרדים שם ומבצעים פרויקטים לפי הזמנה של חברות ישראליות, לרוב בלי ליצור קשר הדוק איתן.
"ראיית טובתו של המועסק היא אחד ההבדלים המשמעותיים בין העסקה במיקור חוץ לבין העסקה ישירה. במיקור חוץ אין לעובדים הפלסטינים כמעט כל אפשרות לפיתוח אישי או לקידום, ובוודאי שלא לתנאים ולהטבות שלהם זוכים עובדי חברות ההייטק הישראליות", מסבירה ענבר אבני, מהנדסת ויזמת חברתית שאחראית על קידום מדיניות ההייטק ביוזמה לצמצום הסכסוך. "יותר מכך, גם מי שעובד בחברת הייטק ישראלית שלא באמצעות חברת מיקור חוץ, מקבל תשלום דרך חברה שלישית, מה שגורע ממשכורותו כ-2,000 שקל בחודש".

"אף אחד לא העז לעשות עסקים עם פלסטינים. זה מתחיל להשתנות"

גיא חצרוני, מנכ"ל לשכת המסחר והתעשייה הישראלית-פלסטינית, היה אחד הגורמים המרכזיים שדחפו את המהלך. הוא החל לעסוק בנושא עוד ב-2008, כאשר במסגרת עבודתו בחברת סיסקו פיתח פעילות של מיקור חוץ ברמאללה - פרויקט שזכה ב-2010 לפרס הצטיינות תאגידית של ממשל ארצות הברית.
גיא חצרוניגיא חצרוני
"מנכ"ל סיסקו העולמי נפגש באותה תקופה עם נשיא המדינה שמעון פרס, וסיכם איתו על העברת 10 מיליון דולר מסיסקו העולמית עבור השקעה בהייטק בגדה המערבית", הוא מספר. אחרי שהתברר שהשוק שם קטן ולא מפותח, ביקשו מהם גורמים מהרשות הפלסטינית לנסות לייצר סיפור הצלחה של העסקת עובדים פלסטינים בישראל, כדי לקדם באמצעותו בהמשך את ההייטק הפלסטיני מול חברות נוספות בארץ ובעולם.
"באותה תקופה אף אחד לא העז לעשות עסקים עם פלסטינים מהגדה המערבית. בעקבות המהלך שלנו עוד חברות כמו אינטל, מיקרוסופט ואחרות התחילו להעסיק במיקור חוץ עובדים פלסטינים מהגדה, ולאט לאט זה הפך לטרנד". לדבריו, "דווקא אנשים מהתעשייה בארץ מאוד התלהבו ורצו לקחת בכך חלק, בעוד שמנהלי חברות הבינלאומיות מארה"ב חששו שזה סיכון גדול מדי עבורם. זה הוכיח לי שדווקא הציבור הישראלי מאמין בשילוב הזה לעומת כאלה ששומעים על הסכסוך מרחוק ומפחדים לגעת בו".
ואכן, מאז 2008 חברות ישראליות מתעניינות יותר בהעסקת עובדים פלסטינים, גם בגלל המחסור החמור בעובדי הייטק ובשל תועלות כלכליות נוספות שיש בהעסקת עובדים פלסטינים, וגם כדי לקדם ערכים חשובים מבחינתן, כמו שיתוף פעולה עם שכנינו.
"אני חושב שכל אחד צריך להשקיע בקירוב לבבות ולנסות ליצור שיתופי פעולה עם הפלסטינים שחולקים איתנו את אותו חבל ארץ", אומר אלעד ברעם, מנהל מערך הבדיקות האוטומטיות בקייטו נטוורקס, שמעסיקה כ-15 מהנדסים ומהנדסות מרחבי הגדה באמצעות מיקור חוץ.
"העובדים שלנו מהגדה הם חלק בלתי נפרד מהארגון, ואני חייב לציין שדווקא הקורונה הקלה על השילוב שלהם, כי אם עד הקורונה הם היחידים שלא הגיעו למשרדים, פתאום כל העבודה עברה להיות מרחוק".
גם דינה פיין, סמנכ"ל מחקר ופיתוח בחברת TailorMed, שמעסיקה במיקור חוץ 10 מפתחים ובודקי QA מגדה, מספרת: "אנחנו מעסיקים מהנדסים מהגדה בשנתיים האחרונות ואני יכולה להגיד שזה עובד מצוין. זה בדיוק כמו כל העסקה אחרת של עובדים במיקור חוץ, רק שהפלסטינים יושבים פה ממש לידנו, אז במקום לטוס לאוקראינה כדי לנהל את הצוותים שם, העובדים הפלסטינים יכולים להגיע בשעה נסיעה למשרדים שלנו במרכז".
פיין מסבירה שגם בהעסקה במיקור חוץ אפשר לבקש אישורים כדי שהעובדים יגיעו למשרדים בתל אביב, "אבל זה מאוד מסורבל ועם הקורונה אפילו פחות אפשרי. לעומת זאת, בהעסקה ישירה הם היו יכולים להגיע בקלות למשרדים שלנו ואז כל התהליכים היו הרבה יותר יעילים, וזה גם היה מחזק את החיבור החברי בין העובדים".
דינה פייןדינה פייןצילום: שלומי יוסף
גם ברעם מציין שהעסקה ישירה ולא דרך חברת מיקור חוץ פלסטינית תאפשר לעובדים להגיע למשרדים יותר בקלות, ולכן הוא מברך על החוק החדש.
על השאלה אם החברה שבה הוא עובד תעביר את העובדים האלה להעסקה ישירה בינואר בזכות המכסה שנפתחה, אומר ברעם כי "בשלב הראשון אני עוד לא יודע, כי יש לנו כרגע סידור יציב שעובד בשטח, וזה גם חלק מההגינות העסקית שלנו מול חברת המיקור חוץ הפלסטינית, שאנחנו לא רוצים לפגוע בה בכך שניקח לה את העובדים הטובים. עם זאת, בראייה רחבה יש הרבה היגיון בהעסקה ישירה, במיוחד בהעסקת עובדים פלסטינים שהם טאלנטים ומובילים את הארגון. זה פותח אפשרויות נוספות גם עבור החברות הישראליות וגם עבור אותם עובדים".
יתרון משמעותי נוסף שציינו בעלי התפקידים בחברות השונות שאיתם דיברנו, הוא שהעובדים הפלסטינים הם עובדים לויאליים. "עובדים במיקור חוץ הם בדרך כלל פחות נאמנים לחברות ופחות עובדים איתן במשך שנים", מסביר חצרוני. "לעומתם, העובדים הפלסטינים שעובדים בשביל חברות ישראליות לא מחליפים בתכיפות את מקום העבודה, ובדרך כלל מעריכים את היציבות הכלכלית שהעבודה מעניקה להם באזור לא פשוט מבחינה כלכלית, ובסופו של דבר גם אין להם הרבה אפשרויות אחרות. מצבם שונה מעובדים במיקור חוץ מהודו למשל, שבשביל מעט יותר שכר יחליפו חברות בלי סוף".
"זה סוג של פיצול אישיות עבור חלק גדול מאותם עובדים, משום שלמעשה הם עובדים אצל מי שרבים סביבם רואים כאויב. בגלל זה גם החברות הישראליות לפעמים מעדיפות שלא להיחשף"
עם זאת, לא מעט חברות ענק שמעסיקות כיום עובדים פלסטינים והיו חלק משמעותי בקידום המהלך הנוכחי - סירבו להתראיין לכתבה. גם העובדים הפלסטינים עצמם חששו מאוד להזדהות בשמם המלא, וזאת, כפי שאמר לנו גורם בכיר באחת מחברות הענק הישראליות, "משום שמדובר בנושא רגיש עבורם ובצד הפלסטיני מקפידים מאוד שזה יישאר מחוץ לרדאר".
לדבריו, פלסטיני שעובד בחברה מוכרת שיושבת בישראל לא תמיד ממהר להתפאר בזה מול חבריו הפלסטינים, ולכן גם חושש להיחשף. "זה סוג של פיצול אישיות עבור חלק גדול מאותם עובדים, משום שלמעשה הם עובדים אצל מי שרבים סביבם רואים כאויב".
אותו גורם מספר כי החברות מצדן לא תמיד ממהרות להיחשף, משום ש"חברות גדולות ומוכרות בישראל, שמנסות לקדם מהלכי ענק לטובת פיתוח ההייטק בגדה המערבית ולהגברת שיתוף הפעולה בין ישראל לפלסטינים, נתקלות בהרבה התנגדויות - גם ממנהלי החברות הגלובליות שלהן שיושבים בחו"ל ולעיתים חוששים מכך, וגם מגורמים פוליטיים בישראל וברשות הפלסטינית. לכן לפעמים עדיף לשמור את הדברים בשקט עד ש'יוצאים מהארון' עם זה, בעיקר כדי להצליח לקדם מהלכים גדולים יותר".

יפגע בשילוב הערבים הישראלים והחרדים בהייטק?

המכסה החדשה שמאפשרת העסקה ישירה של עובדים פלסטינים היא לא רעיון חדש, אלא צעד שגורמים שונים ניסו לדחוף בשנים האחרונות - ללא הצלחה. "אחת הסיבות העיקריות שתקעו את המהלך בעבר היה החשש שזה יפגע בשילוב חרדים, נשים וערבים ישראלים, שגם אותם כמובן צריך לשלב בתעשייה בהיקפים גדולים בהרבה ממה שקורה היום", מסבירה אבני מהיוזמה לצמצום הסכסוך, שבנוסף להכשרתה כמהנדסת היא גם יזמת חברתית ומהמייסדות של עמותת QueenB, שפועלת לקידום נשים בתחומים הטכנולוגיים.
2 צפייה בגלריה
דנאל בן-נמר, ענבר אבני וג׳ייסון סילברמן מהיוזמה לצמצום הסכסוך
דנאל בן-נמר, ענבר אבני וג׳ייסון סילברמן מהיוזמה לצמצום הסכסוך
דנאל בן-נמר, ענבר אבני וג׳ייסון סילברמן מהיוזמה לצמצום הסכסוך
"במסגרת הפעילות שלי נוצרו גם קשרים חזקים עם עמותות בארץ שמקדמות את השילוב בהייטק הישראלי של אוכלוסיות כמו ערבים ישראלים, חרדים ונשים. בדקנו איתן אם לדעתן המכסה לעובדים פלסטינים עלולה לפגוע בתעסוקה של עובדים מאוכלוסיות מוחלשות מישראל - והן אמרו חד משמעית שלא". כדוגמה לכך היא מביאה את האנס שקור, חבר הנהלת עמותת צופן שעוסקת בפיתוח ההייטק בחברה הערבית בארץ. לדבריה, הוא הצהיר בפני הממשלה שאין כל סיבה שהחוק החדש יפגע במטרות העמותה שלו, כי מדובר בתקציבים אחרים לגמרי ובפעילויות שונות בתכלית.
"מספר המשרות הפנויות בהייטק עומד על יותר מ-16 אלף, ואם העובדים הפלסטינים יבואו על חשבון מישהו - זה יהיה על חשבון העובדים מחו"ל שעובדים במיקור חוץ ולא על חשבון החרדים או הערבים הישראלים"
"מספר המשרות הפנויות בהייטק בישראל עומד על יותר מ-16 אלף ומדובר כרגע ב-500 עובדים פלסטינים בסך הכול, ושקור אף הסביר שאם זה יבוא בכלל על חשבון מישהו - זה יהיה על חשבון העובדים מחו"ל שעובדים במיקור חוץ בהייטק הישראלי ומספרם עומד על עשרות אלפים, ולא על חשבון האוכלוסיות שמנסים לקדם בארץ". מעבר לכך, במסגרת המכסה נקבע "שכר מינימום" לאותם עובדים פלסטינים, שיעמוד על מעל 17 אלף שקל - גם כדי לשמור על התנאים של אותם עובדים, וגם כדי לוודא שלחברות יהיה משתלם לא פחות להעסיק עובדים מתוך ישראל.
"לסיכום", אומר סילברמן, "מעבר ליתרון הברור בצמצום האבטלה בגדה ובמתן מענה למחסור בעובדים בישראל, החוק הזה מוכיח שהעובד הפלסטיני יכול להיות לא רק קוטף בשדות שלי או בונה את הבניין שלי, אלא שהוא יכול לשבת לצידי במשרד בתל אביב ולהיות חלק מהחברה בדיוק כמוני. שינוי התפיסה הזה הוא קריטי לצמצום הסכסוך".