פחות משבוע לאחר שיו"ר החברה, שר האוצר לשעבר משה כחלון, הודיע על התפטרותו בצל הבלגן בחברה: חברת האשראי החוץ-בנקאי, יונט קרדיט שירותים פיננסיים בע"מ, דיווחה היום (ד') כי הגיעה להסכמה עם בעלי השליטה לכיסוי חשיפות שנגרמו בשל הלוואה שנתנה החברה בסך 37.2 מיליון שקל ולא הוחזרה לה ובשל המחאות (צ'קים) בסך מיליוני שקלים נוספים ש"נעלמו" מסניף נצרת.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
לפי הודעת החברה, במסגרת ההסכם הפקידו בעלי השליטה צ'קים בסך 1.8 מיליון שקל לכיסוי חלק מהריבית על הלוואה שהעמידה החברה בשנה שעברה לקבוצת לווים לתקופה של חמש שנים עם ריבית שנתית קבועה של 12%. לטענת החברה, ההלוואה כללה תשלום חודשי החל מתום שנה ממועד העמדת ההלוואות ותשלום קרן בסוף התקופה.
בנוסף, בעלי השליטה התחייבו לשלם לחברה את כל התשלומים העתידיים המגיעים לה - ריבית וקרן - בגין הלוואות לקבוצת הלווים. במסגרת זו, התחייבו בעלי השליטה להפקיד בתוך 45 מיום ממועד חתימת ההסכם ערבות בנקאית בסך של 25 מיליון שקל.
לדברי החברה, "על אף התחייבויותיה של קבוצת הלווים, היא לא שילמה לחברה אף תשלום ריבית. החברה בוחנת את הנסיבות בהן הועמדו ההלוואות, מטרתן, תהליכי אישוריהן וההשלכה על הונה העצמי של החברה".
מלבד ההלוואה, 10.6 מיליון שקל "נעלמו" מהקופה
בתוך כך, בחברה ציינו עוד כי הבעלים העמידו צ'קים נוספים בסך 10.6 מיליון שקל שנועדו לכיסוי "ההמחאות החסרות" מסניף נצרת של החברה. זאת, לאחר שתחילה העריכו בחברה כי הצ'קים ש"נעלמו" הסתכמו בכ-5 עד 7.6 מיליון שקל ולאחר מכן עדכנו את ההערכה לכ-7.7 מיליון שקל.
בצל הבלגן בחברה, אשר כלל גם בין היתר חשד כי מנכ"ל החברה ומבעלי השליטה בה, צחי אזר, נטל לכאורה מהחברה כספים "בסכום שאינו מהותי לחברה", הבורסה בתל אביב הודיעה על השעיית המסחר במניית החברה ואף על גריעתה מהמדדים ת"א פיננסים, ת"א ביטוח ושירותים פיננסים, ת"א AllShare ות"א צמיחה.
עוד ציינו בבורסה כי "החברה טרם פרסמה את דוחותיה הכספיים לרבעון הראשון של 2022. ככל שהחברה לא תפרסם את הדוחות כאמור וזאת עד ליום 30.6.22, תתווסף להשעיית המסחר גם עילת אי-פרסום דוחות כספיים".
כחלון היה אמור לקבל שכר של 8.3 מיליון שקל
במכתב ההתפטרות שהגיש כחלון בשבוע שעבר כתב: "לצערי הרב וכפי שידוע לכם, אנו מבינים כיום כי ייתכן וקיימת לחברה חשיפה כספית משמעותית, אשר נגרמה בגין אירועים שהתרחשו לפני הצטרפותי לחברה. נוכח התפתחויות אלה, ובלב כבד, החלטתי להודיע לבעלי השליטה על סיום תפקידי כיו"ר דירקטוריון החברה ודירקטור בה באופן מיידי".
בשנה שעברה אישרה אסיפת בעלי המניות של החברה את חבילת התגמול של כחלון ברקע ביקורת ציבורית רחבה, שעמדה על סך של 8.3 מיליון שקל בשנה הראשונה עבור 80% משרה. לפי החבילה, שכרו של כחלון עמד על 1.3 מיליון שקל בשנה, בנוסף למענק שנתי בגובה של 864 אלף שקל. כמו כן, במסגרת תפקידו היה אמור לקבל כחלון 650 אלף אופציות לרכישת מניות החברה ב-30 אגורות למניה על פני חמש שנים.
התנאים של כחלון חרגו ממדיניות התגמול של יונט קרדיט. רכיב התגמול הקבוע חרג ב-50 אלף שקל לשנה, ותקופת ההבשלה של האופציות שנקבעה חרגה בשנתיים מהמדיניות בחברה. שווי האופציות לשנה גבוה ב-270% מעלות השכר המוצעת - כאשר החברה קבעה תקרה של 150%.
הביקורת שהתעוררה בעקבות חבילת התגמול נוגעת לחוק שכר הבכירים במערכת הפיננסית, שעליו חתם כחלון כשהיה שר אוצר. החוק מגביל את שכר הבכירים במערכת הפיננסית לתקרה של 2.5 מיליון שקל בשנה, או פי 35 מהשכר הנמוך בתאגיד הפיננסי.
