גם בשיא עונת החורף, כשהשלג נערם ברחובות ניו יורק, הלקוחות ממשיכים לגדוש את סניפי רשת המאפיות הישראליות Breads Bakery, בחיפוש אחרי בורקסים ובבקה משובצת שוקולד ב-18 דולר ליחידה. חלקם כלל לא שמעו על המאבק להקמת ועד עובדים - אחרים מגיעים דווקא בגללו. לקוחה אחת נכנסה לסניף ביוניון סקוור, ביקשה קפוצ'ינו, וכשנשאלה אם תרצה משהו נוסף, ענתה: "כן, אני אקח את זה עם נגיעה של ציונות בצד".
העובדים כבר מורגלים והתבקשו שלא להגיב לאירועים כאלה, אבל מאחורי הדלפקים הריחניים והקופות המצלצלות חלקם מתארים מציאות של שכר מינימום, ציוד שבור, משמרות מדוללות, ועומס עד כדי כך שהם נרדמים בעמידה. "הגוף שלנו עוד כואב מהעומס של החגים - בלי תשלום נוסף", נכתב בפוסט שהעלו אמש חברי ועד העובדים המתארגן. "יש ימים שסניפים מרוויחים מעל 60 אלף דולר, ואנחנו לא מצליחים לשלם שכר דירה".
אלא שכפי שפורסם ב-ynet, הדרישות של הוועד חורגות משכר ותנאים. העובדים דורשים מההנהלה לנתק כל קשר עם ישראל, להפסיק כל "תמיכה של החברה ברצח העם בעזה", לא לאפות מאפים ועוגיות עם סמלים ציוניים, לא להשתתף באירועים פרו-ישראליים ולא לתרום לארגונים הפועלים במדינה. לטענת חברי הוועד, מדובר במאבק רחב יותר נגד "ניצול גלובלי", והם רואים קשר ישיר בין הדרישה לשיפור תנאים לאמפתיה לתושבי עזה.
כעת מתברר כי מאחורי ההתארגנות הזו עומדים כמה שמות מוכרים שהובילו את מחאות הסטודנטים של אוניברסיטת קולומביה באביב האחרון, ובראשם ג'והנה קינג-סלוצקי (34), דוקטורנטית יהודייה לספרות אנגלית, מדריכה באוניברסיטה וחברת הסניף המקומי של איגוד עובדי הרכב (UAW). למרות שמעולם לא עבדה במאפייה, היא משמשת כצינור התקשורת של Breaking Breads - כך מכנה את עצמו הוועד המתגבש. ההודעות לעיתונות נשלחות מחשבונה האישי, התמונות שייכות לה, ומספר הטלפון שלה מצורף ליצירת קשר.
ב-2024 הושעתה מקולומביה לאחר שנעצרה בהשתלטות האלימה של פרו-פלסטינים על בניין הקמפוס, בה נלקחו בני ערובה, הושמד רכוש, ונתפסו חומרים הקוראים שקראו "להשמיד אינטרסים ציוניים".
הדרישות של העובדים
בבוקר לאחר הפריצה היא כיכבה במסיבת עיתונאים שנערכה למרגלות המבנה ודרשה מהאוניברסיטה לספק למתבצרים "סיוע הומניטרי בסיסי", בדמות משלוחי מזון וקפה מסטרבאקס הסמוך. דמותה שימשה השראה למערכון ויראלי של "ארץ נהדרת". בהמשך, זכתה לעוד כמה רגעי תהילה כשהתפרצה לנאום של הנשיא דאז ג'ו ביידן, זמן קצר לאחר שאיגוד ה-UAW הכריז על תמיכה רשמית בו. קינג-סלוצקי הניפה דגל פלסטין והובילה את הקריאות "Ceasefire now!" עד שהוצאה בכוח מהאולם. בעבר לוותה גם את מאמצי האיגוד של עובדי בתי הקולנוע Alamo Drafthouse בעיר, והעלתה כחלק מהשיח עם הנהלה את הדרישה לבטל את הקרנת הסרט המועמד לגלבוס הזהב "5 בספטמבר" על טבח מינכן, בטענה שהוא "תעמולה ציונית".
קינג-סלוצקי היא אחת ממקימות תנועת "Labor for Palestine", הזרוע האקטיביסטית של איגוד עובדי הרכב שמובילה קו תקיף נגד ישראל ופועלת לחתוך כל קשר עם המדינה. אזור הפעולה של אותה חטיבה כולל גם את קולומביה, הרווארד ומוסדות אקדמיים נוספים, והפך בשנים האחרונות לזירה של אקטיביזם אנטי ציוני תחת כותרת של זכויות עובדים.
מלבד קינג-סלוצקי, דמות מוכרת נוספת במחאות בקולומביה היא זו שתיעדה את העימות בין העובדים לבעלים בסניף יוניון סקוור. טליה ג'יין, עיתונאית עצמאית "שמתמחה במחאות פרו פלסטיניות" הגיעה במקרה רגע לפני פריצת ההשתלטות על בניין המילטון. אז כמו היום היא מכחישה שתיאמה מראש את הגעתה, אך מופיעה שוב ושוב בזירות מתוחות בדיוק ברגעים הנפיצים. בסרטון שצילמה נראים עובדי ברדס חובשי כאפיות פונים לאחד הבעלים, שואלים אם הוא יודע באילו תנאים הם עובדים, ואם הוא בכלל "יודע להכין קרואסון".
2 צפייה בגלריה
Breads Bakery. "אנחנו מכינים בבקה, לא עוסקים בפוליטיקה"
(צילום מסך מתוך חשבון האינסטגרם של Breads Bakery)
המעורבות הזו מבחוץ, לטענת חלק מעובדי ברדס, יוצרת מתיחות פנימית. נהג חלוקה בן 62 הודה שהוא תומך במאבק אך מסתייג מהפוליטיזציה: "אני לא אדם פוליטי", אמר, "מעניין אותי איך לפרנס את משפחתי בכבוד". אחרים חוששים לדבר עם עיתונאים מחשש לסנקציות מצד ההנהלה. הוועד טוען לפיטורים של אחת המארגנות, שכירת יועצים חיצוניים שיפעלו נגדם, הצבת מצלמות בתאי הלבשה, איסור השמעת מוזיקה בספרדית או דיבור בערבית, ולאווירה כללית של פחד בסניפים - דברים שעשוי להיות מנוגדים לחוקי העבודה בארצות הברית. "אנחנו נרדמים בתור לשירותים, עובדים עם ציוד שבור, ונענשים על כך שאנחנו רוצים כבוד", נמסר מהוועד.
ההתאגדות מונה כ-30% מהמועסקים ברשת - המינימום הדרוש על פי החוק האמריקאי - ופועלת כעת מול רשויות העבודה בארה"ב כדי להכיר בה באופן פורמלי. עם זאת מומחים לדיני עבודה אמריקאים מעריכים כי סיכויי ההתאגדות נמוכים, ובכל מקרה דרישות מדיניות אינן נחשבות חלק ממו"מ קיבוצי לגיטימי, ולמעביד מותר לדחות אותן על הסף.
בברדס סירבו להתייחס לקשר של ההתאגדות למאבק באוניברסיטת קולומביה. בעבר מסרו כי "אנחנו מכינים בבקה, לא עוסקים בפוליטיקה". לדבריהם מדובר ב"ניסיון להחדיר שיח מפלג לסביבת העבודה”.
