"אנחנו בשוק חופשי וכל נותני דירוג האשראי מבינים שאנחנו קובעים את ריבית בנק ישראל והבנקים קובעים את הריבית ולא ייתכן שאנחנו נכניס יד לקביעה הזאת". כך אמר הבוקר (ג') נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, ברקע ההכרזה על העלאת ריבית נוספת בגובה 0.5% אתמול והמשך הביקורת הנרחבת על כך שהבנקים לא מגלגלים את מלוא העלאות הריבית לפיקדונות האזרחים.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לתוכנית כסף חדש ב-ynet radio
עוד טען הנגיד כי "אני לא מרוצה מהריבית על הפיקדונות, הייתי רוצה לראות אותה עולה בקצב מהיר יותר ביחס להעלאות הריבית של בנק ישראל, ולכן אנחנו פועלים בחישות ועושים הרבה מאוד רפורמות שמטיבות עם הלקוח ונותנות לו כוח לאתגר את הבנקים. אני קורא לציבור לא להיות פסיביים ולאתגר את הבנקים. בסופו של דבר, בשוק התחרותי, ככל שהצרכנים יבינו שיש להם היום כוח ויש להם את הכלים להשוות ולעבור מבנק לבנק, הריבית גם תעלה".
1 צפייה בגלריה
 אמיר ירון
 אמיר ירון
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, באולפן ynet
(צילום: יריב כץ)
ברקע העלאת הריבית הנוספת שהוכרזה כאמור אתמול, הוסיף פרופ' ירון ואמר כי "להעלאות הריבית לוקח זמן לרסן את האינפלציה. זה תהליך ידוע שלא קורה באופן מיידי וצריך להיות פה סבלניים. יתרה מכך, אני מניח שבחודשיים-שלושה הבאים נראה את האינפלציה אפילו עוד עולה מעט, אבל ככל שלא יהיו זעזועים נוספים אנחנו רואים את האינפלציה מתחילה להתמתן ברבעון הראשון של 2023 ויורדת לטווח היעד של 1%-3% אי-שם בקיץ.
"חשוב להבין: יציבות מחירים היא כלכלה יציבה. אני מכיר את זה שהעלאת הריבית עולה לאנשים יותר בהלוואות ובמשכנתאות והם צריכים לחשוב על כל שקל שהם מוציאים, אבל עליית המחירים פוגעת בראש ובראשונה בשכבות החלשות ולכן אנחנו נחושים למגר את האינפלציה ולעשות את זה כמה שיותר מהר כי בסופו של דבר זה מה שיפגע פחות באותן שכבות", הוא הוסיף.
על עליות המחירים הנרחבות שרשמות בשבועות ובחודשים האחרונים במשק הישראלי, אמר הנגיד כי "בסופו של דבר הריבית היא הכלי המרכזי להורדת האינפלציה. אנחנו לא מתערבים לכל חברה. אם יש התנהגות מונופוליסטית - בשביל זה יש את רשות התחרות והיא צריכה לבדוק את זה".
על הנטל הגדול שהולך וגובר על בעלי המשכנתאות באופן ספציפי, אמר פרופ' ירון כי "אנחנו מבינים שמחירי המשכנתאות עולים, אבל צריך להבין שבישראל המשכנתאות ניתנות במגבלות מאוד מחמירות. אי-אפשר לקחת משכנתא עם תשלום ביחס להכנסה שהוא גבוה מדי. לכן, אני חושב שהמערכת הישראלית מאוד יציבה. אנחנו מבינים שזה כואב, אבל מה שקורה עכשיו זה כדי למנוע כאב גדול יותר בעתיד אם לא נרסן את האינפלציה. אנחנו מאוד רחוקים ממה שקרה בארה"ב ב-2008".
באשר לחשש העולה ממיתון ברקע העלאות הריבית התכופות, אמר הנגיד כי "אני לא חושב שאנחנו רואים מיתון. צמחנו בצורה מאוד גבוהה ואנחנו רואים עלייה באבטלה וירידה במשרות הפנויות, אך זו חלק מהאטה במשק שהיא טבעית. המשק הישראלי עדיין מאוד חזק, בטח בהשוואה לשאר המשקים".
כמו כן, הנגיד התייחס גם לסוגיית העצמאות של בנק ישראל, ואמר כי "אנו קובעים את הריבית בצורה מקצועית, נכונה למשק ומתכללת. כולנו מבינים את המחיר של אם האינפלציה לא תרוסן וכל מקבלי ההחלטות מבינים את המחיר היקר של פגיעה בעצמאות בנק ישראל. אנחנו מכירים מדינות מתפתחות ולאחרונה גם מפותחות בהן השווקים מגיבים בצורה מאוד חריפה כאשר מנסים להתערב בשיקולים של הבנק המרכזי, ואני חושב שציבור הנבחרים מבין זאת היטב".