עוד אזהרה חמורה מגורם כלכלי בינלאומי מהנחשבים בעולם ביחס להשפעה השלילית של הרפורמה המשפטית, המכונה גם "הפיכה משטרית", על כלכלת ישראל. הפעם המתריעים הם כלכלני ארגון המדינות המתקדמות בעולם, ה-OECD, שמתכנסים כעת בפריז בדיונים שבהם משתתף, יחד עם שרי אוצר רבים נוספים, גם שר האוצר הישראלי בצלאל סמוטריץ.
כחלק מתחזית עולמית הכלכלנים מתריעים בלשון ברורה לגבי ישראל: "התגברות האירועים הביטחוניים והמשך המתיחות הפוליטית סביב חקיקת הרפורמה המשפטית עלולים להעלות את הסיכון, להוביל להקשחת הסביבה הפיננסית ולהכביד על המגזר העסקי ועל היקף ההשקעות במשק הישראלי".
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לפודקאסט הכלכלי היומי "כסף חדש" ב-ynet radio
דוח על כלכלת ישראל כבר סובל מ"אפליה" ביחס לתחזיות הכלכליות למדינות מפותחות רבות בעולם. בעוד שתחזית הצמיחה במדינות העולם הועלתה בשיעור ניכר מ-2.2% שנחזו רק בחודש נובמבר האחרון לשיעור של 2.7%, הרי שתחזית הצמיחה לישראל נותרה זהה לתחזית הקודמת 2.9% בשנת 2023 ורק 3.3% בשנת 2024, הרחק מפוטנציאל הצמיחה של המשק המוגדר כ-5% לפחות.
לעומת מדינות ה-OECD תחזית הצמיחה של ישראל עודנה גבוהה, שכן ממוצע הצמיחה. חזוי למדינות ארגון המדינות המפותחות הועלה אמנם מ-0.8% ל-1.4%, אולם מדובר עדיין במחצית הצמיחה הצפויה השנה לכלכלה הישראלית. יצוין שתחזית הצמיחה של ה-OECD מיטיבה עם ישראל לעומת תחזיות נמוכות במעט של ארגונים בינלאומיים אחרים כמו קרן המטבע הבינלאומית וחברות דירוג האשראי הJוזות צמיחה של כ-2.5% בממוצע השנה בישראל.
מנוע צמיחה חשוב ומוביל של המשק הישראלי בשנים האחרונות,הצריכה הפרטית, שכבר רשמה צמיחה שלילית לנפש ברבעון הראשון לפי נתוני הלמ"ס, עלולה לרדת עוד על פי תחזית כלכלני הארגון. על רקע האווירה הכלכלית בישראל כעת ייפגעו גם ההשקעות בארץ והיצוא, כאשר רק הצריכה הממשלתית תגבר עם אישור תקציב המדינה הדו שנתי ל-2023-24.
המצב הכלכלי המורע בישראל מתואר על ידי כלכלני ארגון המדינות המפותחות גם בכל שאמון העסקים במצב הכלכלי ובביצועי הממשלה נחלש וכך גם חלה ירידה ניכרת במשרות הפנויות בעיקר בתחום ההייטק, כאשר ברקע כבר מתרחשת ירידה משמעותית בגביית המיסים במשק הישראלי המצוי כבר בהאטה מסוימת גם לפי נתוני הלמ"ס ומשרד האוצר בדוחות שפרסמו בשבועות האחרונים.
הדוח מדגיש גם את הבלימה וההאטה בשוק הנדל"ן, מצב שתורם לירידה בהכנסות ממיסים. עוד מציינים הכלכלנים בדאגה כי גיוסי ההון של חברות ההייטק פחת בשיעורים ניכרים, כאשר גם ההייטק היווה בשנים האחרונות מנוע צמיחה עיקרי של כלכלת ישראל.
עוד נתונים רעים של המשק הישראלי שמציינים כלכלני הארגון מדאיגים לא פחות ופוגעים במשקי הבית ובעסקים בישראל: השערים בבורסה של ת"א יורדים בניגוד מוחלט למגמת העליות ברוב בורסות העולם והשקל הישראלי נחלש עוד. לגבי ההיחלשות הזאת ציין בהדגשה נגיד בנק ישראל, הפרופ' אמיר ירון, כאשר הצביע על כך שהשקל פוחת ביותר מ-10% לעומת המטבעות הזרים העיקריים על רקע כוונות החקיקה של הרפורמה המשפטית, מה שגרם להתייקרויות רבות במשק הישראלי ולצורך להעלות עוד ועוד את הריבית הבסיסית של בנק ישראל ומצב זה עלול להוביל גם להוביל לעוד העלאות ריבית בעת הקרובה, כדברי אזהרתו.
עוד מביעים כלכלני הארגון הבינלאומי הנחשב דאגה רבה מהאינפלציה שמצויה בשיעור ניכר (5% לפי שעה) מעל ליעד שקבעה הממשלה לשנה כולה (1%-3%). במיוחד מדאיגה אינפלציית הליבה, שאינה כוללת מחירי האנרגיה (שאותה מסבסדת הממשלה כעת בשיעורים ניכרים) והמזון.
ב-OECD לא מתעלמים גן מההסכמים הקואליציוניים ומציינים שעדיף לתמוך כעת באמצעות תקציב המדינה בשילוב החרדים בשוק התעסוקה, כאשר גם בבנק ישראל ובמשרד האוצר מתחו ביקורת על משמעות ההסכמים הקואליציוניים שדווקא עלולים להגביר את אי המוטיבציה לעבוד במגזר החרדי במקום להמריץ לצאת לעבודה את המגזרים שאינם משתתפים בשיעור גבוה בשוק העבודה.
