כתבנו גד ליאור והכלכלן שלמה מעוז באולפן ynet
(צילום: אסף חן)
הטלטלה הכלכלית שעוברת על העולם לא תמה. כל נתון שמתפרסם במדינות שמובילות את השווקים גורמת בימים אלה לתגובות שרשרת. לכן נתונים כמו שיעור התעסוקה ומדד המחירים בארה"ב או בגרמניה, העלאות ריבית רצופות בבריטניה ובאוסטרליה וירידות או עליות שערים חדות בבורסות מזרח אסיה - משפיעות על המצב הכלכלי בכל המדינות ובכלל זה ישראל.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
למעשה, מדובר במעגל קסמים ובכדורי שלג מתגלגלים גם בעיצומו של הקיץ החם אי-פעם. כאשר מתפרסמים נתוני תעסוקה טובים, כמו למשל בימים האחרונים בארה"ב (על אף עלייה מסוימת במספר דורשי העבודה), הדבר מעיד על כך שהמיתון, המלווה תמיד בעלייה בשיעורי האבטלה, עדיין לא מתדפק על דלתות המשק האמריקני.
ואם המיתון עוד לא כאן, אולם המחירים ממשיכים לזנק, הרי שנגידי הבנקים המרכזיים שם יכולים להעז ולהעלות את הריבית בשיעורים גבוהים, כפי שנחזו לאחרונה - עוד 0.75% בארה"ב ועוד 0.5% באיחוד המוניטרי האירופי.
ואם הריבית תעלה עוד ועוד, מתחדש הסיכון שאולי בכל זאת מיתון יפקוד את מעצמות הכלכלה העיקריות בעולם, ואז יהיה צורך בנקיטת צעדים אחרים, כמו הזרמת כספים גדולים למשק האמריקני ובאירופה, כפי שנהגו הבנקים המרכזיים וממשלות בימי שיא משבר הקורונה.
בנוסף, נתוני האינפלציה שפורסמו השבוע בארה"ב מעידים בכלל על האטה משמעותית בקצב עליות המחירים השנתי, שירד מ-9.1% ביוני ל-8.5% ביולי, וגם מדד היצרנים, שמודד את האינפלציה לפני שהיא מגיעה לצרכנים, ירד השבוע לראשונה מזה שנתיים. אז אולי אפשר להירגע עם העלאות הריבית?
בינתיים, כדור השלג ממשיך להתגלגל, ובעת שהמלחמה באוקראינה נמשכת והעולם יוצא בבת אחת ממשבר הקורונה - ופתאום יוזרם גם כסף לשווקים - האינפלציה עלולה להתגבר עוד, ואז הריבית תצטרך להמשיך ולטפס, וחוזר חלילה.
מה יעשה בנק ישראל?
ההשפעה של המתרחש בעולם על המשק הישראלי היא כמובן רבה. העלאת הריבית של 0.75% בארה"ב, ודאי אם תימשך בקצב הזה, צפויה להביא את בנק ישראל להעלות גם בהמשך השנה את הריבית ברציפות ואולי גם בחצאי אחוזים ולא רק ברבעי האחוז. ואם ההתייקרויות הגבוהות בעולם יגיעו בסתיו, סמוך לחגי תשרי, גם לישראל, בעוד שסימני המיתון עדיין לא כאן - אין ספק שקצב העלאות הריבית רק יגבר.
השבוע הקרוב וגם ראשית השבוע שאחריו יזמן בישראל שורת נתונים וצעדים כלכליים שיבהירו היכן עומד המשק הישראלי, בעיתוי לא מזהיר - בעת כהונת ממשלת מעבר, שלא יכולה כלל להגיב לנעשה, כמו למשל להעביר תקציבים לתמיכה ביצרני מוצרי יסוד שמתייקרים, או להוריד מיסים כלשהם, כמו למשל מס ערך מוסף, כדי למתן את רמת ההתייקרויות.
ביום שני תפרסם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) נתונים חשובים במיוחד בעת הזאת: הראשון הוא שיעור עליית מדד המחירים לצרכן בחודש יולי - על כל מרכיביו. למשל, יהיה מעניין לבחון את מידת התייקרות מוצרי המזון ומחירי מוצרים שהיבואנים הבטיחו לא לייקר. האינפלציה בישראל נמוכה ביותר עד כה, רק 4.4% ב-12 החודשים האחרונים, ורק ביפן ובשווייץ שיעורה נמוך באחוז לערך מאשר בישראל.
הנתון החשוב השני שיתפרסם ב-15 בחודש הוא מחירי הדירות בחודשים מאי ויוני. המבחן יהיה האם בעת שרוב סעיפי ארבע תוכניות הדיור של הממשלה לא אושרו בכנסת טרם פיזורה ב-30 ביוני, הציבור לא נותן אמונו באפשרות שהדירות יוזלו, ממשיך להסתער עליהן (כמות המשכנתאות הוכיחה זאת) ויתכן שיתברר כי ההתייקרות שהגיעה כבר ל-15.9% בשנה עד לחודש מאי - נמשכה עוד ביוני.
למחרת היום, ב-16 בחודש, תפרסם הלמ"ס עוד נתונים חשובים ביותר על המשק הישראלי, במסגרת הדוח הרבעוני של "החשבונות הלאומיים". הנתונים יבהירו האם ההאטה המעטה הנחזית לפי שעה בפעילות המשק בישראל חמורה ממה שחשבנו, אם הצמיחה תהיה שלילית זה רבעון שני ברציפות, או אם הצמיחה בישראל תהיה חיובית ותעיד שסכנת המיתון מתרחקת לפי שעה.
באותו היום ניתן יהיה לבחון גם את נתוני היצוא, היבוא, הצריכה הפרטית והציבורית ולקבל תמונה בהירה יותר על מצבו של המשק הישראלי בחודשים אפריל עד יוני השנה.
כעבור פחות משבוע יתכנסו שישה חברי הוועדה המוניטארית של בנק ישראל, בראשות הנגיד, פרופ' אמיר ירון, ויצטרכו להחליט - על סמך נתוני המדד, מחירי הדירות ומצב המשק - בכמה להעלות את שיעור הריבית בישראל, זאת הפעם הרביעית ברציפות מאז אמצע חודש אפריל השנה. כאן יצטרפו כמובן לשיקולים הנתונים הכלכליים מהמדינות המובילות בעולם, שכפי שכבר אמרנו ישפיעו מאוד גם על ההחלטה בישראל.
העלאת ריבית משמעותית נוספת בישראל, בחצי אחוז, צפויה להעלות את הריבית הבסיסית ל-1.75% ולהכפיל את ריבית הפריים תוך ארבעה חודשים בלבד עד לשיעור של 3.25%, לעומת רק 1.6% עד לאמצע חודש אפריל. כנראה שצעד אגרסיבי נוסף שכזה יבלום במידה מסוימת את מחירי הדירות ואולי גם את ההתייקרויות במשק.
גם אזרחים מן השורה שלא מקפידים לעקוב בדרך כלל בקפדנות אחר הנתונים הכלכליים, ראוי שבתקופה המטלטלת שבה אנו מצויים לאחרונה, יעיינו באלה ויקבלו החלטות כלכליות משלהם: האם לקנות דירה כעת? האם להמתין? האם ליטול הלוואות? האם לצמצם קניות או לבטל נסיעה לחו"ל שתוכננה לחגים?
אלה ימים שגם מי שאינם בקיאים ברזי הכלכלה, טוב יעשו אם את כלכלת ביתם יתכננו היטב. וטוב עוד יותר יעשו אם בעסקה גדולה, כמו נטילת משכנתא, בימים שבהם תיכנס הרפורמה במשכנתאות לתוקפה, יתייעצו ויחשבו מסלול מחדש.
