במשרד האוצר דורשים מצה"ל להתייעל ב-5 עד 10 מיליארד שקלים ברקע המאבק על תקציב הביטחון של אחרי המלחמה, ומתעקשים לשמר את הטבות המס החריגות רק לאנשי קבע קרביים: בזמן שבצה"ל טוענים שמשרד האוצר עוצר התקשרויות תקציביות קריטיות לביטחון המדינה, לרבות למערכי טילי החץ, במשרד האוצר משיבים בטענות על התנהלות פזרנית ונטולת כיסוי של מערכת הביטחון, גם בימים ובשבועות מאז שנגמרה המלחמה. זאת ברקע הקרב החדש-ישן שניצת על תקציב הביטחון לשנת 2026, דרישת הרמטכ"ל אייל זמיר לצאת סוף-סוף לתכנית רב שנתית חדשה לחיזוק וייצוב הצבא וברקע עימות צבאי אפשרי נוסף שמתקרב מול חיזבאללה.
בצה"ל ברכו על תכנית שאושרה יחד עם אנשי האוצר לתקצב בכארבעה מיליארד שקלים את אנשי הקבע עקב משבר כ"א חריף שפוקד מגזר זה ונטישות המוניות של אלפי משרתי קבע איכותיים שצה"ל רצה שימשיכו, אך באותה נשימה תקפו את הכוונה לקצץ הטבות קבועות לאנשי קבע.
"בשנות ה-90 נקבע שאנשי קבע לוחמים לא ימוסו בהטבות שונות, כמו נופש שנתי, רכב צמוד וכדומה אלא שעם השנים במערכת הביטחון ניפחו הטבות אלו לכלל משרתי הקבע, כולל העורפיים ואפילו לפקידי משרד הביטחון שתמורת 900 שקלים יכולים לנפוש עם משפחתם במשך שבוע בבית מלון בזמן שיתר עובדי המדינה משלמים מיסים על הטבות אלו. אנו רוצים לחזור למצב הקודם ולשפות בפיצוי בערך זהה רק את אנשי הקבע הקרביים, רק זה יחסוך לנו 400 מיליון שקלים בשנה", אמרו באוצר.
האוצר: "ככה מתנהלים כשחושבים שאין מגבלות תקציב"
עוד הזכירו באוצר שלל דוגמאות להתנהלויות בזבזניות של מערכת הביטחון, שנהנו בשנתיים האחרונות מברז פתוח של תוספות תקציביות וסכום של כרבע טריליון שקלים למימון המלחמה. כך למשל, לפי האוצר, משרד ראש הממשלה הגיע עם הצעה לשפץ או לבנות מחדש מבנה באחריות משרד הביטחון שנפגע מטיל איראני במבצע עם כלביא בקיץ האחרון, בעלות של כ-150 מיליון שקלים. "זה לבד סכום ענק שאפשר לבנות בו מגדל שלם, אבל במערכת הביטחון אמרו לא, ההצעה שלנו היא לבנות מחדש ב-700 מיליון שקלים. ככה מתנהלים כשחושבים שאין מגבלות תקציב, ללא ערך לחסכנות ולהתייעלות".
אבל הכסף הגדול של הבזבוזים טמון בימי המילואים. במשרד האוצר טוענים להחרפה בתופעות שגובלות בפלילים, כמו אלפי ימי מילואים שתוקצבו אך לא מומשו (עלות כל יום מילואים למשק היא 1,100 שקלים בממוצע) בגלל סידורים וקומבינות ביחידות השונות, כמו תשלומים שחורים לספקים בדמות ימי מילואים, סחר בימי מילואים, תופעת החיילים במיל' המסופחים שדילגו בין יחידה ליחידה ללא הגבלה במשך שנתיים של מלחמה. "יש לפחות 17 אלף מילואימניקים כאלה", אמרו באוצר, והזכירו דוגמאות מפוקפקות על בזבוז חוצה גבולות, תרתי משמע, של משאב המילואים.
יחד עם זאת באוצר התייחסו חלקית להיבט הפוליטי הנפיץ: הסיבה לשימוש המורחב והקיצוני של צה"ל בחיילי המילואים נבע בגלל מחסור בחיילים, עם כ-10 אלפים חיילים שנפצעו או נהרגו בלחימה הארוכה בצל השתמטות המונית של כ-80 אלף צעירים חרדים, שהקואליציה רוצה לעגן בחוק. כל גדוד סדיר חדש, שנחשב לזול בהרבה, בין היתר של חרדים היה חוסך בשנה זימון ל-7 גדודי מילואים, מצמצם את הנטל, השחיקה ואפליית הדם וגם חוסך עשרות מיליוני שקלים.
"המיטות של הטירונים הקרביים מלאות, אבל לצה"ל לוקח שנים להקים גדודים וחטיבות", טענו באוצר, "רשות המיסים חוקרת התנהלויות מפוקפקות של ספקים לצה"ל, ששילמו להם בימי מילואים. בעבר עובדי מדינה לא יכלו לקבל שכר כפול על היותם בעבודה וגם במילואים, והיום זה קורה גם אם עובד המדינה מגיע רק ל-4 שעות בבסיס. ימי המילואים עלו במלחמה 70 מיליארד שקלים". בהיבט זה אומרים בצבא כי לאחרונה הופצה פקודה חדשה של אכ"א שמסדירה את הנושא ומטילה מגבלות רבות וחדשות למיגור התופעה.
במערכת הביטחון טענו כי אחת הסיבות להוצאות הגבוהות נעוצה בהיעדר החלטות ארוכות טווח של הדרג המדיני והחשש להכרעות שצה"ל הוא קבלן הביצוע שלהן, ובהתאם הוא חייב לדעת מה הן כדי להתכונן לבצען בשנים הקרובות. כך למשל סוכם לפני כשנה בין הדרג הצבאי לפוליטי שהמלחמה תיגמר בעסקת הפסקת האש בחודש ינואר וצה"ל יחל בשנות התייצבות ובניין הכוח מ-2025. בפועל הוחלט בסוף על מרכבות גדעון א' וב', שתוקצב ב-90 מיליארד שקלים אך כזכור מומש חלקית לאחר שנעצר עקב סיומה של המלחמה. "אם על מבצע עם כלביא נגד איראן מערכת הביטחון תכננה להוציא 110 מיליארד שקלים ובסוף עלותו הסתכמה בכ-8 מיליארד", אמרו באוצר, "למה כיום אנו משלמים על יצור טיל מיירט של כיפת ברזל פי 2 ממה ששילמנו עד לפני כמה שנים אם אנו מזמינים פי 10?"
משרד הביטחון: "ישראל מחויבת להשקיע בהצטיידות מסיבית"
בתוך כך, מנכ"ל משרד הביטחון, אלוף (מיל'), אמיר ברעם, תקף היום (ג') בחריפות את התנהלות החשב הכללי באוצר וכל משרד האוצר, לאחר המכתב ששלח החשב הכללי יהלי רוטנברג, ובו התריע על חריגה דרמטית ממסגרת התקציב ל-2025, וקרא לעצור את כל ההתחייבויות התקציביות הלא חיוניות של מערכת הביטחון. גם מנכ"ל משרד האוצר, אילן רום, אף טען כי "על הבזבוז בתקציב הביטחון משלמים אזרחי ישראל בבריאות וברווחה".
"לאחר שנתיים של מלחמה רב-זירתית עצימה וחסרת תקדים, עם פעילות אינטנסיבית של מערכת הביטחון בשבע חזיתות, משרד האוצר מסיט את הקשב ומתמקד בסוגיות שהשפעתן קטנה מאוד בהשוואה לאיומים הביטחוניים החמורים המתהווים מאיראן, ומזירות נוספות קרובות ורחוקות", אמר מנכ"ל משרד הביטחון. "לנוכח מיקוד המאמצים של אויבינו, מדינת ישראל מחויבת להשקיע עכשיו בהצטיידות מסיבית, במתכונת חירום. עלינו לפעול בכל דרך להחזיר את המערכים הלוחמים שנשחקו לכשירות מלאה".
2 צפייה בגלריה
מנכ"ל משרד הביטחון אמיר ברעם ומנכ"ל משרד האוצר אילן רום
(צילומים: אלעד מלכה/משרד הביטחון, ברוך גרינברג)
מנכ"ל משרד הביטחון האשים את האוצר בעיכוב של עשרות עסקאות קריטיות במיליארדי שקלים, לרבות עסקאות חיוניות של אספקת חימוש וחלפים לטנקים, רכש רחפנים ומיגון יישובים בגבולות לבנון ועזה: "משרד האוצר אף מסרב לחתום על חוזים להקמת המכשול בגבול המזרחי, בניגוד להחלטת ועדת השרים להצטיידות ולמרות התהוות האיומים הברורה".
מנכ"ל משרד הביטחון התייחס גם לטענות של משרד האוצר בדבר חזרה לתקציבים מנופחים כפי שהיה בעבר. "מערכת הביטחון מחויבת להפקת לקחים והתייעלות", אמר ברעם. "באוצר טוענים שאנו חוזרים על השגיאות של אחרי מלחמת יום הכיפורים, אולם אז עמד תקציב הביטחון על 35% מהתוצר והוביל ל'עשור האבוד' – ואילו כעת, לאחר שנתיים של מלחמה עצימה, עומד תקציב הביטחון על 6.7% מהתמ"ג – ודרישתנו התקציבית תעמיד אותו בעוד כשנתיים על 5% אחוז תוצר בלבד".
כזכור, בשבוע שעבר זעמו במשרד הביטחון על הנתונים שפרסמו ראשי האוצר, ולפיהם תקציב הביטחון הבסיסי ב-2026 יעמוד על 90-80 מיליארד שקל, וטענו כי נתוני האמת רחוקים מאוד מהמספרים הללו. גורמים במשרד הביטחון דורשים מהאוצר תקציב בסיס בסך 100 מיליארד שקל, וכן 25 מיליארד שקל נוספים למילואים וכ-20 מיליארד שקל להתחמשות ולמשימות נוספות.
בתגובה לביקורת מצד מנכ"ל משרד הביטחון מסר משרד האוצר בתגובה: "משרד האוצר תמך ותומך באופן מלא במאמצי מערכת הביטחון בשנתיים האחרונות, וימשיך לפעול כדי להבטיח מענה מלא לאתגרי הביטחון. לאחרונה נרשמה חריגה משמעותית ממסגרת התקציב המאושרת ל-2025, ובשל כך הורה החשב הכללי במשרד האוצר על עצירת התקשרויות חדשות שאינן מגובות במקורות תקציביים מאושרים, עד להשלמת בחינה מקצועית וקביעת סדרי עדיפויות תקציביים, תוך התאמת רמת הפעילות הכספית של משרד הביטחון לתקציבו.
"משרד האוצר קורא למשרד הביטחון לפעול בהקדם להסדרה מוסכמת של מנגנון התקשרויות ובקרה תקציבית, כפי שסוכם שיהיה, כדי להבטיח ניהול אחראי של תקציב הביטחון לטובת המשך עמידתה של מערכת הביטחון באתגריה".
פורסם לראשונה: 13:05, 11.11.25
